חתימת הסכם גג דימונה / צילום: ששון תירם
שר האוצר ודאי יאמר שפרנסי ראש העין הם אינטרסנטים, ולכן הם מכשילים את הסכם-הגג המפואר, שנחתם בעיר והבטיח לייצר בזמן שיא כמעט 19 אלף דירות חדשות.
מנהל רשות מקרקעי ישראל יאמר שהם שוב בורחים מהאלונקה הארצית, ושבראש העין לא מבינים שעל הפרק עומדת "משימה לאומית" - לייצר כמה שיותר דירות ברחבי המדינה, ורצוי באזור המרכז.
שניהם צודקים, אבל אנשי ראש העין צודקים יותר. עם כל הכבוד להסכם החגיגי עם משרד האוצר ועם משרד השיכון מיולי 2014, הבחירות המקומיות מתקרבות בצעדי ענק. ראשיה שומעים בעיקר את מצוקת התושבים, ולא את אלה שעוד יבואו מתישהו לגור בה. אחרי שהתלוננו על הפקקים הקשים בבוקר ובערב, ושמעו את ראש מטה הדיור אומר להם שיבואו לעבודה עם שק"ש ויחזרו רק בסופ"ש, שולפים שם את קלף החינוך - מצוקת הגנים ובתי הספר כבר בשנה הבאה.
חודש אחרי חודש נחתמים פה הסכמי-גג שתוקפם שווה אפילו פחות מהסכם הגרעין עליו חתמה איראן. החשב הכללי כבר התריע שאין לו מידע ושליטה על גובה ההוצאה המובטחת בהסכמים הרבים, בנק ישראל התריע שרשויות מקומיות שאינן איתנות מספיק (רובן ככולן), יקלעו בעקבות ההסכמים למשבר פיננסי, ראש עיריית ירושלים טען שמדובר ב"עסקנות פוליטית ותו לא", ואפילו סגן ראש אגף תקציבים, שכבר פרש בקיץ שעבר, ביקש משר האוצר לחדול עם חתימה על הסכמים חדשים - אך לשווא.
נדמה שכולם נהנים לנופף בעשרות אלפי דירות חדשות ברחבי הארץ. עד כה נחתמו כ-30 הסכמי-גג, עם למעלה מ-450 אלף דירות באופק. רק שמדובר בהסכמים מחוררים לגמרי ובדירות שאפילו לא נמצאות "על הנייר".
ראשי הערים התחייבו אמנם לספק היתרי בנייה לדירות החדשות בתוך 90 יום, בתמורה למימון מוקדם של תשתיות לשכונות החדשות בסך מיליארדי שקלים. ואולם, הם טוענים בצדק שהממשלה מצידה התחייבה לייצר מקומות תעסוקה ומסחר (יחס של 1 מ"ר תעסוקה לכל 3 מ"ר מגורים) שיעזרו לה לספק שירותים לאותם עשרות אלפי הדיירים החדשות. זאת כמובן בזמן שמקומות התעסוקה ממשיכים להתנקז לתוך הצנטרום של גוש דן. מה גם שבינתיים נכנסו מכרזי מחיר למשתכן לתוך המשוואה, והם מביאים לאותן שכונות חדשות אך ורק משפחות צעירות - שזקוקים לעוד גן ולעוד כיתה, על חשבון קופתה הדלילה של העירייה.
המדינה כבר טוענת שראשי הערים הם שמצפצפים על ההסכמים (מול עיריית קרית גת, חלוצת הסכמי-הגג מדצמבר 2013, היא החלה בהליכים משפטיים), בעוד ראשי הערים מאשימים כמובן את הממשלה, שממשיכה אל ההסכם הבא. רק בחודש שעבר למשל, הגיעו נתניהו, כחלון, גלנט ואחרים לטקס חגיגי בעיר שדרות, לחתימה על הסכם-גג שהבטיח 6,493 דירות ועוד 400 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה עד סוף 2019, תמורת תקציב של 1.8 מיליארד שקל. ואף אחד לא צעק לעבר המכובדים שעל הבמה שהמלך עירום, שמדובר במספרים מופרכים (אם לא היקף הדירות, אז ודאי היקף המסחר והתעסוקה), שאפילו על הקרח לא כדאי לרשום אותם.