מחלקת הילדים בית החולים האוניברסיטאי של הלסינקי / צילום: Shutterstock
תוכנית הבריאות הדיגיטלית בישראל, שנועדה בין היתר למשוך חברות תרופות ומכשור רפואי בינלאומיות לפעילות בארץ, תצטרך להתחרות על התואר "מיזם המידע הרפואי המוביל בעולם" מול מיזמים דומים במדינות נוספות הטוענות לכתר. ייתכן שהמתקדמת בהן היא פינלנד.
בישראל מתגאים ברשומה רפואית רציפה ממוחשבת משנות ה-90? בפינלנד יש רשומה קבועה (שעברה תהליך מחשוב) מאז שנות ה-60. מתגאים ברשומה מזוהה חד-ערכית עבור כל אדם בארץ? בפינלנד הרשומה מזהה את האזרח חד-ערכית וגם קושרת בין המידע הרפואי למידע הסוציו-אקונומי על כל אזרח ולמידע עליו משירותי הרווחה. בישראל החלה הממשלה לבנות מאגר ייחודי של מידע גנטי? גם פינלנד החלה בבניית מאגר כזה ומדווחת על אחוזי הסכמה גבוהים להשתתפות בו. לישראל יש מערכת אופק המאפשרת לרופא לצפות במידע רפואי אחוד על המטופל מכל ארגוני הבריאות? לפינלנד יש מערכת אחודה בשם Kanta, שכבר היום מופקים ממנה דוחות בריאות ומחקר.
"סוד ההצלחה של הרשומה הרפואית הלאומית בפינלנד הוא אמון", אומרת מרג'ה ליסה ניניקוסקי, מנכ"לית Helsinki Tech Hub בממשלת פינלנד. "האזרחים מאמינים בנו, ולכן הם מוכנים להפקיד בידינו את המידע שלהם ולאפשר לנו לאחד מידע ממקורות שונים. כמעט 90% מהאנשים שעוברים בדיקות דם מוכנים שנשתמש במידע שמופק מבדיקות אלה (גם בישראל יש היענות גבוהה יחסית למיזם מאגרי בדיקות דם של קופת החולים מכבי, למשל - ג"ו). אנחנו מבינים שהפרטיות של מאגרי המידע שלנו היא קריטית. אם הפרטיות תיפגע, זו תהיה מעילה באמון שנתן בנו הציבור שלנו".
הפניה מרופא לטיפול נפשי דיגיטלי
נוסף על רשומה רפואית מתקדמת, יש בפינלנד כמה תוכניות מעניינות בתחום הבריאות הדיגיטלית. לדוגמה, תוכנית לטיפול נפשי דיגיטלי. "אחד מכל ארבעה פינים מבקר באתר Mental Hub שלנו בכל שנה", מספר ד"ר מטי הולי, ראש המחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים האוניברסיטאי של הלסינקי, מהמוסדות הרפואיים הגדולים באירופה. "המתחם מורכב מכלים לעזרה עצמית, מעין 'שיעורי בית' לאדם הסובל ממצוקה. נוסף על כך, אנחנו מציעים גישה לטיפול מקוון ממטפל בן אנוש - פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי, בהתאם לצורכי המטופל".
מי מגיע לאתר?
"ישנם שני מסלולים שבהם הפינים יכולים להגיע לאתר. האחת היא באופן עצמאי, ואז אפשר להשתמש בכל הטכנולוגיה בלי להזדהות או להוכיח שאתה אזרח פינלנד, ובלבד שאתה יודע פינית, כי זאת שפת האתר.
"אפשרות אחרת היא הפניה מרופא משפחה לטיפול בהפרעות כמו דיכאון קל, חרדה כללית, חרדה חברתית, בולמיה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). במקרה כזה, תהיה לאדם גישה נוחה לטיפולים מורכבים יותר ולטיפול האנושי המקוון. טיפול זה דומה למפגש אחד על אחד עם מטפל מוסמך, למעט העובדה שאתה לא צריך לחלץ את האוטו שלך מהשלג כדי להגיע. התוצאה על פי מחקרים שערכנו היא כמעט זהה לטיפול במפגש פיזי".
איזה תרגיל דיגיטלי, לדוגמה, אפשר לבצע באתר?
הולי: "למשל, לאחר שהמערכת תתשאל אותך על התסמינים ותגיעו יחד למסקנה שיש לך דיכאון קל, תוכלי לקבל משימות כמו ללכת למכולת או לפארק, ואז לדווח איך הרגשת. המחשב נותן מעין תרפיה קוגניטיבית, מלמד אותך איך לחשוב על הדברים. אם פסיכיאטריה מקוונת לא תעזור, נעבור לטיפול בין-אישי פנים אל פנים ולטיפול תרופתי".
האתר כולל גם התערבות נפשית-רפואית שאינה קשורה בהכרח לסינדרומים נפשיים, כמו מתן מידע פשוט ואינטראקטיבי לקראת ניתוח ואחרי ניתוח, וגם תוכנית שיקום לשנה אחרי הניתוח. "לא נוכל להכשיר מספיק מומחים כדי לתת את השירות הזה פנים אל פנים", אומר ויסה הונקנן, ראש החטיבה הדיגיטלית של בית החולים האוניברסיטאי בהלסינקי.
בית החולים האוניברסיטאי של הלסינקי הוא למעשה רשת של 17 בתי חולים המעסיקה כ-1,400 איש בתחום הדיגיטל, מתוך כ-22 אלף אנשי מקצוע המועסקים ברשת. בין אנשי הדיגיטל, כ-40 מועסקים במשרה מלאה במחלקת ה-IT (טכנולוגיית מידע) והיתר הם אנשי IT במחלקות השונות.
"הרופאים והאחיות הם חלק בלתי נפרד מצוות האפיון שלנו", אומר הונקנן. "את רכיבי הבינה המלאכותית נרצה לרוב לייצר בעצמנו, כי הם מבוססים על ידע ומומחיות שנמצאים בקבוצה, וכך אנחנו גם מוודאים שאנחנו לא מאבדים את הידע. את ממשק המשתמש בונה חברה פינית, והפלטפורמה הטכנולוגית שלנו היא הענן של מיקרוסופוט".
מאגרי המידע הפכו לעניין פוליטי
רשת בתי החולים של פינלנד מפעילה "Data Lake", מערכת ענן (או אגם) שבה שמור כל המידע הרפואי שנאסף בבית החולים: הרשומות האישיות של החולים, רשומות פרוטוקולי הטיפול, רשומות האיכות, הגנומיקה. "המידע הזה מופיע אצלנו בצורה מובנית יותר מאשר רוב המידע הקיים היום ברשומה הרפואית הלאומית", אומר הונקנן.
האם אתם משתפים פעולה עם חוקרים או עם חברות סביב מאגרי המידע שלכם?
"אנחנו מאפשרים גישה לחוקרים מהאקדמיה שהראו שהמחקר שלהם הוא משמעותי. אם חברות פרטיות מבקשות את המידע, אז יש מתח רב יותר, כי לעתים עלול להיעשות במידע שימוש לרעה. הם חייבים להסביר לנו בדיוק לאיזה צורך הם מתכוונים להשתמש במידע, ולתת לנו לפקח על כך. זה חיוני לשימור האמון".
ומה חברת הסטארט-אפ מרוויחה מהתהליך?
הולי: "היא תוכל לשווק את המוצר מחוץ לפינלנד. את הלקסוס הם יקנו מההכנסות מסינגפור, לא נורא. המטרה היא לפתח מוצר שעונה על צורך. זה לא קיצור דרך למכור לנו".
הונקנן: "אנחנו מקווים שבעתיד כל בתי החולים בפינלנד יחזיקו 'אגמי מידע' כאלה שידברו בשפה אחת. הממשלה היוצאת הייתה מעוניינת בכך. ביוני תהיה לנו ממשלה חדשה ונראה אם התוכנית תמשיך. זה נושא פוליטי מאוד אצלנו".
בחודש מרץ האחרון התפטרה ממשלת פינלנד בעקבות כישלון רפורמת הבריאות שביקשה להעביר. מטרת הרפורמה הייתה לחסוך בעלויות מערכת הבריאות שהאמירו בגלל מדיניות הרווחה הנהוגה במדינה והזדקנות האוכלוסייה. הצעות הקיצוץ של הקואליציה השמרנית במדינה לא התקבלו בברכה בציבור. הממשלה הבטיחה להתפטר אם לא תצליח להעביר את הרפורמה, ועמדה במילתה. כעת ההתמודדות עם האתגרים האלה נתונה לפתחה של הממשלה החדשה.