שרון שפורר / צילום: שלומי יוסף
"40 או 50 בחורות עברו לי מתחת לידיים". כך העיד הבוקר (ד') דודו דיגמי, שהורשע בסחר בנשים, הפך לעד מדינה, ומאז שינה את שמו, והיה לאחד מבעליה לשעבר של חברת אורבן נדל"ן, התובעת את העיתונאית העצמאית, שרון שפורר, על הוצאת דיבה.
התביעה הוגשה נגד שפורר על-ידי חברת אורבן נדל"ן, שהוקמה במקור על-ידי דיגמי, בעקבות פרסומים שפרסמה בפייסבוק, המתריעים בפני הציבור מהחברה שאותה כינתה "מפוקפקת", בשל קשריה עם דיגמי. דיגמי שימש כעד מדינה במסגרת אחת מפרשיות סחר הנשים החמורות ביותר בתולדות המדינה, ושימש כאחד ממנהליה של רשת סחר הנשים שסביבה נסובה הפרשה.
קו ההגנה של שפורר מורכב בעיקר מעדויותיהם של שותפים עסקיים של דיגמי ואחרים, שהעידו על איומים וניצול לכאורה מצד דיגמי, ועל הבעייתיות שקיימת בלעשות עימו עסקים. משסיימה ההגנה להעיד את עדיה, הגיע כעת גם תורו של דיגמי להעיד מטעם התביעה.
יצוין, כי עוה"ד אורי קידר ועמוס נוה, ממשרד עוה"ד כבירי-נבו-קידר-בלום, מייצגים את שפורר בחינם, בחסות המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, שמשרד עורכי-הדין הוא אחד ממייסדיו.
"היית מגדיר את עצמך כאדם מפוקפק?" - שאל עו"ד קידר את דיגמי, שהשיב: "היום לא, אבל בעבר כן". בתצהיר העדות הראשית שהגיש דיגמי, הוא הצהיר כי היה עבריין "רק" עד שנת 2006, ושמאז עזב את עולם הפשע ו"חזר בתשובה". הקו של דיגמי ברור: לטענתו, בזמן שהוא היה מבעלי חברת הנדל"ן, שממנה הזהירה שפורר, הוא כבר לא היה עבריין ולא אדם מפוקפק, ולכן שפורר הוציאה את דיבתו.
"לא סרסרתי"
עוד בטרם נחקר דיגמי על פעילויותיו - והרשעותיו במהלך התקופה שבה טען כי כבר עזב את עולם הפשע - ביקש עו"ד קידר מדיגמי להעיד על מעשיו העברייניים כסוחר נשים. "כשהיית עבריין, במה עסקת?", שאל קידר את דיגמי, שהשיב: "סחר בנשים"; "ניהלת בתי בושת?" נשאל, והשיב: "כן"; "אתה חושב שבאותה תקופה היית אדם רע?", שאל קידר את דיגמי, שהשיב במפתיע: "לא. הייתי מלח הארץ".
קידר שאל את דיגמי: "כמה בחורות עברו לך מתחת לידיים?"; ודיגמי השיב: "40 או 50". "ובכמה נשים סרסרת בלי להיות הסוכן שלהן?" נשאל דיגמי, שהשיב: "לא סרסרתי. כל אחת הייתה חופשית לעבוד כמה שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה".
"בכמה היית קונה אישה?" נשאל דיגמי שהשיב: "היינו משלמים על כל אישה, על הדרך שהיא עברה, בערך 5,000 או 6,000 דולר. לא שילמנו על האישה, אלא רק על הדרך שעברה".
"עבדת עם קורבנות סחר?" נשאל דיגמי, וזה השיב: "לא היו קורבנות סחר אצלנו. כל מי שרצתה לעבוד הייתה באה, מי שלא רצתה הייתה נוסעת הביתה". עם זאת, נאלץ דיגמי להודות לאחר מכן, כי הוא ושותפיו נהגו להחזיק את הדרכונים של הנשים שייבאו מחו"ל.
קידר היקשה על דיגמי: "איך סמכת עליהן שלא יברחו ושיתחלקו איתך בכסף? היית אומר שזונות הן אוכלוסייה שקל לסמוך עליהן בענייני כסף?"; דיגמי השיב: "זה תלוי". קידר: "יכול להיות שאיימת עליהן?"; ודיגמי הכחיש: "ממש לא". בהמשך, הביא קידר מספר עדויות לכך שדיגמי ושותפיו נהגו באלימות בנשים, כאשר באחת מהן אף הודה דיגמי כי היכה אישה שעימה יצא לבלות בליל הסילבסטר ב-2006.
"לא קשור אליי"
טענתו המרכזית של דיגמי היא כי הפעילות העבריינית שלו תמה לפני 2006. "כל העבירות של הנשים היו בין 2001 ל-2004, רק שנהיה מרוכזים בזמנים", העיד דיגמי. עו"ד קידר, מצידו, ביקש להראות כי דיגמי היה מעורב במעשים פליליים גם אחרי 2006, בעיקר בתקופה שבה היה חלק מבעלי חברת אורבן.
עו"ד קידר פנה להצגת מקרים רבים שבהם היה מעורב דיגמי לאחר המועד שבו טען כי חדל מלהיות עבריין. כך, למשל, טען קידר כי ב-2007 דיגמי נחקר באזהרה בגין סחר בנשים, סרסרות, כליאת אדם, ניסיון מעשה סדום וסחיטה באיומים. דיגמי טען, שמדובר בחקירה שאירעה ב-2005, אך קידר התעקש שמדובר באירוע מ-2007.
"ב-2008 עצרו אותך ועוד מישהו שהיה איתך ברכב, ומצאו בו אגרופן וסמים. נכון?", שאל קידר את דיגמי, שהשיב: "זה לא היה שלי, וזה לא היה קשור אליי. זה של מישהו שהיה איתי ברכב"; קידר תהה: "רוב החברים שלך מסתובבים עם סמים ואגרופנים?", ודיגמי השיב בשלילה.
קידר המשיך. "ב-2012 קבע השופט חאלד כבוב (מביהמ"ש המחוזי ת"א) לגביך, כי יש לך עבר פלילי כבד, וכי יש נגדך כתב אישום חמור נוסף. השופט אמר גם, שהאמירה שלפיה זנחת את דרך הפשע אינה משקפת המציאות". דיגמי השיב על כך: "כבוב הסתמך על דברים ששפורר כתבה לו (בבקשה להסרת צו איסור הפרסום על שמו). היו לי תיקים על ניהול בית בושת, זה לא כבד. מקבלים קנס והולכים הביתה". בתגובה, הציג קידר לדיגמי כי השופט כבוב כתב בפסק-דינו שהוא נסמך על מידעים מודיעניים, שמהם עולה כי דיגמי ממשיך בביצוע עבירות. דיגמי השיב: "לא יודע מאיפה לקחתם את זה".
עוד נשאל דיגמי - עד מתי היית שותף במועדון החשפנות בייבידולס, והשיב, למרבה ההפתעה, כי הוא לא היה שותף שם, ואין לו קשר למועדון שנחשד בעבר ככזה שבו מתרחשים גם עסקי זנות; ושלטענת ההגנה, דיגמי היה שותף בו במקביל לעבודתו בחברת אורבן נדל"ן. או אז, היפנה עו"ד קידר את דיגמי לעדותו במסגרת תיק הסחר בנשים שבו העיד כי היה שותף בבייבידולס, סיפר כי חלקו בשותפות היה 10%, וכי ידע שהחשפניות במועדון חותמות על הצהרה שלא לגעת בלקוחות, ואף סיפר כי בשנת 2010 החליט לצאת מהשותפות.
כישורי מו"מ
בהמשך, נשאל דיגמי ארוכות על עבודתו כמפנה מגרשים המיועדים לבניין, ופנה לעו"ד קידר: "אתה מדבר כאילו לפנות מגרשים זו עבודה פלילית, אבל זו לא. יש אנשים שקונים שטח וצריך לפנות משם פולשים". בתשובה לשאלה - מדוע פנו דווקא אליו כדי לפנות פולשים, השיב דיגמי כי הפנייה נעשתה אליו בשל כישורי המו"מ שלו.
דיגמי נשאל גם על הרשעתו בסחיטה באיומים על רקע עבודתו כמפנה מגרשים, שבעקבותיה נגזרו עליו 3 חודשי עבודות שירות. לדבריו, "למעשה, הם באו לסחוט אותי. איימו עליי, ועוד עשו לי תיק בבית-המשפט, כאילו אני הייתי זה שסחט. הזוי".
משם פנה עו"ד קידר לשאול שאלות הנוגעות לטענת ההגנה, שלפיה דיגמי עשה שימוש בהון שצבר על-מנת להקים חברת נדל"ן המתמחה בבנייה למגורים. בנוסף, הציגה ההגנה עדויות שלפיהן דיגמי לא הפסיק באמת להיות מעורב בניהולה של אורבן, וכי הוא ממשיך לנהל אותה הלכה למעשה עד היום.
אורבן מיוצגת על ידי עו"ד עמוס ון-אמדן.
השתלשלות העניינים
● הפרשה: העיתונאית שרון שפורר מתריעה בעמוד הפייסבוק שלה - אורבן חברה מפוקפקת בשל הקשר שלה לדודו דיגמי, שהורשע בסחר בנשים
● תביעת הדיבה נגד שפורר: אורבן ודיגמי הם שתי ישויות נפרדות; דיגמי עזב את עולם הפשע, ובכל מקרה כבר אינו קשור לאורבן
● טענות ההגנה: הכסף שהרוויח דיגמי מסחר בנשים שימש להקמת אורבן; דיגמי ממשיך להיות מעורב במעשים מפוקפקים ופליליים, וקשור לאורבן גם היום