המוסד לביטוח לאומי / צילום איל יצהר
לפני כמה שנים דודה של אשתי קבלה מכתב מביטוח לאומי על כך שעד עכשיו לא לקחה את הכסף שמגיע לה לפי החוק. היא גרה בבלגיה, והביטוח הלאומי הבלגי מיידע וממליץ לאזרחי המדינה לקבל את הכסף שמגיע להם לפי החוק. לעומתה, קרובת משפחה אחרת, שגרה בישראל וחלתה בסרטן ולא עבדה במשך חצי שנה, לא הצליחה לקבל כסף מהביטוח הלאומי, כי כאן בדיקת זכאות לוקחת כמה חודשים ומשלמים רק למי שאינו עובד או שהכנסתו כשכיר או כעצמאי נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק, כ-6,164 שקל. חולה בזמן בדיקת הזכאות יכול למות ממצוקה כלכלית.
המוסד לביטוח לאומי גובה את דמי הביטוח מכל התושבים בהתאם להכנסותיהם ולמעמדם, ומשלם קצבאות לזכאים. למרות הכוונות טובות, הקצבאות מבט"ל בדרך כלל לא מספיקות. ישנם גם מקרים אחרים, שבהם אנחנו לא מממשים את מלוא הזכויות שלנו כתוצאה מחוסר ידיעה וחוסר הבנה. לפעמים המוסד לביטוח לאומי אפילו לא טורח לעדכן אותנו במה שמגיע לנו. הנה, לדוגמה, 13,000 אנשים שמשלמים דמי ביטוח אף שהם פטורים מתשלום (אף אחד לא טורח לעדכן אותם אבל אם משהו בטעות לא שילם לביטוח לאומי בזמן אז הוא ישלם עם ריבית). על הטעויות שלנו כלפי ביטוח לאומי אנחנו משלמים עם ריבית אבל גם על הטעויות של הביטוח הלאומי כלפי הציבור אנחנו נאלצים לשלם.
"בשנים האחרונות נמשכת מגמת העלייה במספר התלונות המוגשות לנציבות - כ-7% בכל שנה", כך התריע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יוסף שפירא, בדוח הסיכום של הנציבות על תלונות הציבור בשנת 2018. במהלך השנה התקבלו בנציבות 14,461 תלונות. הגופים הציבוריים שהתקבלו עליהם מספר התלונות הרב ביותר בשנת 2018 היו: המוסד לביטוח לאומי - 1,101 תלונות, משרד התחבורה - 826, משטרת ישראל - 701, רשות האוכלוסין וההגירה - 546, משרד הבריאות - 503, משרד המשפטים - 499, משרד החינוך - 378, רשות המסים - 355 ומשרד הבינוי והשיכון - 351.
בפועל יש הרבה יותר נפגעים, אבל הם התייאשו ולא מתלוננים וסיפורם לא מגיע למבקר המדינה. חלק מאותם סיפורים מגיעים אלי ולתקשורת: "המוסד לביטוח לאומי טעה ברישום מינו של קשיש בן 84 (ב.ל.: "חשבנו שאתה אישה") ודרש ממנו 15,000 שקל ששולמו לו בטעות" ("ידיעות אחרונות"). או "נערה בת 17 משותקת נדרשה להחזיר חוב של 6.500 שקל לביטוח הלאומי משום שלא הייתה מסוגלת להגיע למוסד שבו למדה כי התגוררה בדירת עמידר בקומה שלישית ללא מעלית" ("ידיעות אחרונות").
לפי הסכם מ־1980 בין משרד האוצר לבין הביטוח הלאומי, בכל שנה לוקח האוצר את הסכומים שהביטוח הלאומי אינו מוציא ואמורים לשמש אותו בעתיד. על הסכומים האלה משלם האוצר למוסד ריבית ממוצעת נמוכה מאוד של כ־2.8%.
קופת הביטוח הלאומי מתרוקנת: גובה העודפים שמשרד האוצר לוקח מהמוסד לביטוח לאומי גדל בשנים האחרונות ב-208.3% מ־3.6 מיליארד שקל ב־2014 ל־11.1 מיליארד שקל ב־2018. כך מוסד לביטוח לאומי עוזר למשרד האוצר על חשבון האזרחים.
ביטוח לאומי במישור הכלכלי, הוא מנגנון ממשלתי שמטרתו הייתה להגן על אזרחי המדינה, לעדכן אותם על זכויותיהם כמו שמקובל במדינות רווחה, אבל בפועל זה מנגנון נוסף של גבייה מאזרחי המדינה, והקצבאות שמקבלים ממנו לא תמיד מספיקים לקיום הבסיסי. הביטוח הלאומי עדיין מחכה לפוליטיקאי שיעשה רפורמה למען אזרחי המדינה.
הכותב הוא יו"ר המטה למען עובדי קבלן