שנתיים אחרי פרשת יוניליוור והסלמונלה, מסתבר כי חברה נוספת לא למדה את הלקח ונתקלת במשבר מול ציבור הצרכנים שלה. הפעם זו מי עדן שמכחישה כי יש קשר בין אספקת הסחורה שלה לרשתות, לבין הפסקת הייצור בעקבות "חריגה מהתקן" שהתגלתה במי מעיין הסלוקיה שממנו היא שואבת את המים שלה.
משיחות עם גורמים בסביבת משרד הבריאות עולה כי מדובר במצב שמתרחש מדי שנה בעונות השחונות. אותם גורמים גם מציינים כי המים נבדקים באופן יומיומי גם במפעל וגם בבקבוקים שיוצאים ממנו, ומבהירים כי כשיש סיכון, ולו הקל שבקלים, שמוצרים נגועים יצאו לשיווק - משרד הבריאות מתריע על כך באופן מיידי לציבור. עוד מבהירים אותם גורמים כי החריגה שנמצאה התגלתה במסגרת בדיקה יומיומית שנעשית בתהליך, וכי "לרוע מזלה" של מי עדן, החריגה הזו מתרחשת בזמן התפרצות פרשת העכברת.
ואולם בין אם ישנה תקלה בייצור ובין אם מדובר בצירוף מקרים בעייתי, טוב הייתה עושה מי עדן אם הייתה בוחרת לספק תשובות מפורטות וברורות יותר. חוסר הבהירות הזה אל מול הצרכנים, שימוש בטרמינולוגיה שלא מבהירה עד הסוף האם מדובר בזיהום במים או ב"חריגה שגרתית", הכחשה רשמית לאספקה המוגבלת שמדווחת על-ידי רשתות השיווק, והמענה לפניות של עיתונאים בתשובות מעורפלות במשך יממה שלמה, מזכירים פרשות עבר שבהן הצרכנים חשו שמסתירים מהם מידע.
אירוע מכונן ששינה את פני הענף הוא כאמור פרשת הסלמונלה של יוניליוור בקיץ 2016. יונילוור נקנסה בסכום של כ-600 אלף שקל על כך שהפרה את חוק הגנת הצרכן, כשטענה כי מוצריה - קורנפלקס של תלמה - תקינים, בזמן שחלקם היו מזוהמים בחיידק הסלמונלה.
בעידן הרשתות החברתיות, תקופה שבה כל תמונה יכולה לעורר סערה ולגרור תגובות חריפות, ראוי כי חברות בענף המזון יקדישו זמן ומחשבה כדי להסביר לציבור הצרכנים מה מתרחש. מי עדן פרסמה שלשום (ג') בערב בעמוד הפייסבוק שלה, שמחזיק בלמעלה מ-30 אלף עוקבים, הודעה לפיה "אין זיהום במעיין הסלוקיה", וכי לא קיים "מחסור" ברשתות. את ההודעה על החריגה שהתגלתה אתמול בבוקר היא כנראה שכחה לעדכן, לפחות עד למועד סגירת הגיליון. צירוף הדברים הללו יוצר תחושה שהמים עכורים - או לפחות לא צלולים כפי שמצופה מחברה בסדר גודל כזה.