שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון / צילום: תמר מצפי
שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, פנה הערב (א') במכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בו כתב כי "אופן ניהול החקירה (של פרשה 3000) מעלה בעיניי שאלות קשות של ניסיון מכוון שלא לחשוף את כל האמת".
יעלון מציין בפני מנדלבליט כי הוא נותר עם שאלות רבות לאחר שקרא את סיכום החקירה על-ידי המשטרה. בין השאר הוא כותב:
"כמי שכיהן בתפקיד שר הביטחון בתקופה הרלוונטית, שמכיר את השתלשלות העניינים, עלו שאלות רבות שאינן נותנות לי מנוח… ניסיונותיי להביא בפניך, במהלך החקירה, את גרסתי המלאה לגבי הפרשה, את שאלותיי, את השגותיי, נתקלו באמירה שזה אסור, והדרך היחידה היא עדות בפני חוקרי המשטרה (כפי שעשיתי)".
יעלון: המשטרה השיגה בחיפוש מסמכים המלמדים שנתניהו התכוון להגיע לסד"כ של 9 צוללות
עוד מציין יעלון כי במהלך החקירה הוא נמנע מלהתייחס פומבית לחלק מן השאלות כדי שלא לחבל, אולם כעת הוא מוסיף כי ידוע לו שבוצע חיפוש במשרדו של היועץ המשפטי של משרד הביטחון (אחז בן ארי), והוחרמו ממנו מסמכים. "בשלב מוקדם בחקירה נמצאו בידי החוקרים מסמכים הקושרים את ראש הממשלה לכוונה להגיע לסדר כוחות של 9 צוללות (בניגוד לעמדה של כל הגורמים המקצועיים)".
עוד מציין יעלון כי אצל אחז בן ארי הושג מסמך טיוטת מזכר ההבנות, שראש הממשלה בנימין נתניהו התכוון לחתום עליו עם קנצלרית גרמניה, לפיו מדינת ישראל מתחייבת לרכוש 3 צוללות נוספות ושתי ספינות לוחמה נגד צוללות (נצ"ל) בסך 2 מיליארד אירו.
"כל זה ללא דיון בקבינט וללא התייעצות אתי. שני מסמכים אלה גרמו לי להתעמת עם ראש הממשלה ולמנוע ממנו את החתימה על התחייבות זו עם הקנצלרית. רק לאחר סיום תפקידי כשר הביטחון, הובא לאישור הקבינט רכש 3 צוללות, ללא שום צורך מיידי ומבלי להסביר את 'הוויתור' על ספינות נצ"ל".
יעלון מציין במכתבו כי הוא בוחר שלא להתייחס פומבית לנושא מכירת הצוללות למצרים "מפני הרגישות הביטחונית".
עוד הוא כותב: "אני מבין שסוגיה זו לא נחקרה עד תום, למרות שקיים חשש כבד, גם במקרה זה, של העדפת בצע-כסף על פני טובת ביטחון המדינה".
יעלון מוסיף ומציין כי בחודש מאי 2017 נודע לו כי אלוף במיל' עמוס גלעד לא זומן להעיד. "לכן פניתי אליך בשאלה בנושא והפנית אותי לחוקרים. רק בעקבות פנייתי זומן גלעד להעיד", כותב יעלון.
ועוד: "הסתבר לי שנשיא המדינה שהיה מעורב אישית בניסיון לברר את הפרשה מול הקנצלרית, לא נדרש להעיד עד עצם היום הזה. מעורר תמיהה".
יעלון ממשיך ומפרט שורה ארוכה של שאלות שיש לו למנדלבליט העולות מן הפרשה, וביניהן:
מדוע מיהר להתייחס לתחקיר העיתונאי מנובמבר 2016 באמירה ש"אין חשד לפלילים בפרשה" (מה שהתברר כטעות נוכח תוצאות החקירה); מדוע היסס בפתיחה החקירה מיד לאחר התחקיר ולאחר שיעלון פנה אליו.
מדוע כיוון מנדלבליט את "הבדיקה" למשרד הביטחון, כולל הוצאת צו חיפוש במשרד היועמ"ש של משרד הביטחון; ומדוע השתהה עד ליולי 2017 עם מעצר וצו חיפוש במשרדו של מיקי גנור.
יעלון ממשיך ושואל מדוע לא הוצאו מיד צווי חיפוש במשרד ראש הממשלה, במל"ל ובמשרד עורכי הדין שמרון ומולכו. "ככל הידוע לי, לא בוצעו חיפושים במשרדים אלה עד היום", הוא כותב.
הוא שואל מדוע לא בוצעה חקירה בפרשת האישור שניתן לגרמניה, למכור הצוללות למצרים, מדוע מנדלבליט הודיע מספר רב של פעמים שראש הממשלה אינו מעורב, "כאשר היו בידי החוקרים שני המסמכים המוכיחים את ההפך".
ושאלתו האחרונה של יעלון היא "מדוע זומן ראש הממשלה להעיד "עדות פתוחה" בשלב כל-כך מאוחר של החקירה, כאשר כבר בתחילתה היו ברשות החוקרים מסמכים המעידים על מעורבותו האישית וחייבו "חקירה באזהרה".
יעלון מציין כי הוא שומע בציבור את הטענה שחקירת מעורבות דרג פוליטי הייתה עוצרת את עסקאות הרכש ופוגעת בביטחון המדינה. לדבריו, "ייתכן שזה נכון לטווח הקצר. לטווח הארוך - יש חשיבות עצומה לאמון הציבור בהנהגתו ובשלטון החוק. אי-חשיפת כל האמת פוגעת באמון זה, שהוא מרכיב קריטי בביטחון הלאומי שלנו".
עוד מציין יעלון במכתב כי הפרשה מעלה סוגיות קשות, לרבות בנוגע להתנהלות גורמים בלשכת ראש הממשלה, במל"ל, בתחום הרכש מתיסנקרופ, "מתוך שיקולים מושחתים לכאורה, תוך ניסיון לעקוף את משרד הביטחון והקבינט".
לדבריו, יש סוגיות נוספות של ניגודי עניינים של שני עורכי הדין הקרובים ביותר לראש הממשלה, דוד שמרון ויצחק מולכו, שמשרדם מעורב ונהנה מעסקאות הרכש.
עוד הוא מציין כי עולה גם שאלת האחריות המינסטריאלית של ראש הממשלה למתרחש בלשכתו ובסביבתו, "במיוחד על רקע העובדה ששום גורם במשרד הביטחון לא נחקר כחשוד בפרשה זו".
בסוף דבריו מציין יעלון כי הוא אינו חסיד של ועדות חקירה ממלכתיות, "אלא אם הגורם האחראי לא לוקח אחריות ומתפטר, או שהמערכת לא גורמת לו לשאת באחריות. נראה לי שאנחנו מתקרבים לצורך בזה".
את מכתבו חותם יעלון בכך שהוא עומד לפרסם את תוכן המכתב שלו הממוען למנדלבליט, "בשל חשיבות ההיבטים הציבוריים של הפרשה".
מדוברות המשטרה נמסר: "נבקש להבהיר כי החקירה נוהלה באופן יסודי ומקצועי, מתוך מטרה אחת ויחידה של בירור האמת. הטענות לפיהן חקירת תיק 3000 הוגבלה או צומצמה על-ידי מי מבכירי מערכת אכיפת החוק היא טענת כזב חסרת כל בסיס עובדתי. במסגרת החקירה נגבו הודעותיהם של בכירי המדינה ומערכת הביטחון בעבר ובהווה, וכל טענה שעלתה ואשר הצדיקה העמקת הבירור - נבדקה לעומקה. אין כל שחר לטענות שמרמזות את ההפך".
*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הצוללות (תיק 3000) הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, וכל עוד לא הורשעו בדין, הם בחזקת חפים מפשע.