חיים כץ / צילום: שלומי יוסף
פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הודיעה היום (ה') לשר חיים כץ כי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. החלטה זו התקבלה על יסוד המלצת פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, והמלצת פרקליטת המחוז, ליאת בן-ארי שווקי.
כמו כן, פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הודיעה לאיש שוק ההון מרדכי בן-ארי כי נשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירות דומות וכן בגין עבירות של שימוש במידע פנים.
השר כץ מכהן בכנסת ישראל משנת 1999 (למעט הפסקה קצרה) וכשר בממשלת ישראל החל ממאי 2015. בין השנים 2006-2005 ו-2013-2009 שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ומתוקף תפקידו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים.
לפי כתבי החשדות, שהועברו לשר כץ ולבן-ארי, בין השנים 2015-2010 התפתחה בין חבר הכנסת דאז כץ לבין בן-ארי מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן-ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים העניק בן-ארי לשר כץ, על-פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן-ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.
בן-ארי, שהוא מומחה מהשורה הראשונה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות של השר כץ, וזאת בתדירות גבוהה, עד כי בפועל נוהל תיק השקעותיו על-ידי בן-ארי. זאת ללא קבלת תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל וללא הסדרה פורמלית של יחסיהם, כנדרש.
במסגרת יחסים אלה, אף המליץ בן-ארי לשר כץ, על-פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות-בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה.
כמו כן, לפי החשד, השר כץ ובן-ארי ביצעו עסקאות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה. מומחיותו של בן-ארי ומעורבותו הרבה בניהול תיק ניירות הערך של השר כץ הניבה לכץ רווחים של מיליוני שקלים.
בנוסף, לפי החשד, כשמונה כץ לשר, הוא פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על-ידי בן-ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים החלים במצב דברים זה. לפי החשד, הקשר הכלכלי בין השניים כלל ציפייה והבנה הדדית כי בן-ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל.
בתמורה לקבלת טובות ההנאה, נטען, הפעיל השר כץ את כוחו וסמכויותיו כאיש ציבור כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן-ארי. בין היתר, נענה השר כץ לבקשות בן-ארי ופעל להעברת הצעת חוק שבן-ארי ביקש לקדם ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר לבן-ארי ולאקוויטל. השר כץ ניהל דיונים אודות הצעת חוק זו, שאותה יזם וניסח בן-ארי, בוועדת העבודה והרווחה שבראשותו, והזמין לוועדה את בן-ארי כמומחה יחיד לנושא. זאת עשה, לפי החשד, תוך שהוא מסתיר את מערכת היחסים האישית והעסקית שביניהם מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר דנה בהצעת החוק, ותוך שבן-ארי הוצג כמומחה נטול אינטרס, למרות שהיה לו אינטרס עסקי ניכר בקידום ההצעה.
כל זאת, נטען, עשה השר כץ בתמורה - לכאורה - לטובות ההנאה שהעניק לו בן-ארי, תוך שהוא נוהג במשוא-פנים ופועל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו. הצעת החוק שאושרה בוועדה הפכה לחוק.
בגין כל אלה, נשקלת העמדת השר כץ ואיש שוק ההון בן-ארי לדין פלילי.
כמקובל, בטרם תתקבל החלטה סופית אם להגיש כתבי אישום נגדם, תינתן לשר כץ ולבן-ארי אפשרות לקיים הליך שימוע.
התיק נחקר על-ידי מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, שבראשה עמד בתקופת החקירה עו"ד אלי לוי, ושכיום עומדת בראשה עו"ד ציפי גז. התיק לווה ומטופל על-ידי עורכי הדין יוני לבני, אבי ארוניס ואלעד פנחס מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).
עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב מסרה בשם השר חיים כץ: "השר כץ ומוטי בן-ארי הם חברים קרובים מאד מזה שנים. הצגת הקשר ביניהם כיחסי שוחד היא שגויה ומופרכת. בכל פעולותיו כחבר כנסת ושר פעל חיים כץ באופן ענייני ולטובת הציבור, והדברים עוד יובהרו ויוכחו.
"מדובר בחוק שחוקק בשנת 2010 בתקופת התספורות ונועד לתקן עוול. החוק שומר על האינטרסים של המשקיעים הקטנים ומגן עליהם מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. הניסיון להלביש על גבי החוק מניעים שאינם טהורים נועד לכישלון".
מסניגוריו של מוטי בן-ארי, עורכי הדין ארז הראל, ירון אלכאוי והילה שמעון ממשרד גורניצקי, נמסר בתגובה: "מכתב השימוע הועבר למשרדנו לפני שעה קלה, ומטבע הדברים טרם עלה בידינו לעיין בו לעומקו. מרשנו מתעתד להעלות את טענותיו בפני הפרקליטות במסגרת הליך השימוע, ואנו מאמינים כי בתום ההליך גם הפרקליטות תגיע לכלל מסקנה כי אין מקום להגשת כתב אישום בתיק זה".