גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשבון הטוויטר של דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק

בית משפט פדרלי בניו יורק קבע כי חסימת משתמשים מחשבון הטוויטר של הנשיא דונלד טראמפ מפרה את התיקון הראשון לחוקה, שאוסר בין היתר על הפרת חופש הביטוי או הגבלת הזכות לבקר את השלטון. התובעים היו קבוצת משתמשים שטראמפ חסם מטוויטר.

השופטת נעמי בוכוולד קבעה כי "המרחב האינטארקטיבי" מסביב לציוצים של טראמפ הוא פורום ציבורי. לפי תפיסת בתי המשפט בארה"ב, כשהשלטון מקים פורום ציבורי, כגון אולם הרצאות, הוא מוכרח לדאוג שאותו פורום יהיה זמין לכל דובר עם כל עמדה. גם במידה ומדובר ברחוב למשל, בעלי כל עמדה רשאים לערוך בו עצרות או הפגנות. מכאן שחסימה בטוויטר שמדירה את החסום מאחר שהביע עמדה שונה, ומונעת ממנו לקרוא או להגיב לציוצים של החוסם הולכת נגד הרעיון של פורום ציבורי פתוח. השופטת אף ציינה כי ממשל טראמפ פרסם את חשבון הטוויטר של הנשיא כדרך עבור טראמפ לתקשר ישירות עם הציבור.

לפסקה כזו יש השפעות על כל פרופיל ברשת חברתית של אדם המכהן בתפקיד ציבורי רשמי, מרמת העיר ועד רמת המדינה. ייתכן כמובן שממשל טראמפ יערער על הפסיקה, אך בכל מקרה, הדיון על גבולות השיח בחשבונות של אנשי ציבור ברשתות החברתיות כנראה רחוק מלהסתיים. בשנה שעברה למשל, בית משפט פדרלי קבע לגבי פוליטיקאית מוירג'יניה קביעה דומה, לפיה חסימתו של אחד המגיבים מחשבון הפייסבוק שלה היוותה הפרה של התיקון הראשון לחוקה. הפסיקה קבעה גם כי בכירים יכולים לבצע ניהול תוכן מסוים בחשבונותיהם, כל עוד הוא ניטרלי - כך למשל לחסום משתמש שקילל, אך לא כזה שהביע דעה שונה באופן ראוי. עם זאת, לעתים קשה לאמוד מתי תוכן מסוים עובר את הגבול בין ראוי ולא ראוי. אחת הנקודות שעלתה שוב ושוב בשימועים של מארק צוקרברג בפני מחוקקים הייתה החמקמקות של הקביעה מה מוגדר כדברי הסתה או שטנה (Hate speech) בפייסבוק.

ובינתיים גם בישראל, השבוע ראש עיריית חדרה ועיריית חדרה הגיעו לפשרה במשפט שהתנהל נגדם בשל חסימות גולשים מחשבונות הפייסבוק שלהם, ובה התחייבו להסיר את החסימות ולהפסיק למחוק תגובות בעלות אופי ביקורתי. נבחרי ציבור רבים בישראל נוהגים לחסום משתמשים מחשבונותיהם במדיה החברתית, צעד שנתפס לעתים כהגבלת חופש הביטוי והטיית השיח. הפרקטיקה אף מעוררת ביקורת רבה יותר מאחר ואותם חשבונות ממומנים מכספי ציבור.