גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשלטון בחרתנו: כמה שנות שלטון נחוצות כדי להועיל לעם?

נתניהו שבר השבוע את שיאו של בן-גוריון כראש ממשלה מכהן ● כמה שנות שלטון נחוצות כדי להועיל לעם? השאלה הזו נשאלה ברומא כבר לפני 2,500 שנה ● התארכות כהונה דווקא לא הפריעה לאנגלים, אבל הפחידה את האמריקאים. בצדק

בן גוריון  ונתניהו/צילום: עמוס בן גרשום לע"מ, רויטרס-   RonenZvulun
בן גוריון ונתניהו/צילום: עמוס בן גרשום לע"מ, רויטרס- RonenZvulun

יוזף השני, קיסר אוסטריה, מת כמעט 130 שנה לפני שחרבה הקיסרות של משפחתו. הוא ניסה להציל אותה. היה לו תיאבון יוצא לדופן לתיקונים רדיקליים. אליו התכוונו היסטוריונים כאשר דיברו על "האבסולוטיזם הנאור" - עריצות עם כוונות טובות.

הוא מלך על המדינה ההבסבורגית, בגפו או ביחד עם אמו, במשך רבע מאה. לפני מותו הוא ציווה שעל מצבת קברו תיחרת הכתובת "כאן טמון יוזף השני, אשר נכשל בכל משימותיו".

היש טעם לנחש כמה שליטים רבי-כוח, או אפילו מעוטי-כוח, היו מנסחים כך את הערך שלהם בוויקיפדיה? מנהיגים פוליטיים נגועים רק לעיתים רחוקות בענווה, והם אינם חדלים לחשוב מה יחשבו עליהם לאחר שבשרם יהיה לרימה.

כללים והבטחות

בנימין נתניהו נהג להגיד, סביב 1996, שהוא לא יישאר יום אחד מעבר למכסת שמונה השנים. מליצי יושרו משיבים על כך, שהוא הבטיח מה שהבטיח על יסוד החוק לבחירה ישירה, שמכוחו הגיע לשלטון. הואיל והחוק ההוא בוטל, כלל שמונה השנים פקע איתו.

תירוצים לעקיפת כללים ולהפרת הבטחות מיוצרים בהצלחה ניכרת במוסקבה, באנקרה, בבייג'ין (הרשימה המלאה ארוכה למדי). אם רק תיתנו לדונלד טראמפ נקודת משען ארכימדית, הוא יקרע לגזרים את התיקון ה-22 לחוקה, המגביל נשיא לשתי כהונות, רצופות או לא רצופות.

כללית, דמוקרטיות פרלמנטריות אינן מגבילות את אורך כהונתם של ראשי ממשלה, עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל.

אפשר כנראה להגיד שראש הממשלה המודרני הראשון היה רוברט וולפול (Walpole) בבריטניה, לפני 300 שנה. הוא קבע שיא כהונה שאף אחד מיורשיו לא הצליח לשבור: 20 שנה. בזמננו, זאת אומרת מאז תחילת המאה ה-20, רק מרגרט תאצ'ר וטוני בלייר החזיקו בשלטון טיפה יותר מעשר שנים .

בן-גוריון ותאומיו

עניין יחסית רגיל, ולא בלתי צפוי, הוא שראש הממשלה המייסד מאריך בשלטון, אם תוחלת חייו מרשה לו. בן-גוריון, ששיאו נשבר השבוע, היה שייך לקטגוריה הזו. היו לו שני תאומים היסטוריים, ג'ווהרלל נהרו של הודו, שהחזיק בשלטון 17 שנה, וקונרד אדנאואר של מערב גרמניה, 14 שנה. זה האחרון היה בן 87 בפורשו, כנראה האיש הזקן ביותר שעמד אי-פעם בראש ממשלה דמוקרטית. לי קוואן יו של סינגפור התחיל כדמוקרט, והפך במרוצת השנים לאבסולוט נאור. הוא החזיק בשלטון 31 שנה (בנו הוא ראש הממשלה הנוכחי).

עניין אחר הוא התארכות הכהונה אצל ילדי המייסדים ונכדיהם. הלמוט קוהל כיהן כקנצלר גרמניה 16 שנה. אנגלה מרקל, אם תחזיק מעמד עוד שנתיים, תשווה את שיאו של קוהל. בהודו, אינדירה גאנדהי, בתו של נהרו, כיהנה כראש הממשלה במשך 15 שנה, עד שנרצחה. כיוצא בזה, פייר אליוט טרודו שימש ראש ממשלת קנדה במשך 15 שנה, עד 1984. אפשר להגיד על כל הארבעה, שהתארכות שלטונם הניבה אסונות פוליטיים לקראת הסוף.

ביום שבו נתניהו שבר את שיאו של בן-גוריון, גם שינזו אבה של יפן שבר שיא בן מאה שנה ויותר: הוא מכהן עכשיו יותר משש שנים וחצי. כמעט כל ראשי הממשלה של יפן ב-75 השנה האחרונות התקשו לסיים שתי שנות כהונה. אחדים התקשו לסיים אפילו חודשיים. יפן, צריך להודות, הסתדרה לא רע.

בלי ענווה, בלי רצון טוב

הגבלת תקופות כהונה אינה רעיון בן זמננו. האמא של כל הרפובליקות, רומא העתיקה מאוד, לא סמכה על ענווה ועל רצון טוב. את הכהונה הביצועית העליונה שלה ("קונסול") היא חילקה בין שניים, ועמדה על רוטציה שנתית במשך 500 שנה. בחירה חוזרת בדרך כלל חייבה המתנה של עשר שנים.

חלק מתהליך הדמוקרטיזציה באמריקה הלטינית, ברבע האחרון של המאה ה-20, היה כרוך בהגבלת נשיאים לכהונה אחת ויחידה, בדרך כלל ארבע או חמש שנים, פה ושם שש. מאז, היבשת חזרה אל תרבות פוליטית סמכותנית, שסימן ההיכר הראשון שלה היה ויתור חלקי או מלא על ההגבלה.

ב-150 השנה הראשונות של הרפובליקה האמריקאית לא היו נחוצות הגבלות חוקתיות. הנשיא המייסד, ג'ורג' וושינגטון, קבע תקדים: שתי תקופות כהונה - והביתה. עד 1940 איש לא ניסה לסטות מן התקדים. אחדים הסתפקו בתקופת כהונה יחידה.

שלטון אישי ממושך היה מנוגד לאתוס של ארץ, שנולדה כהתקוממות נגד עריצותו של מלך. אבותיה המייסדים של ארה"ב התעניינו ברפובליקה הרומאית, וקיוו למנוע את מה שקרה לה: תאוות השלטון של יחידים הפכה את הרפובליקה לדיקטטורה צבאית מורשתית, או קיסרות.

הקדושים לשלטון

הפוטנציאל של שימוש לרעה בכוח אינו הסיבה היחידה לטובת הגבלת כהונה. סיבה חשובה לא פחות היא התמעטות הדינמיות של נושאיה. יהיו אשר יהיו מעלותיהן הטבעיות של הנושאים, מתקיים בהם הכלל הביולוגי של שקיעה גופנית ומנטלית. כמובן, יש יוצאים מן הכלל, כמו דאנג שאופינג שהתחיל את הרפורמות בסין בהיותו בן 74, והביאן אל חוף מבטחים בהיותו בן 90.

אף נלסון מנדלה היה בן 74 כאשר נבחר לנשיא, בסוף משטר האפרטהייד. הוא הקדים להודיע שאין לו כל כוונה לשרת יותר מתקופת כהונה אחת. הוא עמד בדיבורו, עניין כמעט חסר תקדים ביבשת אפריקה.

אבל מנדלה לא היה כאחד האדם. 27 שנה בבית הסוהר של האפרטהייד זיככו אותו, שחררו אותו מן השעבוד לאגו, פטרו אותו מרדיפת כבוד ומתאוות בצע. קדוּשה ריחפה עליו. לרוע המזל, מספר הקדושים המתמודדים על כהונות פוליטיות פחת במקצת בשנים האחרונות. הקונסולים שאנחנו בוחרים רוצים מאוד להיות קיסרים.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"