גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 יזמים מספרים על החיים שאחרי האקזיט

שנת 2018 היתה הדלה ביותר באקזיטים מזה ארבע שנים, ובכל זאת עד מחצית השנה נספרו 58 עסקות מכירה של סטארט-אפים • יצאנו לבדוק מה קרה לחמישה מהאקזיטים הגדולים של השנה האחרונה: זוז, סולביט, ארגוס, דאטורמה ובריפקאם • מה השתנה בחברה ובחייהם של המייסדים? התשובה המפתיעה היא: לא הרבה

ביולי 1998 מכרו מייסדי חברת מירביליס את החברה לענקית האינטרנט האמריקאית אמריקה אונליין (AOL) תמורת 407 מיליון דולר. 18 חודשים חלפו מהרגע שהגו את אפליקציית המסרים המיידיים ICQ ועד האקזיט, שבו יצא כל אחד מהם עם 90 מיליון דולר. זו הייתה עסקה שטלטלה את ישראל של לפני תרבות השקעות ההון סיכון והאקזיטים, והראתה שאפשר להשקיע שלושה מיליון דולר ולקבל פי 130. פתאום כולם רצו לעשות עוד ICQ.

ביולי 2018, בדיוק עשרים שנה לאחר מכן, מציאות ההייטק הישראלית נראית שונה לחלוטין: מיליונרים, אפילו מולטי מיליונרים של הייטק, יש אצלנו למכביר. הכסף להשקעה שופע בשלבי גיוס הון שבאים בזה אחר זה, הקונים הפוטנציאליים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם עם ארנקים תפוחים והמשאב האמיתי שנמצא בחוסר הוא עובדי הייטק. רק דבר אחד נשאר בדיוק כמו שהיה: השאיפה להשיג את האקזיט.

יולי 2018 היה חודש שראה הרבה אקזיטים של חברות ישראליות. דאטורמה נמכרת לסיילספורס האמריקאית ב-800 מיליון דולר, זוז נמכרה ל-PayU ב־80 מיליון דולר, סולביט נמכרה ל-Mimecast ואילו Redkix נמכרה לפייסבוק תמורת 100 מיליון דולר. SimpleOrder נמכרה ל-Upserve, תן ביס נמכרה ל-Takeaway.com ב-135 מיליון אירו, והיו גם Corr.Bi שנמכרה ל-Celtinel הישראלית ונוירודרם בתחום הפארמה, שנמכרה למיצובישי היפנית ב-1.1 מיליארד דולר.

בעיני הישראלי הממוצע הסטארט-אפיסטים הללו ודאי מצטיירים כמו כוכבי הסדרה 'מסודרים' של מולי שגב ואסף הראל, שעסקה באורח החיים המופרע של ארבעה שותפים שעשו אקזיט נוסח מיראביליס (ג'ימאליה בסדרה) ולא יודעים מה לעשות עם המיליונים שבכיסם. נדמה שהחלום הוא להיות כמו ספי ויגיסר ממיראביליס שיצא למסע גלישת גלים בעולם, אביגדור וילנץ מגלילאו שעזב לגדל זיתים בגליל, או פרופסור אמנון שעשוע ממובילאיי שקנה מטוס פרטי.

דיברנו עם חמישה סטארט-אפיסטים ישראלים שעשו אקזיט דור 2018, וגילינו תמונה שונה. כן, הם עשו הרבה כסף, אבל לדבריהם פחות ממה שחושבים; כן, הם מסודרים, אבל לא מתכוונים לצאת למסע של בילויים ונהנתנות; וכן, יש להם בוסים חדשים עכשיו, אבל הם ממשיכים בדיוק באותם דברים שעשו עד עכשיו.

סולביט: סטארט-אפ עם מעטפת של תאגיד

בסוף יולי הודיעה חברת הסייבר סולביט על מכירתה ל-Mimecast ב-100 מיליון דולר. סולביט של מני פרג'ון, יוסי שרה ובוריס ויינברג הוקמה ב-2014 ופיתחה פתרונות אבטחה אוטומטיים המזהים קודים זדוניים בתוך קבצים וחושפים איומים לפני שיצאו לפועל. החברה גייסה 13 מיליון דולר בשני סבבים מקרנות גלילות קפיטל, קליר סקיי, ו-MassMutual והיא מעסיקה 35 עובדים בישראל. חברת Mimecast מספקת שירותי אבטחה לתקשורת דוא"ל ארגונית ומערכת ניהול סיכונים לארגונים, והיא הטמיעה את הטכנולוגיה של סולביט ולאחר מכן החליטה לרכוש את החברה כולה.

איתרנו את בוריס ויינברג, שותף מייסד ומנכ"ל סולביט בעת חופשה. לא, לא באיי סיישל בינות דקלים וכוסות מוחיטו, אלא דווקא במכונית המשפחתית בחופשה בארץ, עם הילדים צוהלים מאחור. מה השתנה בחיים אחרי האקזיט? ויינברג נשמע נבוך: "האמת היא שכלום. בטח עם הזמן רמת החיים תעלה ונרצה לממש חלומות אבל נכון לעכשיו, אתה תצחק, אני נוסע באוטו בלי טסט משנת 2007 והמזגן לא עובד. אבל זה בגלל שאני מפוקס על דברים אחרים".

מה השתנה בחברה מאז הרכישה?

"כרגע אנחנו עוסקים באתגרים קצרי טווח: לחבר בין הקבוצות השונות של העובדים, בישראל, בבוסטון ובלונדון. אנחנו בעצם הופכים להיות העובדים החדשים בחברה אלא שהסיטואציה שונה משום שאנחנו מביאים ידע, תוכן ופיתוחים טכנולוגיים. בפן הטכנולוגי רוצים לראות איך בזמן הכי קצר אפשר לשלב את הטכנולוגיה שלנו בתוך המוצר של מיימקסט כדי שיתחיל לתת ערך הכי מהר שאפשר".

יש כבר תוכניות להמשך?

"אנחנו חושבים על הדברים ארוכי הטווח כדי לראות מה אפשר לעשות ואיפה אנחנו יכולים לתרום, כי יש לנו הרבה מאוד ניסיון בחלק לא מבוטל מהדברים שבהם מיימקסט בעלת פחות ניסיון. מצד שני יש להם הרבה מאוד לקוחות והם חברה ותיקה בשוק, חברה בורסאית, ולכן צריך למצוא את הדרך לראות איך משלבים בינינו לא רק בטווח הקצר, עם המכירה, אלא גם בטווח היותר ארוך".

אז סולביט עומדת להפוך למיימקסט ישראל?

כן, בינתיים אנחנו עדיין סולביט אבל אני משער שנשנה את השם בהמשך. אנחנו סטארט-אפ קטן יחסית ולהפוך אותו לסניף של חברה בינלאומית זה אתגר חדש, שאני מאוד שמח לקחת בו חלק משמעותי. אני חושב שגם ברמה הלאומית, זה נחמד מאוד שהבאנו חברה בינלאומית גדולה לארץ, והיא מצאה לנכון לפתוח פה סניף משמעותי, ומסתכלת קדימה איך היא משקיעה עוד ומפתחת".

משהו השתנה במודל של היזם הישראלי שעושה אקזיט ורץ הלאה?

"בוא נהיה כנים, זה תלוי מתי אתה מדבר עם היזמים. בשלבים המוקדמים יש את ירח הדבש הזה והכל נראה ורוד, עם הזמן המציאות יותר חזקה, הדברים מתבהרים ואנשים רואים את זה מתאים להם וכל אחד מחליט לעצמו. אני חושב שיש הבדל מהותי בין רכישה על ידי חברה שיש לה כבר פעילות בארץ ואתה מצטרף אליה, לבין מישהו שמתחיל אתך את הסניף פה. מנקודת המבט הנוכחית של כמה חודשים אחרי האקזיט, אני שמח ורוצה את זה".

העובדים מעוניינים להישאר בחברה החדשה?

"זה נורא תלוי סיטאציה. אם אתה מגיע לתאגיד גדול ונתקל בדברים שניסית להימנע מהם כשהלכת לסטארט-אפ, אז כן לפעמים יש נטישה ואני מכיר חברים שזה קרה אצלם. אצלנו זה לא קורה כי אנחנו ממשיכים לפעול כיחידה עצמאית, החבר'ה אצלנו מרגישים סטארט-אפ עם מעטפת של תאגיד גדול".

זוז: עדיין מנסים לעכל מה קרה

בסוף יולי רכשה ענקית התשלומים PayU את Zooz הישראלית בכ-80 מיליון דולר. זוז של אורן לוי ורונן מורצקי הוקמה ב־2010 ופיתחה פלטפורמת ניהול קבלת תשלומים שמאפשרת לבעלי עסקים לבחור בכל עת בין ספקי סליקה שונים את הכדאי ביותר עבורם. החברה גייסה 35 מיליון דולר בשלושה סבבים והמשקיעים שלה היו הקרן הגרמנית-ישראלית טרגט, הקרן הסינית פנג, קרן ההלוואות הטכנולוגיות קראוס קפיטל, ועוד שורה של קרנות ואנג'לים. הקונה, PayU, היא חברת סליקה ותשלומים מהולנד, שצומחת במהירות בשווקים מתפתחים כמו הודו, אסיה ודרום אמריקה. שתי החברות עבדו ביחד שנה וחצי לפי שהחליטו למסד את יחסיהן במיזוג.

מתברר שיש חיים לחברת זוז גם אחרי שנרכשה. החברה שמעסיקה בישראל 70 עובדים תצמח תחת הבעלים החדשים ל-100 עובדים, ותישאר מרכז פיתוח עצמאי תחת השם זוז. הן זוז והן PayU מנסות לתת לעובדים את התחושה שאווירת הסטארט-אפ לא השתנתה - בעיקר כדי שהעובדים לא יקחו את הכסף ומימשו מהאופציות וידלגו לסטארט-אפ הבא שעומד בפני אקזיט. השבוע נשמע מנכ"ל החברה והמייסד השותף אורן לוי שמח וטוב לב, ממש כמו שאפשר היה לנחש שיישמע יזם אחרי אקזיט.

מה אתה עושה בימים אלה?

"הייתי רוצה להגיד שאני במלדיביים כרגע, משתזף בטן גב, שהחיים אחרי האקזיט הם דבש, אבל זה ממש לא ככה. אנחנו עובדים יותר. כל יזם שמקים חברה חושב מה יקרה אם יהיה אקזיט. יש אפילו פנטזיה שאתה אומר 'נוריד הילוך, אולי אצא לחופשה במשך כמה חודשים וארגע'. אז זה מאוד רחוק מזה".

אתם ממשיכים לעבוד כרגיל?
"כיוון שזו חברה שאנחנו מכירים הרבה זמן, מיד בתום הרכישה חזרנו לשדר עסקים כרגיל ואפילו מעבר לזה. יש המון דברים שאנחנו רוצים לעשות ביחד עם PayU, ולא מעט מהמנהלים הישראלים שלנו יהפכו להיות חלק מההנהלה הבכירה של PayU בעולם. אז היום שאחרי אומר להמשיך לעשות את כל מה שעשינו קודם, פלוס פלוס".

אורן לוי/ צילום: איל יצהר

מה מרגישים העובדים?

"הרוב המכריע מרגישים אותו הדבר, לא השתנה כלום. קיבלו מה שקיבלו באקזיט, אלא שבזמן המשא ומתן התעקשנו להיות המובילים הטכנולוגיים של הליבה של PayU, ושיתנו לנו לקבל את ההחלטות בכל הקשור לתיעדוף הטכנולוגי. אמנם אין יותר בורד ואת כל התוכניות אנחנו מגבשים עם ההנהלה הבכירה אבל כל השאר נשאר אותו הדבר. זוז ממשיכה כמו סטארט-אפ ומתנהגת כמו סטארט-אפ וזה סימן שהיא כנראה סטארט-אפ. העובדים מבינים שהולך להיות כיף כמו בסטארט-אפ, פלוס. והם גם מקבלים אופציות בחברה ויש פוטנציאל לעשות את מה שאני מכנה double dip, אם PayU תחליט לצאת להנפקה".

 איך השתנו חייך כיזם אחרי האקזיט שעשית?

"אני חושב שכל יזם שתדבר איתו יגיד לך שהחיים ממשיכים כרגיל, אז גם אצלי הם ממשיכים בדיוק אותו דבר. יש לי חלום לצאת לחופשה במלדיביים אבל חוץ מזה שום דבר לא השתנה, הלוואי שהייתי אומר לך קניתי בית או מכונית. שום כלום, הכל אותו דבר. אנחנו עוד בשלב העיכול, מנסים להבין מה קרה".

מה נשאר ליזם מ-80 מיליון הדולר ששולמו?

"ברור שנגזרו הרבה קופונים. המשקיעים עשו החזר יפה מאוד, אבל גם היזמים נשארו עם סכום מכובד, וזה גם עושה תיאבון, שאפשר לעשות אפילו יותר. הסכום שקיבלנו נחמד אבל לא משנה חיים. זה בונוס מדהים וכיף והכל, אבל החיים ממשיכים ונשארים רעבים לעשות ליזום ליצור. אם אני יכול לעשות את זה תחת מטריה של חברה גדולה מאוד שתתן לי את הגב להמשיך וליזום - למה לא?"

דאטורמה: קליטה מסודרת לתאגיד אמריקאי

באמצע יולי יצאה הבשורה של האקזיט הענק של דאטורמה, שנמכרה לסיילספורס ב-800 מיליון דולר. חברת דאטורמה של אפי כהן, רן שריג וקתרין ריבנט הוקמה ב-2012 ופיתחה פלטפורמה, שמנתחת קמפיינים באינטרנט שמתנהלים במקביל ברשתות חברתיות שונות, ומאפשרת ניתוח והפקת תובנות מהירות. עם רשימת לקוחות מכובדת החברה גייסה 50 מיליון דולר מהקרנות סידר, Innovation Endeavors ו-Marker, לייטספיד ומשקיעים פרטיים. הקונה, סיילספורס האמריקאית, היא חברת תוכנה ושירותים שמתמקדת בשנים האחרונות בסדרה ארוכה של רכישות מרשימות.

אפי כהן ורן שריג, Datorama / צילום: שלומי יוסף

העסקה של דאטורמה ממחישה תרבות ארגונית שונה לחלוטין מזו של זוז: סיילספורס אסרה על היזמים להתראיין - תהליך שדורש הכנה ואישורים מדרגים גבוהים. 130 העובדים של דאטורמה בישראל מצטרפים ל-400  העובדים במרכז הפיתוח של סיילספורס בישראל, והם יהפכו לקבוצת עבודה בתוך מרכז הפיתוח הגדול. אווירת הסטארט-אפ הישראלי הזורם מוחלפת בתהליכי הצטרפות וקליטה מסודרים לתאגיד אמריקאי גדול. 

בסיילספורס מנוסים מאוד בתהליך הטמעת חברה חדשה בתוכם והם יודעים איך להקל על העובדים את ההחלטה להישאר. בשלב הראשוני, העיסוק העיקרי הוא בהכרת העובדים החדשים לעמיתיהם הוותיקים ויצירת קשרי העבודה בין העובדים ובין הצוותים.

ומה על המייסדים? אפשר להניח שהם שמחים בחלקם על כמה מיליוני דולר שהצטרפו לחשבון הבנק שלהם. מדברים שאמרו בעת המכירה וגם לאחר מכן, הם מתכוונים להישאר בסיילספורס עוד שנים קדימה ולהוביל את עובדי דאטורמה לשעבר, ואף להגדיל את היקף הפיתוח של היחידה בישראל, הכל תחת דגלה של הרוכשת מאמריקה.

בריפקאם: הרבה יותר עממי ממה שנדמה

במאי נסגרה העסקה למכירת חברת BriefCam הישראלית לענקית הצילום היפנית Canon. היקף העסקה לא דווח, אבל הוערך ב-90 מיליון דולר. החברה, שהוקמה ב-2007 על ידי פרופסור שמואל פלג, גדעון בן צבי, וד"ר ירון כספי, פיתחה טכנולוגיה לייצור תקצירי וידאו עם אירועים משמעותיים מתוך שעות צילום ארוכות של מצלמות אבטחה, על בסיס פטנטים שפותחו באוניברסיטה העברית. החברה גייסה 15 מיליון דולר מקרנות OurCrowd, אביב ומוטורולה ונצ'רס והיא מעסיקה 45 עובדים בארץ ו-15 בעולם. שיתוף הפעולה עם קנון התחיל לפני שנה בייצור מוצרי בריפקאם על ידי קנון והמשיך לרכישה של החברה הישראלית. פרופ' פלג אומר כי החברה ממשיכה היום לעבוד בדיוק כמו קודם, עם אותו מנכ"ל ואותה הנהלה ואותם דפוסי עבודה.

מה בכל זאת השתנה?

"אם עד היום התייחסו אלינו קצת בחשדנות, כחברה קטנה שמנסה למכור לגוף ענק, אז עכשיו כשזו חברה של קנון ההתייחסות הרבה יותר רצינית. יש גם גיבוי מקנון, וכל מיני דברים שאתה רוצה לשאול, אז יש להם מחלקות ענק, משפטיות ופטנטים, ויש עם מי להתייעץ".

העובדים מרוצים מהאקזיט?

"מבחינת העובדים מה שהשתנה, זה שהם מימשו את האופציות שהיו להם וכדי שלא יברחו לאחר מימושן, הם קיבלו בונוסי הישארות. המחשבה הראשונה של עובדים היא 'כאן כבר קיבלנו את הבונוס, בואו נקפוץ לחברה הבאה לפני אקזיט וגם שם נקבל אופציות ונממש'. אז אצלנו בינתיים אף אחד לא עזב".

מה תוכניות ההתפתחות של בריפקאם תחת הנהלת קנון?

" קודם כל, אנחנו נשארים חברה נפרדת. נשארנו בריפקאם, חברה רשומה בישראל, ובעלי המניות שלנו עכשיו הם קנון. אין שום אינטגרציה עם קנון, לטוב או לרע. הם קנו עוד חברות בעולם בתחומים מקבילים ובכולם זה אותו דבר - הם משאירים את החברה ואומרים: אנחנו לא רוצים לקלקל חברה שעובדת היטב ולכן לא מחליפים הנהלה ורוצים שהחברה תמשיך לעבוד כמו שהיא".

ממרחק כמה חודשים, יש לך תובנות על התהליך?

"אני פרופסור באוניברסיטה ואנחנו עושים מחקרים ורושמים פטנטים והיו מי שאמרו - מה חשובים הפטנטים, חשוב להיות ראשונים. אנחנו נרכשנו רק בגלל הפטנטים שלנו והאפשרות להגן על הטכנולוגיה. אם אתה חברה עתירת טכנולוגיה, התובנה שלי היא שכל גרוש שווה כדי להגן עם פטנטים. אחרת קיים חשש שמחר תבוא חברה סינית שתעתיק מאיתנו, ותמכור במחיר נמוך יותר ואנחנו נעלם".

 אז האוניברסיטה העברית מרוצה ממכירת בריפקאם כמו ממכירת מובילאיי?

"במובילאיי היה פספוס של הנהלה קודמת של האוניברסיטה. הם מכרו את המניות ברגע הראשון שיכלו אבל היו יכולים לקבל כמעט פי 100 אם היו מחכים עד לסוף. תמיד יש טעם רע בפה לאוניברסיטה למרות שאפילו אמנון שעשוע אמר להם כל הזמן חכו, אל תמכרו. אבל האוניברסיטה הייתה קצרה בכסף והיה חשוב כל גרוש ועכשיו הם מתחרטים על זה. אצלנו לא מתחרטים כי מכרו כשהיה אפשר".

מה נשאר ליזם בסוף? משהו נוצץ כמו ב'מסודרים' או משהו עממי יותר?

"התשובה היא שזה בסוף יותר עממי מה שזה נראה. כי יש משקיעים ויש דילולים ולאוניברסיטה יש את חלקה. אבל אני לא מתלונן ואפילו מאוד שמח הגם שמתוך הסכום הגדול לא קיבלתי אפילו חצי או רבע. בוא נגיד שאני מסודר, אבל לא ברמות שמחר אוכל לקנות מטוס פרטי. אתה יודע למה מטוס פרטי? כי אמנון שעשוע קנה מטוס פרטי. עם היקף של 15 מיליארד של עסקת מובילאיי הרווח שלו קצת יותר גדול משלנו".

ארגוס: כבר לא שואלים איפה נהיה בעוד 10 שנים

מכל היזמים איתם דיברנו, ארגוס הוא האקזיט הוותיק ביותר. בנובמבר 2017 הודיעה ארגוס על סגירת עסקה למכירה לחברת קונטיננטל הגרמנית ב-450 מיליון דולר. ארגוס פיתחה אבטחת סייבר למכוניות חכמות, שהפכו למטרה למתקפות האקרים. ארגוס הוקמה ב-2013 על ידי יוצאי יחידה 8200 עופר בן-נון, ירון גלולה ואורון לביא ביחד עם זהר זיסאפל. החברה גייסה 30 מיליון דולר מקרנות מאגמה ונצ'רס, ורטקס, המשקיעים אייל גורה, גיל אגמון וזהר זיסאפל ובהמשך מ-Magna International מקנדה, אליאנץ מגרמניה ו-SBI מיפן.

במרחק של כמעט שנה מהמכירה, מה השתנה בחברה?

עופר בן-נון: "לא המון השתנה חוץ מדבר משמעותי, וזה היכולת להשתלט על העולם, כי כמיזם אין לך כוח לוחמה משמעותי אבל עכשיו אתה יכול לשים 50 מהנדסים על מוצר. אני לא מכיר הרבה סטארט-אפים שיש להם את הלוקסוס הזה. וההצעה של קונטיננטל הייתה מדהימה: קבלו את הגב מאתנו אבל תישארו עצמאים. המייל שלי הוא עדיין בארגוס".

יוני היילברון, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי: "עד האקזיט רצנו מהר מאוד ומאז פתחנו מבערים אחוריים. בזמן הרכישה היינו 60 וקצת עובדים ועכשיו אנחנו כבר 130 עובדים, גידול משמעותי בפרק זמן קצר. עכשיו יש את היכולת לא רק לחשוב בגדול אלא גם לעשות בגדול. אם עד לפני שנה היו שואלים אותנו: אתם סטארט-אפ ומי יודע איפה תהיו בעוד 10 או 15 שנה, אז היום השאלה כבר לא נשאלת כי החברה שרכשה אותנו היא מהגדולות בתעשייה והגב הזה הוא יתרון משמעותי מאוד".

עופר בן נון / צילום: שלומי יוסף

הייתם צריכים להתמודד עם נטישת עובדים?

היילברון: "שיעורי העזיבה מרצון הם מהנמוכים בתעשייה. זה לא רק בגלל האקזיט שהיה משמעותי ורוב העובדים נהנו ממנו, אלא האלמנט של מה החברה עושה: הגנה על מכוניות מהתקפות סייבר. כל אחד מהעובדים רואה בזה משמעות לעולם, זה אולי נשמע גרנדיוזי אבל אמיתי".

איך החיים שלכם השתנו מאז האקזיט?

בן-נון: "יוני ואני מקפידים להיפגש במטוס הפרטי לאיביזה... לא באמת. אני גר באותה דירה עם אותם ההרגלים ואותם החברים ובסוף מבחינתי האקזיט הוא בעיקר כדי להשיג את היעדים. היעדים הם לא לעשות מלא כסף ממכירת ארגוס אלא הבשורה של מכירת כלי רכב עם אבטחת סייבר. זה לא העושר אלא אושר וכדי להביא אותו זה באמת הגשמה עצמית. אני רוצה לראות את המוצרים של החברה מותקנים במעל 50% מכלי הרכב החדשים. בעיקרון אני יכול לעזוב מחר את החברה אבל לא אעזוב כי אנחנו רק בתחילת הדרך. האקזיט הוא לא סוף הדרך, אולי רק הסוף של ההתחלה". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח: התקדמות בדרך להקמת כוח שמירת שלום ערבי בעזה?

גורם ישראלי בכיר ל"ניו יורק טיימס": "היינו קרובים לעסקה, חמאס הקשיח עמדות - בגלל נתניהו"; לשכת רה"מ בתגובה: "שקר מוחלט" • אחרי תקיפה בעומק לבנון: אזעקות בגולן ובגליל העליון • לקראת פעולה: צה"ל החל בפינוי האוכלוסייה ברפיח • צה"ל והשב"כ תקפו מרכז פיקוד של חמאס במתחם אונר"א במרכז הרצועה • עדכונים בולטים

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים