סטודנטים במכללת בית ברל / צילום: חן גלילי
כשבודקים את הרכב הכנסת הנוכחית מתגלה מעין לובי טבעי וחוצה מחנות פוליטיים, שיש לו רקע נעורים זהה ובו כלול אינטרס ראשון במעלה: זהו לובי הסטודנטים, שאמור לשפר את אפשרויות המגורים של הסטודנטים במעונות נוספים שייבנו בקמפוסים ובסביבתם הקרובה, אחד מאמצעי הסיוע העיקריים לרוכשי השכלה גבוהה.
בכנסת ה-21, וכנראה גם בכנסת ה-22, נוצר מצב ייחודי: בשלוש סיעות פוליטיות שונות, נבחרו חמישה יושבי ראש לשעבר של התאחדות הסטודנטים: רם שפע, היו"ר הקודם, שהצטרף למסע הבחירות של בני גנץ ונכנס לרשימת כחול לבן, ממוקם במקום 29 ברשימה; בועז טופורובסקי, כחול לבן, מקום 30 ברשימה; איציק שמולי, עבודה-גשר, מקום 3; הוותיקים יותר הם שניים מסיעת הליכוד - צחי הנגבי מקום 16, וגילה גמליאל, מקום 11. לשלושת הצעירים מביניהם עוד יש זיכרונות נעורים מתקופת המחאה של 2011, שבמרכזה עמד יוקר שכר הדירה.
אומנם הכנסת הנוכחית התפזרה נורא מהר לפני שתורגש השפעתם של היו"רים לשעבר ועוד לפני שימלאו לה שנה. אבל, לפי מיקומם של החמישה ברשימות לכנסת, יש סיכוי גבוה שרובם, אולי אפילו כולם, ייבחרו גם לכנסת ה-22, ויהיו להם כלים לפקח על התקציב הרב שנתי בסך 480 מיליון שקל שהוקצו לטובת תוספת מעונות.
על מה יהיה נכון מבחינתם להילחם עבור 350 אלף הסטודנטים ב-29 המוסדות להשכלה גבוהה? על תוספת מיטות ב-5 המוסדות המובילים - הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב, בן-גוריון, בר-אילן - או דווקא על תוספת מיטות במוסדות הפריפריאליים?
טענה שנשמעת הגיונית היא, שדווקא במרכזי הביקוש, ובעיקר בתל-אביב, יש להרבות בבניית מעונות על מנת להוזיל את עלויות המגורים של הסטודנטים, ובאותה הזדמנות לפנות דירות במרכז העיר, בתקווה להשפיע לטובה על מחירי השכירות. אפשר לחזק טענה זו בכך, שמחירי הדיור בפריפריה ממילא נמוכים ומעונות סטודנטים לא יהיו זולים יותר באופן משמעותי ממחירי השוק בפריפריה. מנגד, בניגוד לסטודנט אמריקאי שיוצא לקולג' רחוק וחייב למצוא מגורים, קיים בישראל נתון ייחודי בגלל המרחקים הקצרים: למעלה משליש מהסטודנטים גרים בבית הוריהם.
כ-350 אלף סטודנטים לומדים ב-29 המוסדות האקדמיים המוכרים בישראל, אבל עד לאחרונה רק ב-13 מוסדות היו מעונות סטודנטים. רק לכ-6% מהסטודנטים יש מיטה במעונות, לעומת 15%-20% ומעלה במדינות אירופה וה-OECD. היעד המשותף של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ושל התאחדות הסטודנטים, הוא להגיע למצב שבו לפחות 15% מהסטודנטים ייהנו ממיטה במעונות.
לובי בכנסת או לובי מיניסטריאלי יכולים להיות בהחלט אפקטיביים בתחום של מעונות סטודנטים. תעיד על כך אוניברסיטת אריאל, הצעירה מכולן, שנהנית מתמיכה ממשלתית אידיאולוגית, ולמרות גילה הצעיר היא ממוקמת בצמרת המוסדות הגדולים ביותר מבחינת אחוז הסטודנטים שיש להם מיטה במעונות: טכניון - 35%; אוניברסיטה העברית - 30%; אוניברסיטת אריאל - 14%; אוניברסיטת תל-אביב - 9%; בן-גוריון - 8%; בר-אילן - 2%.
וללובי הסטודנטים יש ברקע אוהד מוכר וידוע: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהיה עד מינויו מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה ומנכ"ל הוועדה לתכנון ותקצוב, האחראים על בניית מעונות סטודנטים. האוהד הזה כנראה מנוע מלעסוק בענייני האקדמיה בגלל החשש לניגוד עניינים, כולל בתחום המגורים, בלי קשר לאופן הביקורת ה"חיובית" שהוא מנחיל במשרד מבקר המדינה.
ולצד זה יש עוד עניין בעל חשיבות: האם מגורים במעונות משפרים את ביצועי הסטודנט?
התשובה היא כן חד-משמעי, אומרים בכירי אגודת הסטודנטים, כי תקופת הלימודים של הסטודנט הישראלי הממוצע יכולה להיות מפרה ומפתחת הרבה יותר בהינתן מצב בו הוא לא יצטרך לדאוג לשרידותו הכלכלית. ההוצאה המשמעותית הגדולה ביותר של סטודנטים בכל חודש היא על דיור, משמע, שכירות - 2,350 שקל בחודש, המהווים למעלה מ-45% מההוצאה הכללית הממוצעת של סטודנט, יותר משכר לימוד ויותר מתחבורה, ומזון. ברגע שיהיה פתרון מגורים בקרבת מקום לקמפוסים, לסטודנטים יהיה פנאי לעסוק במטרה לשמה התכנסו - לימודים. בנוסף, חשוב לזכור שעבור חלק מהאוכלוסיות, מעונות סטודנטים הם פתרון המגורים העיקרי. סטודנטים מהחברה הערבית למשל, מתקשים לא פעם למצוא דירות, ונתקלים בסירוב מצד בעלי הדירות בבואם לשכור דירה. מעונות סטודנטים הוא המענה היחיד.
לכן, יש מקום למחקר אקדמי רציני לבדיקת הישגי הסטודנטים, כאשר המשתנה במחקר הוא מקום מגוריהם.
הכותב הוא כתב ופרשן ב"גלובס"