מרבד רסיסי הזכוכית בפניציה/ צילום: איל יצהר
דרישת נציגי המפלגות החרדיות לאישור עבודות בשבת ע"י ועדת רבנים מיוחדת כתנאי להצטרפות לקואליציה מהווה אתגר הילכתי רב משמעות.
זו הפעם הראשונה שבה תצטרך מועצת גדולי התורה לדון בסוגיות ממלכתיות הלכה למעשה ולהכיר בצרכים של מדינה מודרנית. הלכות אלו לא יהיו תקפות לזמן מוגבל אלא יהוו גם תקדים הלכתי גם עבור העובד שומר המצוות. כבר בשנות ה-40 הועלתה סוגיית הכבשנים של מפעל "נשר" ברמלה שאי אפשר לכבותם מאחר והפעלתם מחדש לוקחת 3 ימים עד לתפוקה סדירה. בבקשה, אדרבא בואו תדונו בסוגיית מפעל פניציה שמהווה מקור הכנסה לרבים מתושבי ירוחם וכמו בכבשני המלט גם שם יש כבשנים ליצור זכוכית. ברור שאדם דתי וחרדי לא יהיה מעוניין לקדש על בקבוק יין שנעשה בשבת אבל אולי גדולי ההלכה יבואו עם רעיון יצירתי והלכתי לאותם תנורים ואז גם אנשים דתיים יוכלו לעשות שם משמרת בפס הייצור בשבת.
היום נוהגים להשתמש בעובדים זרים לחליבה בשבת ברפתות ברוב הקיבוצים. שולחן ערוך מתיר לחלוב בשבת בתנאי שלא יהיה שימוש באותו חלב משום איסור תורה של צער בעלי חיים שהפרה שעטיניה מלאים ומסכנים את בריאותה. למעשה, גם יהודים יכולים לחלוב בשבת כמו שאחות או רופא או נהג אמבולנס יכולים לרפא חולים. אותם רבנים ידרשו להכריע בעניין עבודה בשבת בבתי מלון משום שתיירות היא צורך של מדינה ואז גם עובדי מגדל הפיקוח או כל פונקציה שמצריכה איוש 24-7 והיא צורך חיוני לתפקוד מדינה.
כמובן שהופעת מדונה באירוויזיון במוצ"ש לא בקטגוריה הזאת ותגרום לחילולי שבת בשל ההכנות להופעה אבל לא יהיה בסמכותם לאסור אירוע כזה מאחר ומפיק האירוע לוקח טכנאים ועובדי במה באופן פרטי, באשר לצד ה"ממלכתי" קרי כוחות משטרה מוגברים לביטחון האירוע ועובדי עירייה יכולים להתחיל לעבוד בצאת השבת. ועדת רבנים שתדון באותן סוגיות בעלות אופי ממלכתי יאלצו "על אמת" לקפוץ לבריכה הזו שנקראת מדינה.