עיריית תל-אביב / צילום: שלומי יוסף
לרשויות המקומיות יש כוח השפעה ישיר ויומיומי על כל אחת ואחד מאיתנו, בתחומים כמו חינוך, רישוי עסקים, בריאות ואף היצע התרבות והפנאי. עם זאת, בעיני רבים השלטון המקומי בישראל הפך מזמן לחצר האחורית של המדינה, אשר לא אחת מהווה קרקע פורייה במיוחד לדפוסי התנהלות פסולים שאינם משרתים את טובתו או את רווחתו של הציבור.
אחת הסיבות העיקריות למצבן העגום של חצרות אחוריות ושל מוסדות השלטון המקומי בישראל היא היותם סמויים מעינו של הציבור. על רקע זה נחקק לפני 20 שנים חוק חופש המידע, אשר עיגן את חובת השקיפות של רשויות השלטון. חוק זה אכן חולל שינויים מבורכים בשלטון המרכזי ובמשרדי הממשלה מאז חקיקתו, אולם אורו טרם זרח במלואו על השלטון המקומי.
למרות הקושי להתייחס למאות הרשויות המקומיות כמקשה אחת, נתונים עדכניים על מידת הציות של הרשויות המקומיות לחובות השקיפות וחופש המידע החלות עליהן מספקים תמונת מצב עגומה. כך למשל, דוח היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים מלמד כי הרשויות המקומיות נוטות "לצפצף" על הוראות חוק חופש המידע, כאשר מחצית מהן כלל לא מספקות מענה לבקשות המוגשות להן.
גם בחינת פסקי הדין שניתנו בשנת 2017 בעתירות חופש מידע מספקת תמונה עגומה. ב-97% מהמקרים בית המשפט קבע כי הרשות המקומית לא פעלה בהתאם להוראות החוק. כאשר בוחנים את המקרים שהגיעו לבתי המשפט, ניכר כיצד בעיית השקיפות של השלטון המקומי משפיעה ישירות על נושאים קריטיים לרווחת תושבי הרשויות.
בין המקרים הבולטים: הנגשת מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלויות, מידע בנוגע לשכר בכירים המשולם מכספי הציבור; מידע בנוגע למפעלי הזנה בבתי ספר; מידע בנוגע לגבייה ולחלוקת נטל הארנונה בין תושבי הרשות המקומית. לכך מצטרפים ממצאים מטרידים נוספים, לפיהם רק כמחצית מרשויות השלטון המקומי מפרסמות את הפרוטוקולים של דיוני התקציב בוועדת הכספים שלהן.
אז מה אפשר לעשות כדי להדליק את האור בחצר האחורית?
האמצעי הראשון לשינוי המצב הוא הבחירות המתקרבות, שבהן אזרחים מכל קצות הקשת הפוליטית צריכים לדרוש מהמתמודדים על קולותיהם להתחייב לאמות-מידה של שקיפות ושיתוף הציבור. לציבור המצביעים כדאי להתעדכן בביצועיו של השלטון המקומי הנוכחי במדד השקיפות שמפרסמת עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל".
האמצעי השני הוא דרישה מנבחרי הציבור ברמה הארצית והמקומית לקדם את אכיפת הוראות חוק חופש המידע בקרב גופי השלטון המקומי. בפרט, יש לדרוש מנבחרי הציבור לממש את היוזמה הממשלתית להרחבת סמכויותיה של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, אשר מוגבלת היום רק למשרדי הממשלה - גם לגופי השלטון המקומי. למרות התנגדותם של משרד הפנים ונציגי מרכז השלטון המקומי להגברת האכיפה של חוק חופש המידע ברשויות המקומיות, המציאות בשטח מלמדת כי מדובר במהלך חיוני.
הצורך בשינוי המצב הקיים שבו מרבית פעילותן של הרשויות המקומיות מתקיימת באפלה הוא צו השעה, כאמצעי למימוש זכות הציבור לדעת ולטיפול בשחיתות שלטונית. לא פחות חשוב מכך, חיזוק השקיפות ברשויות המקומיות חיוני ליצירת שותפות בין השלטון המקומי לאזרחיו, לשם יצירת ערים וקהילות טובות יותר, ויותר מכל - משום ששקיפות היא תנאי הכרחי לבניית אמון והפגת החשדנות ההולכת וגוברת בין האזרחים לשלטון.
■ הכותב הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב