גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשרטט גבולות לבחורינו הטובים

תחת מעטה מסתוריות פועלים יוצאי מערכת הביטחון באזורים אתיים בעייתיים

הנהלת NSO ומייסדיה / צילום: בני סהר
הנהלת NSO ומייסדיה / צילום: בני סהר

דמיינו לעצמכם סטארט-אפ ישראלי צומח, שהמוצר שהוא מציע ללקוחותיו הוא סרטוני וידיאו מזוייפים ("דיפ פייק"), מבוססי טכנולוגיית בינה מלאכותית, שנראים אמיתיים לגמרי. פעילות השיווק של החברה תחולק לשתי חטיבות - "סיוע לתאגידים" ו"ייעוץ למשטרים ולפוליטיקאים" והכול כדי "לגלות את נקודות התורפה של יריביהם ולהעצים אותן בדרך וויראלית". לסיום, דמיינו כי החברה מתארת את עובדיה כ"מנוסים ביותר, שהוכשרו ביחידות עילית של אגף המודיעין בצה"ל ובגופי מודיעין ממשלתיים" וכי בוועד המנהל שלה חברים ראשי מוסד ושב"כ לשעבר ואלופים במיל'.

כאשר תסיימו לדמיין, ניזכר בתחקיר "עובדה" על חברת הריגול העסקי "בלאק קיוב". מה שעלה מן התחקיר הזה ואחרים שהתפרסמו בארץ ובעולם - מטריד. לא מפני שהחברה פועלת שלא כדין, אלא מפני שהיא פועלת שלא כדת.

בלאק קיוב עובדת לא רק עבור חברות ענק שמבקשות למצוא חומרים מרשיעים על מתחרותיהן, אלא גם עבור מדינות המבקשות לדכא מתנגדי משטר; לא רק כדי למצוא מי שמתחמק מכיסוי חובותיו אלא גם כדי להטריד מתלוננות בעבירות אלימות מינית; לא רק כדי לאתר מכפישים עסקיים, אלא כדי להרתיע רגולטורים ושומרי סף, פעילי זכויות אדם ועיתונאים.

בלאק קיוב, כמובן, אינה לבד. לצדה ניצבת אחותה הקטנה והנשכנית - NSO, שמוצר הדגל שלה - פגסוס, מסוגל להפוך כל טלפון סלולרי למכשיר ריגול נייד. רשימת הדוגמאות עוד ארוכה, וברובה לא ידועה. והכול, תוך שימוש במיומנויות, בטכנולוגיות ובאתוס המקצועי שנוצרו במערכת הביטחון.

גם בעולם הישן היו מי שהפכו להיות סוחרי נשק ומאמני טבח במיעוטים במדינות עולם שלישי. באותה מידה כאשר ראשי מערכת הביטחון לשעבר, אנשי המודיעין ומערך הביג דאטה הגדול בישראל, הלא הוא 8200, יוצאים החוצה, חלקם משתלבים בתעשייה פורצת דרך ומתקנת עולם, ואחרים, בעבור בצע כסף, מוכנים למכור רוגלות ומוצרי "סייבר התקפי".

מקומם של יוצאי מערכת הביטחון בסטארט-אפ ניישן הוא מקור לכבוד, יוקרה, הכנסות ומקומות עבודה למשק הישראלי. אבל מוצדק להרהר כאן בשני עניינים.

ראשית, אתיקה. הצורך בשקילת שיקולים אתיים בפיתוח טכנולוגיה, בהטמעתה ובשימוש בה הוא משימה בוערת. בייחוד, משום שבחלק ניכר מן המרחבים אין רגולציה או חקיקה שיגדירו את הגבולות. בטכנולוגיה כשלעצמה אין דבר המחייב לעשות טוב, ומשימת הדור הזה היא לגרום לטכנולוגיה לעבוד לטובת החברה האנושית ולא לשעתק רעות מן העבר וליצור חדשות.

לכן, סטארט-אפ ניישן צריכה להתמקד במלחמה בפשע ובמניעת פשיעה טכנולוגית, ברכב אוטונומי ובקידום בריאות. לא בהקמה וניהול של חוות בוטים, סייבר התקפי, ריגול ופגיעה בפרטיות, ולא בסרטוני דיפ פייק ובמוצרי בינה מלאכותית מזיקים אחרים.

אכן, לפעמים השחור והלבן מעורבים, אבל לרוב הם די ברורים.

שנית, חוסר שקיפות. העירוב בין עבודה עבור מערכת הביטחון וקשרי עבר איתה - נעשה לרוב מאחורי מסך של היעדר כפיפות לחוק חופש המידע ואפילו שימוש בצנזורה הצבאית.

איך נדע אילו טכנולוגיות שפותחו במגזר הפרטי ויש להן נגיעה ביטחונית, הממשלה מאשרת למכור, ולמי? מי מתערב כאשר מדינה זרה באירופה עוצרת מרגלים שנשלחו מטעם חברה מסחרית או כאשר מדינת מפרץ הופכת להיות אוייבת של חברת הייטק ישראלית? מתי החברות משרתות את המדינה ומתי את עצמן, ומי קובע את זה? מה קורה למערכת הביטחון עצמה בגלל ה"מעבר הבטוח" וההגירה של אנשיה לתעשיית הטכנולוגיה?

בשנות ה-90 הנהירה של בכירים באוצר וברשויות רגולטוריות אל שוקי התקשורת והתשתיות הובילה להבנה שמתרחשת תופעה של "רגולטור שבוי", ושעצם אפשרות המעבר אל התעשייה משפיעה על תהליכי קבלת החלטות בתוך הרשויות. הייתכן שדבר כזה מתרחש גם בתוך מערכת הביטחון, אבל אנחנו לא יודעים?

חלק מבחורינו הטובים, בשם הניסיון הביטחוני שרכשו ובתוספת ארומת הסטארט-אפ ניישן, מוכרים ביודעין שירותים פוגעניים לאנשים רעים. לא על כך תהא גאוותנו. אבל, ההשלכות על הצבא ועל החברה הישראלית הן במעגלים רחבים הרבה יותר. הדיון הציבורי בהן כמעט ואיננו מתרחש.

הכותבת היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וחיברה את הקוד האתי של "גלובס"

עוד כתבות

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

באל על מחכים שנתב"ג ייפתח כדי לחלץ - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ דרך טאבה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם מחר?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה מחר ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

בשל חסימת מיצרי הורמוז והמתקפות של איראן: קטאר עוצרת ייצור גז, דשנים וכימיקלים

על פי סוכנות הידיעות הקטארית, חברת האנרגיה הלאומית QatarEnergy הודיעה שהיא עוצרת את הייצור של חלק מהכימיקלים והמוצרים התעשייתיים המיוצרים במדינה ● קטאר היא יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות