אמזון / צילום: שאטרסטוק
הודו עוברת מהפכה צרכנית כנראה הגדולה בתולדותיה. ממצב שבו לפני עשור נשלטו כ-95% מהשוק הקמעונאי בהודו על-ידי חנויות משפחתיות, המדינה הפכה היום לשדה הקרב על עולם הקמעונאות העתידי, וכל מוצר צריכה זמין היום בכל רחבי תת-היבשת.
חברות כמו אמזון ופליפקרט (שאותה רכשה ענקית הקמעונאות האמריקאית וולמארט בסכום-עתק של 14 מיליארד דולר), הצליחו להלהיב את לבם וכיסם של ההמונים בהודו. זה דרש ועדיין דורש השקעה כספית עצומה של שנים רבות. אבל כשרואים את ההשפעה הגלובלית של אמזון, אפשר להבין מאיפה באה המוטיבציה והמשקיעים. בעיקר במדינה הגדולה בעולם שאמזון מעריכה שתעבור את הקניות של האמריקאים בדולרים בעוד מספר שנים.
בהודו יש יותר מ-400 מיליון משתמשי אינטרנט - השוק השני בגודלו אחרי סין - ובכל שנה נוספים כ-50 מיליון משתמשים. מדובר במחזור מכירות נמוך יחסית - כ-120 מיליארד דולר בשנה, אך קצב הצמיחה הוא הגדול בעולם. השוק ההודי מורכב מכמה ענקים ששולטים על רוב השוק ומעשרות שחקנים קטנים מתמחים כל אחד בתחומו.
המובילה היא חברת פליפקרט, שהוקמה ב-2007 כדי ליצור את "אמזון ההודית". בשורת מהלכים שעוד יילמדו בבתי הספר למינהל עסקים, הצליחה פליפקרט להתחרות ראש בראש באמזון, עד שנרכשה בתחילת החודש תמורת 17 מיליארד דולר על-ידי וולמארט.
ראש בראש עם פליפקרט נמצאת אמזון, שהשקיעה מיליארדי דולרים בהודו, הן בכניסה לשוק והן בטיפוח אלפי ספקים, שהפכו את הודו למקור מרכזי ללקוחות אמזון בעולם.
עוד חברה מעניינת היא PayTM, חברת התשלומים הסלולרית בהודו. בשל שיעור החדירה הנמוך של חשבונות בנק במדינה, יצרה PayTM אפשרות למאות מיליוני הודים לשלם ולקבל תשלומים בדרך דיגיטלית. החברה היא כיום השנייה בגודלה בעולם מבחינת כמות משתמשים (אחרי WeChat הסינית). עם לקוחתיה נמנים מנהגי ריקשות, דרך דוכני סמוסה ברחוב ועד חברות תעופה.
החברה השלישית שמשלימה את ענקיות השוק הוא חברת המוניות אולה, שמתחרה מול אובר. השוק ההודי מתחלק באופן דומה בין שתי החברות, כאשר לאולה יש מספר כפול של נהגים, כמיליון, אך ההכנסות לנהג של אובר גבוהות יותר. לשתי החברות יש משקיע משותף - סופטבנק היפנית - מה שמביא לשמועות על איחוד צפוי של הפעילות ההודית של שתי המתחרות.
חברה נוספת, אולי המעניינת מכולן בהודו, היא חברת מציאת השידוכים Bharat Matrimonial, אשר מאפשרת שידוכים ברחבי הודו והעולם, בין קבוצות החיתון הרבות בהודו. עד היום, כ-95% מהחתונות בהודו מתבצעות באמצעות שידוך על-ידי ההורים, מה שהפך את החברה לאתר השידוכים הגדול בעולם.
אחרי ענקיות השוק נמצאות שורה ארוכה של חברות מתמחות - מלבוש אתני, דרך מזון מוכן ועד אתר שמרכז עשרות אלפי עוזרות-בית.
לפי החוק ההודי, הבעלות על אתר אי-קומרס בהודו, חייבת להיות הודית במלואה, מה שיוצר מגבלה לחדירה לשוק.
לדברי מנהל חטיבת אסיה בחברת TUNE, המספקת כלי מעקב רכישה לחברות אי-קומרס, אופיר בריל, בשנים האחרונות ניכר זינוק בכמות חברות השיווק הדיגיטלי הישראליות הפועלות בהודו. הן עוסקות באספקת פתרונות ייעול שרשרת ערך, וביכולות מיקוד השיווק דיגיטלי. החברות מצליחות להוסיף ערך לחברות הקומרס ההודיות שפועלות בסביבה שבה מתחי הרווחים נמוכים מאוד. חברות כמו איירון סורס, טאבולה ואחרות הקימו בהודו משרדי מכירות, בעוד חברות קטנות יותר מנסות לשכור אנשי מכירות ייעודיים.
■ הכותב הוא איש עסקים החי בהודו ומכהן כסגן יו"ר לשכת המסחר הודו-ישראל.