נמשכים הקשיים של צבי צרפתי, יו"ר ובעל השליטה בחברת הנדל"ן הוותיקה הנושאת את שמו, בקבלת תגמולים מהחברה שייסד. לקראת אסיפת בעלי מניות המתוכננת בימים הקרובים, עדכנה אתמול החברה על החלטתה להסיר את אישור תנאי העסקתו של צרפתי מסדר היום של האסיפה, וזאת על רקע חוסר הסכמות בנושא בין בעלי השליטה בצבי צרפתי לבין חלק מבעלי מניות המיעוט בחברה.
צבי צרפתי, יחד עם שני בניו, משה ורפי צרפתי, המכהנים כמנכ"לים משותפים בחברה (הנסחרת בשווי שוק של 210 מיליון שקל), עובדים כבר יותר מחצי שנה ללא הסכמי שכר, וזאת בשל התנגדותם של אותם בעלי מניות מיעוט לאישור החידוש של תנאי העסקתם.
עם זאת, בעשור האחרון עלויות השכר שלהן זכו צבי צרפתי ושני בניו הצטברו ליותר מ-80 מיליון שקל - ממוצע שנתי של יותר מ-8 מיליון שקל לשנה, ומאז שהונפקה החברה בבורסה המקומית, לפני יותר מ-20 שנה, מגיע גובה התגמולים של השלושה לכ-150 מיליון שקל.
לפני כמה שבועות זימנה צרפתי אסיפת בעלי מניות, שעל סדר יומה התגמולים שהיא מבקשת להעניק להם, מופחתים בכ-30% ביחס למה שקיבלו מהחברה בשנת 2017. כך, התגמול השנתי לצבי צרפתי צפוי לעמוד על כ-2 מיליון שקל, על בסיס שכר חודשי של 85 אלף שקל - המשקף צמצום של רכיב זה ביותר מ-40%. התגמולים השנתיים לשני בניו צפויים לעמוד על 1.7 מיליון שקל לכל אחד, על בסיס קיזוז בשיעור דומה (כ-40%) בשכר החודשי, ל-59 אלף שקל לכל אחד. תנאי העסקת צמד הבנים, כמו גם אלו של יתר בני משפחת צרפתי המועסקים בחברה, נותרו על סדר היום המתוכנן של האסיפה הקרובה, וכן מדיניות התגמול של החברה.
ברקע להחלטת החברה להוריד את תנאי העסקת צבי צרפתי מסדר היום של אסיפת בעלי המניות המתוכננת, עומדת מערכת יחסים רעועה בינו לבין צמד בעלי מניות המיעוט תומר חפץ ועו"ד ארז רוזנבוך, שהחלו לפני כמה חודשים (באמצעות קרן אתו המחזיקה עבורם במניות צרפתי) את המאבק בתגמולים שמקבלים בני משפחת צרפתי.
באחרונה נראה היה כי הצדדים מתקרבים להבנות, וזאת במסגרת הליך גישור שהחל ביניהם, ותוכנן להסתיים בשבועות הקרובים, לאחר תביעה שהגישה קרן אתו לביהמ"ש בעניין שכרם של ראשי חברת הנדל"ן המשפחתית. אלא שבד בבד רכש לאחרונה צרפתי מניות של קרן ההשקעות בנדל"ן מגוריט, שאותה הקים ומוביל רוזנבוך, ובהמשך לכך יצא באמצעות מכתב מעו"ד כנגד דרך התנהלותו של רוזנבוך במגוריט - מה ששמט את הקרקע מתחת להליך הגישור.
צרפתי טוען להפרה אתית בפעילותו של רוזנבוך, בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין, הקובעים כי עורך דין הנמנה עם חברי דירקטוריון של חברה ציבורית לא יספק לה שירותים משפטיים. רוזנבוך מכהן כיו"ר מגוריט מאז עזב את התפקיד אייל גבאי בחודש נובמבר האחרון, ומשרד עורכי הדין של רוזנבוך מעניק למגוריט שירותים משפטיים באופן שוטף מאז הונפקה במהלך 2016.
בהמשך לכך, בימים האחרונים פנתה קרן אתו, המחזיקה בפחות מ-3% ממניות צרפתי, בהודעת עמדה לבעלי המניות, שבה המליצה להתנגד למדיניות התגמול של החברה ולתנאי השכר של מנהליה, ובמקביל הודיעה לביהמ"ש על הפסקת הליכי הגישור בינה לבין צרפתי.
מגוריט: עיקר הרווח מגיע משערוכים
חברת מגוריט שמוביל רוזנבוך עוסקת בשוק השכירות ארוכת-הטווח בישראל, והיא פתחה את 2018 ברגל ימין, לאחר שבדוחותיה לרבעון הראשון של השנה, שפורסמו בימים האחרונים, הציגה רווח נקי של יותר מ-19 מיליון שקל, אחרי הפסד של כ-10 מיליון שקל שרשמה בשנת 2017 כולה. מגוריט עוד לא מציגה הכנסות שוטפות, ומקור עיקר הרווח הוא בשערוכים של 22 מיליון שקל שרשמה בסיכום רבעוני - קרוב ל-13 מיליון שקל מתוכם בפרויקט מידטאון שבתל אביב, שם היא מחזיקה ביותר מ-30 דירות.
יתרת סכום השערוך, בהיקף של קרוב ל-10 מיליון שקל, הגיעה מפרויקט שלה בגבעת שמואל, הכולל קרוב ל-60 דירות שאכלוסן החל באחרונה, ואשר את רכישתו השלימה מגוריט במהלך הרבעון.
במגוריט מציינים כי במהלך הרבעון הראשון עיבתה החברה את נכסיה באופן ניכר, ומלבד השקעה של כ-120 מיליון שקל בפרויקט בגבעת שמואל זכתה יחד עם קבוצת מנרב בשלושה מכרזים של חברת דירה להשכיר, להקמת פרויקטים של השכרה ארוכת-טווח, בירושלים, בראשון לציון ובבאר יעקב, בהיקף מוערך של כ-785 מיליון שקל.
עד כה רכשה מגוריט כ-230 דירות בתל-אביב, בגבעת שמואל, ברמת גן וברמלה, והפרויקטים שבהם זכתה עם מנרב צפויים להוסיף לה כ-470 דירות נוספות.