ראיון עבודה / צילום: Shutterstock
מועמדים רבים מתכוננים לראיון העבודה ומציידים את עצמם במסרים שלדעתם ישפיעו לטובה על המראיין. חלקם, למשל, מתמקדים בשאלת היתרונות והחסרונות. אחרים בטוחים שהדבר החשוב ביותר הוא הפגנת היכולת המקצועית הנדרשת להצלחה בתפקיד, ולפיכך נערכים להצגת כישוריהם המקצועיים.
אולם רוב המועמדים אינם יודעים כמה חשוב להפגין מוטיבציה פנימית. אם המוטיבציה החיצונית לתפקיד היא, למשל, השכר או הקידום בקריירה שהמועמד יוכל להשיג בזכות התפקיד - הרי שהמוטיבציה הפנימית היא העניין, ההתלהבות מהעשייה עצמה. ובשל חוסר המודעות להבדל בין השתיים ולחשיבותה של המוטיבציה הפנימית, מועמדים רבים כלל אינם מתמקדים בכך בראיון, כפי שמראה מחקרן המעניין של שתי חוקרות מאוניברסיטת קורנל ומאוניברסיטת שיקגו.
בולשים אחר המוטיבציה הפנימית שלכם
המוטיבציה הפנימית היא, כאמור, זו המיוחסת למניעים פנימיים לפעולה, לדוגמה, הנעה מתוך העובדה שהמשימות עצמן מעניינות, מהנות ומשמעותיות. זאת להבדיל מהמוטיבציה החיצונית, שמופעלת על-ידי תמריצים (כתגמולים) או לחצים (כדד-ליין) החיצוניים למשימות עצמן.
מבחינת המעסיקים, אדם הפועל מתוך מוטיבציה פנימית הוא עובד שעבודתו מספקת לו משמעות, וזהו הכוח המניע למעורבות לאורך זמן בקרב עובדים. אדם כזה צפוי לעבוד בתשוקה ובהתלהבות.
כמובן, מועמד יכול לנסות לשכנע את המראיין שיש לו מוטיבציה פנימית גבוהה דרך הצהרה מילולית, אך זה לרוב לא מספיק. מראיינים מנסים לאתר הוכחות למוטיבציה כזאת בקרב המועמדים בדרכים אחרות. הם מנסים להבין מה מניע את המועמדים שמולם, תוך שאיפה למצוא כאלה שהאנרגיה, הרצון, הבחירה שלהם להשקיע, נובעות מהעובדה שזה מעניין להם, ושבגלל העניין והאהבה לעשייה עצמה, כשייתקלו בקושי, ישאפו לפתור אותו כדי להמשיך ליהנות מהעשייה.
והם יחפשו זאת לא מעט בתקשורת הבלתי מילולית של המועמדים: כמה הם מתלהבים בקולם? כמה שפת הגוף שלהם משדרת מחויבות והלימה למה שהם אומרים בשפתם המילולית?
הוכיחו שיש לכם את זה
- שימו לב לשפה הבלתי מילולית שלכם: דברו בהתלהבות (כמובן, לא מוגזמת ובלתי אמינה) והפגינו ביטחון בזמן שאתם מעידים על עצמכם מילולית שאתם אוהבים לעשות מה שאתם עושים. למשל, כשאתם נשאלים על השכר, אתם יכולים להאט את קצב הדיבור או להשקיט את עוצמת קולכם, ואילו כשתישאלו על העשייה עצמה, תוכלו לדבר בקול רם ובקצב מהיר יותר כדי להביע התלהבות.
- תמונה שווה אלף מילים: המחישו על-ידי תיאור מקרים אמיתיים שבהם הפגנתם את תשוקתכם ואת מסירותכם בעבודה, ולא מתוך השפעה חיצונית אלא באמת בגלל התשוקה וההתלהבות שלכם ("הפרויקט הזה היה כל-כך מאתגר ויחד עם זאת מרתק! נהניתי לראות איך הדברים הולכים ונרקמים, ונשאבתי לזה כל-כולי").
- התמקדו בעשייה: אינכם רוצים להראות שמה שעומד לנגד עיניכם הוא הפרמטרים החיצוניים, כי אם הפנימיים. ספרו על אופי עבודתכם, על הישגים בולטים שהגעתם אליהם ועל שיטותיכם היעילות והשימושיות לפתרון בעיות, ואל תתרכזו בעניינים "חיצוניים" (למשל, שהתאמצתם כי רציתם לעשות רושם על המנהל, או בשל התנאים שקיבלתם).
- המחישו כמותית: סביר להניח שאדם שמונע ממוטיבציה חיצונית לא ישקיע מאמץ רב בהשפעה על הארגון, ולא יאמץ עצמו להתגבר על מכשולים, אלא יפעל כ"ראש קטן" ויעשה רק מה שמשתלם לו לעשות בשביל המשכורת או בשביל כל מניע חיצוני אחר. לכן, וכדי להיות משכנעים ואמינים, הקפידו לספק דוגמאות הניתנות לכימות ומעידות על האופן שבו השפעתם על הארגון שבו עבדתם, שהתגברתם על מכשולים ושהשגתם את התוצאות הגבוהות שלכם.
- הפגינו ריאליות: ברור למעסיק שלא ייתכן שכל משימה ומשימה תסב אושר עילאי למבצעיה, ואם תנסו לומר שזה המצב, תצטיירו כבלתי אמינים. במקום זאת, תארו את הדרך הכללית שבה אתם מתנהלים כדרך של מוטיבציה פנימית גם כשהמשימות עצמן אינן מרגשות: "אני תמיד מחפש רעיונות חדשים וחדשניים לצרף לעבודה השוטפת", "כשיש חלקים משעממים בעבודה, זה לא 'שובר' אותי - אני מתייחס לחשיבות שלהם כחלק חיוני בהצלחת העשייה כולה. למשל, משימה של מילוי דוח תקלות, שמאפשרת לי ללמוד ולהשתפר בעתיד".
יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה. את ספרה "המועמד הנבחר" אפשר לקנות בחנויות סטימצקי.