אלוף במיל' יאיר גולן / צילום: כדיה לוי
באמצע שבוע שעבר, המועמד הפוליטי החדש והמתבלט יאיר גולן, סגן רמטכ"ל ואלוף במיל', התבטא באילו המילים: "נראה לך סביר שימנו את גל הירש למפכ"ל? לא יכול להיות, זה לא נתפס, זו שחיתות שלטונית במרעה - ממנים לפי נאמנות אישית ונכונות להיות שותפים למעשים אפלים. ככה הורסים מדינה" (פודקאסט אתר "הארץ"). גל הירש, תת-אלוף מיל', בן הדור הצבאי של גולן, הבדל של שנתיים בגיל, שהיה באוגוסט 2015 מועמד למפכ"ל משטרה עד שהופיעו תיקי חקירה יצירתיים, שלא הסתיימו גם 4 שנים אחרי, הגיב בכעס על הלכלוך שהוטח בו: "אני פונה אל יאיר גולן לחזור בו מהדברים. על בסיס מה הוא קבע שהמינוי שלי לראשות המפכ"לות מתבסס על נאמנות אישית שלי לראש המשלה נתניהו ולאילו מעשים אפלים הייתי מוכן להיות שותף כשלקחתי על עצמי את תפקיד המפכ"ל" (FM 103).
הירש, שסיפר כי גולן והוא היו "מגדי"ם ביחד, מחטי"ם ביחד, מפקדי אוגדות ביחד", למרות זאת הפך לקורבן במלחמת הימין-שמאל - ה"רק-ביבי" מול ה"רק-לא-ביבי". הירש הבהיר ש"מדובר בלשון הרע ובהוצאת דיבה ואני אפעל בהתאם", וזמן מה לאחר מכן הבין גולן לאן פני הדברים וצייץ: "גל, לא הייתה לי שום כוונה להטיל דופי ביושרך. היה מי שקיווה שהמינוי ייצור נוחות פוליטית, אך אני משוכנע שלא היית שותף לאיזושהי קנוניה, אתה קצין רב זכויות ולא הייתה לי שום כוונה להכתים את שמך". בקיצור, גולן הפוליטיקאי החדש גיהק ושיהק שטויות, ולא עניין אותו, עד שאוים, שמו הטוב ונשמתו הפגועה של חברו לנשק.
אם כל כך קל לחסל שם ונשמה של אדם, בפה ובכתב, הרי קצרה היד להרוג בפועל בירייה. אם גולן, המפקד העליון שהיה בזמנו לאלאור אזריה, שחרר את מוסריותו ושפך זבל מומצא על חברו - אז אזריה, בזמנו שלו, שחרר נשק על עבד אל פאתח א-שריף ששכב פצוע על הקרקע. זה מתחיל בפה ועובר ליד.
לפי שנה וחצי התראיין מפכ"ל המשטרה דאז רב ניצב רוני אלשיך והטיח: "חוקרים פרטיים אספו מידע נגד קצינים שמעורבים בתיקי נתניהו". הוא אף הוסיף ואמר כי הם נשכרו על ידי "גורמים רבי-כוח" ("עובדה". פברואר 18'). הוא עצמו לא חקר את האשמה הקשה שלו, אחרים אפילו לא חקרו אותו על שפיכת הבוץ. "הכל הפקר", יאמר לעצמו כל שוטר מקוף פשוט. הכל מותר כי אתה לבוש מדים ומחובר לשלטונות האכיפה.
אותו אלשיך גם אמר את זה חד וברור: "תפקידי במשמרת שלי הוא לחזק כל גורם רלוונטי למערכת אכיפת החוק. אני חלק מהמערכת הזאת, במשמרת שלי לא יפגעו בעצמאות המשטרה לעשות את מה שהיא צריכה לפי החוק" (מעריב, 24.1.17). לפי החוק? איזה חוק? האם יש חוק לזה וחוק לזה? למשל, חוק לאזרחים פשוטים וחוק אחר לפרקליטת מחוז תל אביב רות דוד - רק שימשיכו מעשיה ומעלליה להישאר חבויים, לטובת כל החברים והעמיתים?
ואם המשטרה והפרקליטות עדיין ממשיכים ואוחזים בכוח בתיק גל הירש כבר 4 שנים, למרות שברור וכבר הודלף שהתיק "ייסגר" מחוסר אשמה או בהעדר הצלחה לבסס תשתית ראייתית, אז למה שאותו קצין משטרה צעיר בקרית חיים לא יגדל ויבין לחשוב ולדעת שחיי אדם הם הפקר?
יותר מזה - גם הקצין הזה שמע בזמנו, אוגוסט 2015, 5 מפכ"לים עתירי ברזלים וותק מתכנסים במבט עצוב ודואג ואומרים על מינוי הירש כי:"מדובר בפגיעה אנושה במשטרה". למה? כי הוא לא מהחבר'ה? כי הם לא יוכלו להיות נגישים אליו? גם השוטר היורה בסלומון טקה ראה שכלום לא קרה למפכ"לים מהמשמיצים האלה - הם אפילו ניצחו. כופפו את גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, שחזר בו מהמינוי.
הרי גם הוא, הקצין היורה מקרית חיים, מכיר את הנתונים: "בחמש שנים - 14 אזרחים נהרגו מירי משטרתי, אפס כתבי אישום. בשניים מהמקרים לא נפתחה כלל חקירת מח"ש. עשרה תיקים נסגרו, שניים עדיין פתוחים, בהם חקירתו של יהודה ביאדגה" (אתר "שיחה מקומית". ינואר 19', לאחר הריגתו של ביאדגה על ידי שוטר, בירי מטווח קצר בבת ים).
אם סגן רמטכ"ל, אלוף במיל', עטור שבחים והלל עושה דרכו לפוליטיקה ועל הדרך דורך בגיחוך יהיר על אדם, נשמה, עיקרון ועמית ותיק למלחמות. מה ילמד מזה סתם סמל פשוט בן 20 שהמערכת, אותו אלוף, הציבו אותו מול קהל עוין בחברון?
כאשר מפכ"ל משטרה משחרר לשונו ופולט מילים והאשמות שאפילו הוא עצמו לא חקר ובדק, ובכירי מערכות אכיפה, משטרה ופרקליטות, אוחזים בכוח קטלני ושולפים, לבחירתם, תיק 'חשדות כבדים' נגד מי שלא רצוי להם וגם אוחזים בגרונו במשך כמה וכמה שנים (בכל פעם מחדש עקב "מידע מודיעיני שהגיע באחרונה") - מה יגיד לעצמו שוטר, קצין פשוט, בגן משחקים עם משפחתו שחש איזשהו איום, ולו הקל שבקלים, מול עיניו?
"אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר" - הפתרון הישראלי בימים אלה של מלחמה גרעינית בין תרבויות ימין ושמאל: תכו ותכניעו את אזובי הקיר, ותמשיכו להגן על הארזים.
כך קורה שאם לגדולים מותר ללכלך ולהרוג בפה - אז הקטנים, הכפופים, מבינים שלהם מותר להרוג בירי.