גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשטבע צנחה ב-10%, חיסלנו מיד את כל ההחזקות; אנו מתרחקים ממניות שעולות או יורדות בחדות"

"התנודתיות כבר אינה המדד העיקרי לסיכון בשווקים הפיננסים", אומר ניקולס ג'וסט, מנהל השקעות ראשי של Seeyond מבית נטיקסיס, בראיון ל"גלובס" ● לדבריו, בניגוד לתחזיות האנליסטים לשנת 2019, התנודתיות כיום נמוכה מתמיד ● המשנה למנכ"ל הקרן, שמנהלת נכסים בשווי 9.7 מיליארד דולר, מסביר על המודל הפנימי שסייע לחברה לסיים את 2018 באקורד פחות צורם מהשווקים

ניקולס ג'וסט / צילום: כדיה לוי
ניקולס ג'וסט / צילום: כדיה לוי

אף ששנת 2019 הייתה אמורה להיות שנה תנודתית בשווקים, בפועל, התנודתיות כיום נמוכה מתמיד, כך לדברי ניקולס ג'וסט, משנה למנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי של חברת Seeyond מקבוצת נטיקסיס (Natixis). בריאיון ל"גלובס" הוא אומר כי מרבית המשקיעים נוטים שלא להבדיל בין תנודתיות לחוסר ודאות.

ג'וסט מסביר כיצד פועל מודל הקרן שהוא מנהל, שהצליחה לסיים את 2018 בטון פחות צורם מהשוק (מינוס 4.5% לעומת מינוס 10.6% שרשם מדד היחס MSCI אירופה). זאת הודות למודל סיכונים פנימי של הקרן, שנשען על כמה כללי ברזל ובעיקרם השקעה במניות בסיכון מינימלי.

חברת נטיקסיס האירופית נוסדה בשנת 2006 כתוצאה ממיזוג בין כמה קבוצות ניהול-נכסים ובנק ההשקעות הצרפתי נטיקסיס. כיום היא חברת ניהול הנכסים העשירית בגודלה בעולם והיקף הנכסים בניהולה (AUM) הוא מעל טריליון דולר. עם הקבוצה נמנים בתי ההשקעות האמריקאים האריס (Harris) ולומיס (Loomis) ובית ההשקעות הצרפתי DNCA.

קרן Seeyond, בניהולו של ג'וסט, מיוצגת בישראל על ידי חברת 4F בניהולם של יוסי ועקנין ואיתי ברקן, נוסדה בשנת 2012, ומשרדיה נמצאים בפריז. הקרן מנהלת כספים בהיקף של 9.7 מיליארד דולר נכון לסוף דצמבר 2018.

איפה לדעתך החולשה בתעשייה?
"רוב מנהלי הנכסים רוצים להשיא רווחים, כמובן, כשהם יודעים להבחין מה לקנות ומתי. אבל בדרך כלל הם טועים, או לא שמים לב מספיק, לקשר שבין הסחורה שבכוונתם לקנות לבין מה שכבר קיים אצלם בפרוטפוליו, וזו החולשה בתעשייה לדעתי. כשאתה מדבר עם מנהל נכסים, הוא יסביר לך למה כדאי לקנות את מניית אפל, אבל לא בדיוק כמה מניות יש לקנות. הרי אם אתה חושב שאתה עומד לפני השקעה טובה, תרצה לשים את כל כספך שם - למה לא לשים הרבה כסף על השקעה טובה? אז אנחנו מתמקדים בקנייה לפי ניהול סיכונים באמצעות שימוש במתמטיקה, כדי שלא ליפול היכן שבני אנוש טועים".

מה מאפיין את המודל שלכם?
"רוב מנהלי הנכסים רוצים לקנות מניות, כי הם חושבים או מקווים שהמניה תעלה באופן מהיר או תרד באופן מהיר. זה לא מה שאנו עושים. אנחנו מעוניינים דווקא לקנות מניות שלא יעלו או יירדו מהר מדי. בפורטפוליו שלנו יש חוק: אם מניה יורדת ביותר מ-25%-10% בתוך יומיים, אז אנו מחסלים את ההחזקה שלנו במניה, ולהפך".

"טבע למשל, הייתה מניה שקנינו בנקודה מסוימת לפני 4-3 שנים, בגלל הסיכון הנמוך כשהמודל העסקי שלה היה ברור, והתנודתיות של המניה הייתה נמוכה מאוד, עד שפרופיל הסיכון השתנה לאחר רכישת אקטביס. אחרי שבשנה שעברה מניית טבע ירדה ב-10% במהירות - חיסלנו את כל ההחזקה בחברה. אנו לא ממתינים מעבר לכך, שכן חוסר הוודאות עולה, ואנו לא קרובים מספיק כדי לדעת מה קורה בחברה. אני לא יודע מה קורה עכשיו בטבע, אבל בקרן הגלובלית שלנו יש בנקים ישראלים - מה שמהווה שיקוף לכלכלה הישראלית. אם התנודתיות גוברת, זה לא עלול להיות רע בהכרח, אבל זה מעלה את חוסר הוודאות, ושם אנו לא רוצים להיות".

אתם לא מפספסים כך השקעות טובות?
"אם המניה יורדת ביותר מ-25%, או עולה בשיעור כזה, יש פה מידע חסר. אנו רואים מול העיניים כלים מתמטיים שצריך לפענח, ולשם כך אנו בונים את המודלים שלנו בתוך החברה (in-house), ולא רוצים להישען על מודל חיצוני כי אנו יודעים שהמודלים מסוכנים מאוד ומשתנים במהירות. לכן אנו רוצים לבנות אותם בעצמנו על מנת לשפר אותם לאורך הדרך, ולהבין מה צריך לשנות או להפסיק להשתמש בהם, אם צריך".

"למשל, כדי לחשב את שיעור התנודתיות - כלומר, הממוצע של מחיר המניה בתקופה מסוימת לעומת הממוצע לפי מחיר הסגירה של המניה אתמול, נסתכל גם על המחיר המינימלי של המניה באותו יום, ונחשב את התנודתיות בין מחיר הסגירה והמחיר המינימלי. התנודתיות נחשבת לעתים קרובות כגורם סיכון עיקרי, אך בהסתכלות על 20 שנות האבולוציה שלה - למעט בשנת 2008 שם היא התפוצצה - התנודתיות ברובה הייתה בטווח נמוך מכפי שחושבים, ולכן יש להיזהר מפני סיכון אחר - מתאם".

 

קשה לומר שהשוק משעמם בחודשים האחרונים, אז מדוע התנודתיות נמוכה כיום?
"התנודתיות כיום נמוכה באופן מלאכותי, בין השאר, בגלל התערבות הבנקים המרכזיים. משכך, התנודתיות כבר אינה המדד לסיכון בשוק הפיננסי. הסיכונים גבוהים מאוד בשוק כיום, אבל לא רואים אותם בתנודתיות. כיום, אנחנו צריכים להסתכל על התנודתיות, אבל גם על הקורלציה בין נכסים. אם מחיר המניה של חברה אחת יורד, כל שאר החברות יורדות באותו זמן. זאת מדידה נוספת לסיכון, והיא צריכה להשלים את התנודתיות, לא מספיק להסתכל על התנודתיות בלבד. כשדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2016, כל השוק עלה בבת אחת, חוץ מכמה מגזרים, ולכן הקורלציות בין הנכסים נפלו".

"פתאום, כשטראמפ נבחר והציע תוכנית חדשה לקיצוץ במיסים, כולם חשבו שתהיה נהירה לנכסים הפיננסים בחברות מחזוריות, כי טראמפ אמר שהוא יחסוך כסף לחברות. בנקודה הזאת רצינו לקנות את החברות שהולכות לעלות יותר מהאחרות. אז מכרנו את המניות ההגנתיות, כמו אלה של חברות מזון, תקשורת, שירותים ציבוריים - אותן חברות שיש להן מודל עסקי סביר, אבל לא ירדנו בהחזקתן בהשוואה למניות של חברות נפט, ביוטק, סטארט-אפים או חברות פיננסיות אחרות".

איך אתם מכינים את עצמכם לאירועי קיצון, כמו זה שקרה לענקית הרכב רנו, למשל?
"קשה להיות מוכן למקרה שבו יו"ר החברה נעצר. אבל באופן כללי, אנו יכולים להסתכל על הרכב הדירקטוריון בחברה, והאם מדובר בדירקטוריון עצמאי בעל השקפה נייטרלית לגבי המנכ"ל והניהול בחברה. אם המודל העסקי ברור, אפשר לומר כי לא אמור להיות ניגוד אינטרסים בין חברי הדירקטוריון, אחרת נוצר פתח לקרנות אקטיביסטיות להשתלטות, וקרנות שעלולות למכור החזקות. כשאנו באים לקנות מניה אנו בוחנים את הרכב הדירקטוריון. אם אנו רואים שיותר מ-40% מהחברים בדירקטוריון עבדו בחברות ביקורת, אנו לא רוצים להשקיע בה, בשל אפשרות לניגוד אינטרסים. כך למשל ראינו באנרון. אז אנו מנסים להבין היכן יש סיכון וכיצד להוריד אותו".

איך מתמודדים כיום עם חוסר הוודאות בשווקים, כמו למשל סביב מתיחות הסחר בין סין לארה"ב?
"זה קשה מאוד. הרבה מנהלי קרנות משקיעים על בסיס מדד יחס, כמו מדדי MSCI, במטרה להכות את המדד. הבעיה היא שאותם מדדים, כמו MSCI, הגדילו באחרונה את משקלן של המניות הסיניות. אז מנהל הקרנות צריך לקנות עוד ועוד מניות סיניות בתיק ההשקעות האסייתי או הגלובלי, למשל. ובאסיה, כללי הבורסה הם די מורכבים, או שפתאום יכולים להיות לך מנכ"לים שנעלמים, מנהלי כספים שעובדים עבור המדינה, ובגדול אתה לא יודע מה בדיוק הם עושים, כך שאנחנו חייבים לעצב כללים חדשים. למשל, אם יותר מ-60% מהחברה שבה אנו מעוניינים להשקיע הם בבעלותה של משפחה, אנחנו לא נשקיע בה, כי זה מסוכן מדי".

"אנחנו רוצים שיהיו כללים שניתנים ליישום לגבי כל המניות באופן כללי, במטרה לצמצם את כל הסיכונים שאנחנו לא רוצים לקחת. אנחנו מכנים אותם 'סיכונים ייחודיים למניות'. הסיכונים שנעוצים בחברה אחת - כמו למשל קרלוס גוהן, היו"ר המיתולוגי של חברת רנו שנעצר - אלה הסיכונים שהכי קשה להתמודד איתם, במיוחד עם מודלים שלא עובדים. אבל המודלים יכולים לעזור לנו להבין, כשאנחנו קונים חברות שאנחנו חושבים שהן טובות, אם הן חשופות מדי למחיר הנפט, לאינפלציה, לעקומת שיעורי הריבית או לדברים שאומרים נגידי הבנקים המרכזיים מריו דראגי או ג'רום פאואל. אז אנחנו יכולים למדוד את זה סטטיסטית, ולפענח את עוצמת הסיכון ואיך הוא מתפתח. אם אנחנו קונים מניה שתלויה מאוד במחיר הנפט - כלומר, שתעלה כשמחיר הנפט עולה - אז נצטרך לחפש מניות שהמחיר שלהן יירד כשמחיר הנפט יעלה, כך שלא נהיה חשופים מדי למחיר הנפט בתיק ההשקעות".

נראה כי שיעורי הריבית הולכים להישאר נמוכים למשך זמן ואף לרדת. הבנקים המרכזיים לא יוכלו שלא להתערב בשוק, איך אתה רואה את הדברים מבחינת התנודתיות בשווקים?

"ובכן, אנשים רבים מבלבלים בין תנודתיות, שהיא השינויים סביב הממוצע, לבין חוסר ודאות. למעשה, התנודתיות נמוכה כיום. היא עלתה מעט לאחרונה, אבל היא עדיין נמוכה מאוד בהשוואה ל-20 השנים האחרונות. אם תסתכל על המחירים היומיים של כל המדדים הגדולים, השינויים במחירים קטנים מאוד".

בשנה שעברה רוב האנליסטים אמרו ש-2019 הולכת להיות מאוד מאוד תנודתית, הם טעו?
"זאת טעות מפני שהם מבלבלים בין חוסר ודאות לתנודתיות. הבעיה היא שיכולה להיות לך תנודתיות נמוכה, עם שווקים שמתרסקים, ואז עולים בחזרה, כך שאחרי מספר חודשים, לא קרה כולם. אם היית נוסע לירח בשנה שעברה בסביבות אוגוסט-ספטמבר, וחוזר כיום, היית מוצא את המדדים פחות או יותר באותה רמה".

"יש בגדול שני סוגים של תנודות בשוק. סוג אחד יתקבל אם נסתכל על כל יום בשנה שעברה ונחשב את הממוצע של שינויי המחירים, ולכך אנחנו קוראים 'סטיית תקן היסטורית', שכן זה כבר התממש. הסוג השני היא סטיית תקן גלומה, שהיא המספר שאתה יכול לחשב ממחיר האופציות - מה שאמור לספק צפי לעתיד. אז סטיית תקן שייכת לעבר, וסטיית תקן גלומה זה העתיד".

"מדד VIX, למשל, הוא המדידה של אותה סטיית תקן גלומה. הבעיה עם ה-VIX היא שהוא תמיד טועה. הוא אמור לשקף מה הולך לקרות במונחים של תנודתיות במספר החודשים או השבועות הקרובים, והוא טועה. כי אנשים שקונים ומוכרים את האופציות נותנים לך מספרים מוטעים רוב הזמן. ה-VIX משקף רק את מחיר האופציות היום".

"אני התחלתי את הקריירה המקצועית שלי במסחר בנגזרים, על פי סטיית תקן גלומה, ואחרי 20 שנה, אני חש בטוח יותר להשתמש בסטיית תקן היסטורית מאשר בזו הגלומה, שהיא רק מספר שנגזר מאופציות, ויש לזה מחיר. קונים ומוכרים עושים את המחיר הזה, אבל לא כל אחד מסביב לעולם קונה או מוכר אופציות, אז זה לא נותן לך בדיוק את מה שהולך לקרות".

ג'וסט החל את הקריירה שלו ב-1994 כסוחר נגזרים בניו יורק עבור סוסייטה ג'נרל. בשנת 2002 הוא הצטרף לאקסן כראש הצוות הקמעונאי של האנליסטים. לאחר מכן הצטרף ג'וסט לצוות הניהול הבינלאומי של Natixis Asset Management. בשנת 2008, הוא הפך לראש צוות ניהול הון, ובשנת 2010 הוא הפך לראש צוות הון הליבה. מאז 2012, ניקולס ג'וסט מוביל את קבוצת ההשקעות, ומשמש סגן נשיא ומנהל מערכות מידע של Seeyond מאז ינואר 2018. 

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

1,800 תביעות ויותר מאלף מפונים: הנזקים עליהם מפצה רשות המסים

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

"סיוט מוחלט": רבים לא האמינו שבטהרן יילכו על הצעד הזה

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ