קים ג'ונג און, דונלד טראמפ / רויטרס
דונלד טראמפ נתן לעצמו עצה באחד מספריו, ואף צייץ אותה לפני מספר שנים: ״דע מתי לקום ולעזוב את שולחן המו״מ״, מתוך ׳אמנות עשיית העסקה׳ (ספרו של טראמפ). קל מאוד למצוא במורד פיד הטוויטר של טראמפ ציוצים הולמים לכל מצב. כמו כרטיסי ברכה של הולמרק. פעם כך, פעם כך. משהו תמיד יתאים למצב העסקי. השאלה היא אם העצות האלה הולמות גם את תחום מדיניות החוץ והדיפלומטיה.
העולם שכבר התרגל למדיניות הסותרת והגחמנית של הנשיא, הפנים בימים האחרונים שהפיסגה עם הדיקטטור הצפון קוריאני שתוכננה לחודש יוני בסינגפור, עשויה להתבטל ויחד עם זאת, משמעות המכתב ששלח טראמפ לקים ג׳ונג און עשויה להיות צעד אחורה אשר לאחריו יבוא צעד קדימה במשא ומתן. לקום ולנטוש, כי אולי האדם מן הצד השני של השולחן יבקש לזחול בחזרה לתוך הדיונים.
החודשים האחרונים בין וושינטגון לפיונגיאנג לימדו אותנו שאין בעולם יריב אכזר, אלים, או רע מדי בשביל להתכנס עמו אל מו״מ. קים ג׳ונג און הוא דיקטטור, מתעלל בבני עמו, מאיים על שלום העולם ואף על ארה״ב, לא היסס להפגין את הכישורים הבליסטיים שלו תוך איום ישיר על יפן ועל כל מדינות האיזור, בנות ברית או יריבות-סחר של ארה״ב. אם כך הדבר, אז האם קיימים עוד עמים בעולם שלא ניתן יהיה לכנס לשיח? מבחינת טראמפ, כנראה שאין כזה דבר.
מדיניות החוץ של ארה״ב שאובה כולה, תשומת לב ומשאבים, לחצי האי הקוריאני. המוניטין, הזמן, כל התשומות של מחלקת המדינה והמועצה לביטחון לאומי מושקעות שם. התקשורת מכסה כל פרט בלהט. בחצי השנה האחרונה זה לא השאיר לנשיא זמן רב כדי לחשוב על הפלסטינים (הם בעייה קטנה, בהשוואה) או אפילו להציב את איראן בראש סדרי העדיפויות. איראן נמצאת במקום שני אולי שלישי, אחרי הסכם הסחר עם סין.
האיראנים, מצידם, בוחנים בזכוכית מגדלת כל צעד ושעל המתרחש בין ארה״ב לצפון קוריאה. המוכנות של טראמפ לדהור, ולקבוע פגישה, העובדה שהדרישות המקדמיות כלפי צפון קוריאה לעצם קיומה של פגישה לא היו מנוסחות ומקובעות בצורה בהירה והאופן שבו הוא מתכתב עם הצפון קוריאנים והעולם כעת. כל אלה נבחנים על ידי האיראנים, הנמצאים על סף הגברת כל הסנקציות עליהם מתוך מטרה להוביל לקריסת המשטר שלהם. בעוד האיראנים טרם קיבלו החלטה כיצד להגיב לנאום נטישת ארה״ב את הסכם הגרעין, ה JCPOA, הם לומדים השבוע שבאופן פומבי לפחות גם את טראמפ אפשר למרוח.
אבל נא לא לשכוח, שעשויים להיות פה מקבילים סודיים מקבילים אשר לא ידועים לציבור הרחב. גם בטהרן מבינים שבמקביל לביטול הרעשני והפומבי, יתכן מאוד שיש מסלול חשאי מוכמן בו מתנהלים הדברים באופן ממשי.
והפקטור החשוב ביותר מבחינת האיראנים, בדומה אולי לאופן שבו יתנהלו הצפון קוריאנים מעתה והלאה - הוא לשחק את משחק הזמן. למשוך כמה שיותר. טראמפ מתקרב לבחירות אמצע הקדנציה, בהן תהיה אינדיקציה לגבי מעמדו הפוליטי. אחרי נובמבר 2018 אפשר יהיה לדעת אם טראמפ מפליג לו בנוחות לעבר קדנציה שניה, או שמא השעון הפוליטי שלו מתקתק במהירות.
קים ג׳ונג און הוא אדם צעיר, בן 35. טראמפ יותר מכפול מגילו. לקים ג׳ונג און אין מה למהר, וכך גם לאיראנים, אם יחזיקו מעמד את כל הקדנציה הנוכחית של טראמפ, הם עשויים להמר על כך שהוא לא יבחר שנית ומדיניות החוץ של ארה״ב תנדנד כמו מטוטלת פוקו לכל מיני כיוונים.