המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך / צילום: שלומי יוסף
קצין משטרה בכיר טוען כי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ניהלה נגדו חקירה פלילית מתוך מטרה לגרום לו מצוקה, על-מנת להוציא ממנו מידע מפליל על המפכ"ל הקודם רוני אלשיך. הטענות הקשות הללו נגד מח"ש הועלו על-ידי הקצין (שאותו נכנה ל') במסגרת מכתב בקשה לשינוי עילת סגירת התיק שנוהל נגדו, שהגיע לידי "גלובס".
בבקשה לשינוי עילת סגירת תיק מ"היעדר ראיות" ל"היעדר אשמה", ששלחו למח"ש סנגוריו של הקצין, עורכי הדין אפרת נחמני-בר ואלון פורת, ב-6 באוקטובר, טוען הקצין כי חקירה של מח"ש נגדו נפתחה משיקולים זרים.
"באחת מההפסקות בחקירה נגדו, ניגש אל מרשנו החוקר, ששוחח איתו על שחקירה אחרת שבה הוא איננו חשוד כלל ועיקר, וניסה לגרום לו להפליל את המפכ"ל לשעבר, רב-ניצב בדימוס רוני אלשיך", כתבו עורכי הדין בבקשה והוסיפו כי "קשה שלא להסיק שהחקירה כולה נוהלה מתוך רצון לייצר מצוקה פיקטיבית למרשנו, על-מנת לגרום לו לרצות את מח"ש באמצעות מסירת עדות שתרצה אותם".
לנוכח טענותיהם האמורות, סנגוריו של הקצין ממח"ש מבקשים למסור להם מי קיבל את ההחלטה לחקור את הקצין "ולברר איתו בנחמדות", כהגדרתם, "אם יהיה מוכן למסור מידע (שאין לו) על רב-ניצב בדימוס רוני אלשיך, בצמוד לחקירה הקודמת, והגם ששהותו במח"ש התארכה לשעות ארוכות".
תלונת אזרח
חקירת מח"ש נגד קצין המשטרה ל' עסקה בחשד שהוא ביצע עבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה ובמרמה והפרת אמונים. החקירה החלה לאחר שהקצין נסע ברחוב הלל בירושלים וראה משאית שמפריעה לתנועה. הקצין יצא מרכבו וכיוון את התנועה. אלא שאז הגיע אחד האזרחים שנסע באזור והחל להתעמת איתו ולבוא אליו בתלונות על האופן שבו התנהל.
בשלב מסוים דרש הקצין מהאזרח תעודה מזהה ולקח אותו לתחנת המשטרה "לב הבירה" בירושלים. בהגיעם לשם העביר הקצין את התלונה נגד האזרח לטיפול התחנה. בהמשך התלונן האזרח נגד הקצין, שלטענתו התנהל בצורה לא נאותה כלפיו. עוד טען האזרח כי החוקרת שחקרה אותו בתחנת "לב הבירה" הושפעה ממעמדו הבכיר של הקצין, והוא זכה ליחס לא הוגן.
בעקבות תלונת המתלונן, נפתחה חקירה מח"ש נגד ל', שכאמור הסתיימה בלא כלום. במקביל נחקר האזרח המתלונן בגין התנהגותו בחשד לביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
חקירה לקויה
בבקשה ששלחו למח"ש, סנגוריו של הקצין ל' טוענים כי "אין כל בסיס ולו מינימלי לחשד שלפיו מרשנו עשה שימוש לרעה בכוח משרתו, ועל כן מצאנו לנכון להגיש בקשה זו לשינוי עילת הסגירה בנוגע לחשד כאמור".
לפי טענת סנגורי הקצין בפנייתם למח"ש, לא נערכו כלל פעולות חקירה במטרה לבסס או להפריך את החשד נגדו, מעבר לחקירת הקצין והמתלונן נגדו. "פעולות חקירה הכרחיות ביותר ומתבקשות בבחינת נסיבות החשד לא נעשו, ולא ייתכן כי מחדל זה ייזקף לחובתו של מרשנו", טענו הסנגורים. "העדים הרלוונטיים לא נחקרו, פלטי שיחות או הודעות לא נבדקו, והראיות הקיימות בתיק מלמדות למעשה כי החוקרת, שלפי החשד 'הושפעה' מכוח משרתו של מרשנו, נקראה למשימת חקירתו של המתלונן כמה רגעים קודם לעריכתה, כך שכלל לא הייתה למרשנו הזדמנות, ולו תאורטית, להשפיע עליה".
עוד טוענים סנגורי הקצין ל' כי בכל הנוגע לחשד לשימוש בכוח שלא כדין, התיק נגד הקצין נסגר מבלי שננקטה נגדו כל סנקציה משמעתית. זאת, בעוד שהמתלונן נגדו הודה בחלקו במקרה והתקשר בהסכם מותנה עם התביעה. "חומר הראיות מגלה כי המתלונן 'לא דייק' בכמעט כל נקודה מהותית, ועל כן לא ניתן לייחס כל משקל לטענותיו. קל וחומר כשמדובר בהשערה כללית, על סמך תחושת בטן ותו לא", כתבו הסנגורים למח"ש. "הנה כי כן, גם ה'ראיה' היחידה העומדת לחובת מרשנו, שהיא למעשה השערה גמורה (מתוך מניע שקוף, ברור וגלוי) של המתלונן, לא יכולה להיזקף לחובת מרשנו בבחינת עילת הסגירה של התיק. משאין בנמצא ולו ראיה אחת לשימוש לרעה בכוח המשרה - אין מנוס מסגירת התיק מחוסר אשמה".
שיקולים זרים
באחרית פנייתם למח"ש הגיעו עורכי הדין נחמני-בר ופורת ל"פצצה" שאותה הטילו לפתחה של המחלקה. תחת הכותרת: "עננת חשד כבד שהחקירה כולה נפתחה ונוהלה משיקולים זרים", הם כתבו: "בחירה לפתוח בחקירה מבלי שיש חשד ולו ראשוני מעלה חשד שמא שיקולים אחרים פרט לאכיפת הדין, עמדו בבסיס ההחלטה התמוהה. עיון במהלך החקירה, ובכלל זה הבחירה להזהיר את מרשנו על מרמה והפרת אמונים (!), מבלי שיש בסיס כלשהו, ולו קלוש, לחשד כאמור, התמשכותה הבלתי סבירה של החקירה לאור נסיבות המקרה והיחס לו זכה מרשנו - מחזקים חשד זה".
לטענת סנגורי הקצין במכתבם: "נדמה שהמרצע יצא מן השק, בשעה שבאחת ההפסקות בחקירה ניגש אל מרשנו החוקר, שוחח איתו על חקירה אחרת בה הוא איננו חשוד כלל ועיקר, וניסה לגרום לו להפליל את המפכ"ל לשעבר, רב-ניצב (בדימוס) רוני אלשיך. קשה שלא להסיק שהחקירה כולה נוהלה מתוך מטרה לייצר מצוקה פיקטיבית למרשנו, קצין מן המעולים שבמעולים, על-מנת לגרום לו לנסות ולרצות את מח"ש באמצעות מסירת עדות שתרצה אותם".
לטענת סנגורי הקצין ל': "החקירה הממושכת שנערכה לגבי האירוע המינורי (שבו הקצין היה מעורב. ח',מ') הנדון לא הייתה אפוא אלא אמצעי התשה למעשה, לקראת החקירה הנוספת שנערכה לו מיד לאחריה". לטענתם, "הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח נוהגה של מח"ש שלא לחקור כלל ועיקר תלונות מסוג זה (ואף חמורות הרבה יותר לכאורה)".
מח"ש: הטענות למניעים פסולים - מופרכות
ממח"ש נמסר בתגובה: "התלונה שהתקבלה במח"ש על-ידי אזרח נגד הקצין נבדקה ביסודיות, וחלקה אף תועדה במצלמות אבטחה. לאור האמור התגבש חשד ממשי נגד הקצין כי עשה שימוש לרעה בכוח המשרה. על-מנת לאשש או להפריך החשד היה צורך בקבלת גרסתו, ובנסיבות אלה ועל-מנת לשמור על זכויותיו, הוא נחקר באזהרה. לאחר בירור כל העובדות הוחלט כי נסיבות העניין מצדיקות את העברת התיק לנקיטת צעדים משמעתיים.
"האמירות בדבר מניעים פסולים הן מופרכות, וטוב היה שלא היו מועלות, ודאי שלא לאחר שהוחלט שיש מקום לנקוט צעדים משמעתיים בעניינו של הקצין, אלא אם ייקח אחריות וישתתף בהליך גישור עם המתלונן, בו ייקח אחריות על חלקו באירוע. תמוה שהיום - לאחר שהקצין הודה ולקח אחריות במסגרת הליך הגישור, ובהתאם לכך לא ננקטו נגדו צעדים משמעתיים נוספים - הוא טוען למניעים זרים".