גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרקטיקה של עלילת דם

פוליטיקאים עושים שימוש ציני ברטוריקה של שנאה ובכך הורסים את הדמוקרטיה הישראלית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אמיר מאירי
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אמיר מאירי

בספרי ההיסטוריה של העם היהודי נרשם פרק עצוב במיוחד על עלילות הדם. כבר במאה ה-1 לספירה תיעד יוסף בן-מתתיהו עלילת דם מפורסמת - כשאנטיוכוס הרביעי נכנס לבית המקדש הוא מצא איש יווני כלוא במקום. האסיר היווני סיפר לאנטיוכוס, כך על-פי העלילה, שהיהודים כלאו אותו ופיטמו אותו, כדי להקריבו לאלוהים ולאכול מבשרו. סיפור זה יחזור על עצמו בגרסאות שונות עד ימינו - לעתים יתווספו לרצח מעשי אונס, לפעמים אורגיות, ופעמים רבות ידובר על ילדים נוצרים, שדמם שימש לאפיית מצות.

בשימוש נכון יכלו אנשי דת, מלוכה ופוליטיקאים להשתמש בעלילות דם כדי לארגן מחדש את החברה לפי רצונם: פעם אחת כדי לחסל היהדות, פעם אחרת כדי לחסל חובות ל"בנקאי של המלך" ופעם נוספת כדי לארגן את אירופה סביב אידאולוגיה חדשה.

שנאת הזר ו"האחר" היו הדלק שאפשר למנהיגים רבים בהיסטוריה לווסת את החברה לצורכיהם ולא פעם סביב "היהודי" כקטגוריה חברתית, שנשענה על אנטישמיות ותהליכים סוציולוגיים (בהם גם כלכליים). כל שנדרש היה להשתמש בפחדים ובאגרסיות שטבועות במעמקי הנפש של ההמון, ו"היהודי" הפך למנגנון ויסות די אפקטיבי לשינוי מהיר של המציאות.

חזרה לימינו. קו ישיר מחבר בין "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" של נתניהו ב-2015, ה"זועביז" של לפיד בבחירות 2013 והסלוגן "נתניהו טוב ליהודים" בבחירות 1996. אלא שנראה כי במערכת הבחירות של 2019, גל ההתבטאויות נגד הציבור הערבי גבה אף יותר, ועכשיו הוא חותר תחת עצם הלגיטימיות שלהם כאזרחים. ולמרות שההשוואה קשה, אפילו כואבת, זו בדיוק אותה פרקטיקה של עלילות הדם: ניסיון לארגון מחדש של החברה סביב פחד ושנאה לאחר.

בימים האחרונים מדקלמים הפוליטיקאים ללא ההפסק את המסרים החדשים ממפעל הדברור: "הצבעתם גנץ - קיבלתם טיבי", "גנץ ולפיד יקימו 'גוש חוסם' עם הערבים", "מרצ עשתה הסכם עודפים עם הערבים" ועוד.

למרבה הצער, במרוץ אחר קולות הבוחרים, גם הפוליטיקאים מהמרכז והשמאל אימצו את אותה שפה וחשיבה, שהגו יועצים אסטרטגיים נגד 20% מהאוכלוסייה. המסר הציבורי חד וברור: הערבי אינו לגיטימי בציבוריות הישראלית. הוא חי כאן, אך הוא "מיותר".

מצער אף יותר לראות שגם עיתונאים רבים מלב המיינסטרים - ברדיו, בטלוויזיה ובמדיה הכתובה - הולכים שבי אחרי רטוריקת השנאה הזו ומהדהדים אותה בשאלות מתריסות כלפי פוליטיקאים מהמרכז והשמאל ונציגי המגזר הערבי.  לכאורה הם עושים את עבודתם ומקשים בשאלות ביקורתיות - בפועל הם למעשה מאשררים את עלילת הדם.

שיתוף-הפעולה הזה הוא לאו דווקא מכוון, וזה אולי העניין המבהיל בכל הסיפור - ההיסחפות של העיתונות אחרי התעמולה כמוה כנפילת המתרס האחרון בקרב על הדמוקרטיה. כפועל יוצא מכך שהעיתונות הפכה לכלי בשירות התעמולה, נוצרה תנועת מלקחיים (של המראיין והמרואיין) על התודעה הציבורית, כך שחוסר הלגיטימציה של "הערבים" הופך מיום ליום להלך הרוח הציבורי.

צריך לומר ביושר - לאורך השנים היו פוליטיקאים ערבים שפעלו נגד האינטרסים של מדינת ישראל, לעתים תוך מעבר על החוק. נכון גם שבחברה הערבית קיימים כיסים של איבה, חוסר רצון להשתלב וסירוב אווילי של מנהיגי המפלגות להצטרף לקואליציה. כל אלה משחקים לידי המבקשים להדיר את הציבור הערבי, אבל אי-אפשר ואסור להוציאם אותם מההקשר הרחב של אפליית ערבים והזנחה רבת-שנים של היישובים הערבים. זהו מצב קלאסי של ביצה ותרנגולת וחד גדיא.

מה שלא יהיה, כיסים קטנים של איבה ופוליטיקאים ציניים מהמגזר לא יכולים בשום אופן להצדיק את החתירה להוצאתם מתחום הלגיטימיות של המרחב הציבורי והדמוקרטיה.

התהליך שנרקם לנגד עיננו בימים אלה, אם כן, הוא תעמולה גזענית וניצול ציני של הבחירות לטובת כרסום הדמוקרטיה עצמה, ולבסוף שיתוף-פעולה של כלבי השמירה עם מהלך זה. בשילוב תהליכי עומק של מתן לגיטימציה ממוסדת לשנאה, אדישות כלפי ה"אחר" וזלזול גובר במוסדות שלטון החוק, נראה שהשער נפרץ, והקווים האדומים נחצים בזה אחר זה מדי יום. 

עוד כתבות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%