אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף
לפני ואחרי כל סיבוב בחירות, מחשבים הכלכלנים את ההוצאה העצומה עליהן מקופת המדינה, וכולנו מדמיינים מה יכולנו לעשות עם 3.5 מיליארד השקלים שבוזבזו בשם הדמוקרטיה. בבחירות 2019 ב', המכה כפולה. שתי מערכות בחירות כלליות בשנה אחת, בהפרש של חמישה חודשים אחת מהשנייה (השלישית אולי בדרך), יחסירו מאיתנו מעל 7 מיליארד שקל, וזה עוד לפני שהזכרנו את הגירעון המעמיק של מעל 50 מיליארד שקל, בלי יכולת לצמצם אותו באין ממשלה מתפקדת. מדובר בסכום מטורף שחייבים לתת עליו את הדעת, ועכשיו, כשעוד אפשר לעשות משהו בעניין.
הנזק העיקרי למשק אינו מעלות יום הבחירות עצמו, שנאמד בכ-450 מליון שקל שאנחנו יכולים לספוג איכשהו. הבעיה העיקרית היא יום השבתון, שעלותו שלושה מיליארד שקל לחתיכה. ופה יכול המחוקק להתערב.
ההתערבות אולי לא תהיה פופולרית, כי מי ירצה להכריח אנשים לוותר על כיף ולעשות משהו שלא בא להם לעשות, אבל נבחרי הציבור חייבים לעשות מהלך אמיץ לטובת כולנו ולהכריז שמי שלא ימלא את חובתו הדמוקרטית, לא יקבל חופשה על חשבון המדינה. וזה יתנהל ככה: כל אזרח שיגיע לקלפי, יקבל אישור הצבעה, אותו יגיש למעסיק שיאשר לו את יום החופש. מי שלא יביא אישור כזה ולא יגיע לעבודה, יקוזז יום מהחופשה השנתית שלו.
הבחירות ב-17 בספטמבר הן קריטיות בהיבט הזה, כיוון שאחוזי ההצבעה הפעם צפויים להיות נמוכים מאוד. כך, לפחות, נצמצם את העלויות של אלה שהעדיפו לטבול בים או לטייל בטבע במקום להקדיש עשר דקות למען עצמם וחושבים שיעשו סיבוב על כולנו. מכיוון שבממשלת מעבר אי-אפשר לחוקק חוקים, יכול שר הפנים להוציא תקנה מחייבת בעניין, שתהפוך לחוק בהמשך, כמו זה שהגיש ב-2012 ח"כ מאיר שטרית ולצערנו נתקעה בצינורות המקובלים.
אם וכאשר ההצבעה בישראל תהפוך לחובה, נצטרף ל-17% ממדינות ה-OECD, ביניהן אוסטרליה, בלגיה, בוליביה, ברזיל, קפריסין, תאילנד, פרו וגם מתרים וטורקיה, מדינות שבהן שיעורי ההצבעה גובהים בהם ב-15% ממדינות בהן אין חובת הצבעה, והרווח כולו שלהן.
למי שחרד להתערבות הריבון בחיי האזרח ופגיעה בזכותו לפרטיות - אחדד: לפי התקנה שאני מציעה, לא תהיה חובת הצבעה בקלפי, אבל תהיה חובת התייצבות בקלפי. זאת אומרת, מי שלא רוצה להצביע, כי אין לו למי, או סתם בא לו למחות - בבקשה. תירשם, קח פתק שהתייצבת שם, אל תיכנס מאחורי הפרגוד ולך לים.
הזמן קצר. יש עוד פחות משלושה וחצי חודשים עד ליום הבוחר, וכדי שהצבעת חובה תיכנס לתוקף בבחירות הקרובות, שר הפנים של ממשלת המעבר, או ראש הממשלה עצמו, צריך ליזום את מהלך תיקון התקנה באופן מיידי ולקבל רוח גבית מהמגזר העסקי, האקדמי ומכל מי שאכפת לו מהמדינה.
המסר יהיה חד וברור, גם לילדים שלנו: הצבעה היא חובה כמו שירות צבאי ותשלום מסים - ולא תוכנית כבקשתך וסתלבט על חשבון המעסיקים ובעצם, כולנו.