יו"ר חברת חשמל יפתח רון טל / צילום: איל יצהר
ביום ראשון הקרוב תוגש על שולחן הדיונים בממשלה הצעת המחלטים בנוגע לרפורמה במשק החשמל. הצעת המחליטים המפורטת שמתפרשת על פני 29 עמודים מתארת את פרטי הסיכומים שהושגו על ידי הצדדים שניהולו את המו"מ - נציגי המדינה, הנהלת חברת החשמל ועובדיה.
העיון במסמך מעלה תהיה באשר לתקופה שתידרש לממשלה כדי לאשר את הרפורמה ההיסטורית עליה עמלו במשק החשמל 22 שנים - מתברר שאישור המתווה הנוכחי של הרפורמה יצריך לא מעט שינויי חקיקה.
הדבר נובע בעיקר מכך שהרפורמה לא תואמת את רוח חוק משק החשמל אשר חוקק בשנת 1996 - על פיו משק החשמל צריך להיות מחולק למקטעים - ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה. תפיסת המחוקקים הייתה לפרק את חברת החשמל לפי המקטעים האלה, דבר שלא בדיוק מיושם במתכונתה הנוכחית של הרפורמה, המשאירה בידי החברה הממשלתית גם שליטה בלעדית במקטע ההולכה וגם שליטה חלקית בייצור החשמל.
מעבר לכך, במסמך הצעת המחליטים בולטת במיוחד העובדה שהמדינה למעשה ויתרה על דיבידנדים מחברת החשמל עד שנת 2025 - "ככל שדירקטוריון חברת החשמל יחליט שלא לחלק דיבידנדים, הממשלה לא תחייב את החברה לחלק דיבידנדים לפי סעיף 33 (ג) לחוק החברות הממשלתיות, עד לסוף שנת 2025 או עד להגעה ליעדי האיתנות הפיננסית הסופיים כפי שאושרו בהחלטת דירקטוריון חברת החשמל מיום 10 במאי 2018 ,לפי המוקדם מבניהם".
יעד האיתנות הפיננסית כפי שנאמר במסיבת העיתונאים שהתקיימה לפני שבוע בה הוכרזה הרפורמה במשק החשמל הוא הקטנת החוב של החברה להיקף של 30 מיליארד שקל בשנת 2026 - שנת סיום הרפורמה. בשל חובה הגבוה שעמד בשנת 2017 על 42 מיליארד שקל, חברת החשמל לא חילקה דיבידנד למדינה מזה שנים. זאת, על אף היותה חברה ממשלתית המחויבת לשלם דיבידנד למדינה בהיקף של 60% מרווחיה.
ניתן היה לחשוב כי מדובר בשמירה על מדיניות קיימת של אי חלוקת דיבידנדים למדינה בשל החוב הגבוה של החברה, ואולם ההבדל הוא די משמעותי. אם עד היום החברה הייתה צריכה לקבל את אישור רשות החברות הממשלתיות כדי לא לחלק דיבידנד, היום הדבר מעוגן בהסכם מול המדינה.
באילו סכומים מדובר? על פי הדוחות הכספיים "יתרת הרווחים הניתנים לחלוקה של החברה ליום 31 בדצמבר 2017 הינה כ-20.6 מיליארד שקלים. זאת לאחר שבשנת 2017 חח״י הרוויחה 4.7 מיליארד שקל", כלומר גובה הדיבידנד שלא חולק למדינה עמד בשנת 2017 על 2.8 מיליארד שקל.
בנוסף, חושף המסמך לראשונה את "התועלות הכמותיות" למשק כתוצאה מביצוע הרפורמה - אלה נאמדות בסך של 6.2 מיליארד שקל . "לפי תחשיב שמרני, המתחשב אך ורק תועלות המשקיות הניתנות לכימות, ללא החיסכון בעלויות השכר של החברה וללא חישוב הירידה האבסולוטית בחוב של חברת החשמל, התועלת המצטברת מהרפורמה במהלך 8 השנים הקרובות נאמדת בכ - 6.2 מיליארד שקל".
עיקר החסכון בסך 2.8 מיליארד שקל נובע מירידה בעלויות הריבית כתוצאה מההקטנה הצפויה בהיקף החוב, עוד 1.3 מיליארד שקל ייחסך למשק כתוצאה מאי הקמת אתרים נוספים על חברת החשמל , ו-1.2 מיליארד שקל ייחסך כתוצאה מהקטנת הסיכון לעלטה .