גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הדיווח החשבונאי: "סוף כל סוף מישירים מבט אל עיני המשקיעים"

בשבוע שעבר פורסמה הצעת רפורמה של מוסד התקינה החשבונאית הבינ"ל IFRS בנוגע לדוחות כספיים של חברות ● רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן ביה"ס למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, מסביר ל"גלובס" מהם השינויים המשמעותיים שהרפורמה תחולל

מוסד התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) יוזם מהפכה באופן ההצגה של הדוחות הכספיים במטרה לשפר את השקיפות בתוצאות ואת יכולתם של המשקיעים להשוות בין החברות השונות. בשבוע שעבר פרסם IFRS רפורמה מוצעת לשינוי מהפכני בדוחות הכספיים מתוך מטרה להתאימם לצורכי המשקיעים.

השינויים העיקריים שמציע IFRS הם במבנה דוח הרווח וההפסד, וכן בהכללת מדדי רווחיות שלא על-פי כללי החשבונאות המקובלים (Non-Gaap), כמו מדד EBITDA בתוך הדוחות הכספיים. משמעות השינוי היא שמדדי רווחיות אלה, שכבר נמצאים בדוחות הדירקטוריון של כמה מהחברות הציבוריות, יהיו כפופים מעתה לביקורת רואי החשבון בנוגע לאופן חישובם והצגתם.

סוף לערבוב בין הפעילויות

לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, הצורך בשינוי הגיע מדרישה של משקיעים, שמתקשים כיום להשוות רווחיות בין חברות שונות באותו ענף ולייצר תחזיות על בסיס דוחות כספיים. "מדובר כאן במהפכה של ממש באופן הדיווח על התוצאות החשבונאיות, שמיועדת להחזיר את הדוחות הכספיים לבמה המרכזית. סוף כל סוף מיישירים מבט לעיני המשקיעים", אומר רו"ח שוב.

הרפורמה נוגעת בעיקר למבנה דוח רווח והפסד ולגילויים הקשורים אליו, שעיקריהם פירוט פריטי הכנסה והוצאה לא שגרתיים, וכן הכללה לראשונה בדוחות הכספיים של מדדי נון-גאפ. השינוי העיקרי בדוח רווח והפסד הוא הבחנה בין שלוש קטגוריות של פעילות: תפעולית, השקעה ומימון.

כך ייראה מבנה דוח רווח והפסד החדש

"יהיו שלוש תחנות ביניים עיקריות של רווח לפני השורה התחתונה של רווח נקי. התחנה הראשונה תהיה רווח תפעולי לפני ואחרי רווחי אקוויטי, בגין חברות כלולות ועסקאות משותפות שהן אינטגרליות; בעוד התחנה השנייה תהיה רווח לפני מימון ומסים (כולל רווחי אקוויטי לא אינטגרליים והכנסות מדיבידנד); התחנה השלישית תהיה רווח אחרי מימון ולפני מס", מסביר רו"ח שוב.

לשם השוואה, במצב הנוכחי קיים ערבוב בין הפעילויות. כך למשל, רווחים מפעילות השקעה יכולים להופיע במסגרת הפעילות התפעולית או במסגרת פעילות המימון.

דיווחי החברות: הכול חוץ מרווח תפעולי

● איפה ה-IFRS היו עד עכשיו?

"שאלה טובה. עד כה IFRS כמוסד תקינה עסק בעיקר בשאלות של הכרה ומדידה בדוחות הכספיים, שהם לעתים פינתיות מדי עבור המשקיעים. זאת פעם ראשונה זה הרבה שנים ש-IFRS עוסק בנושא שהוא אולי הכי חשוב למשקיעים - אופן ההצגה של הדוחות הכספיים - כלומר, כיצד מגישים להם את המידע.

"הרציונל העיקרי הוא שהדוחות יסייעו למשקיעים לבנות תחזיות, שזאת המטרה הראשית שלהם. כיום המבנה של דוח רווח והפסד משתנה בין חברות, לרבות כאלה באותה תעשייה - דבר שמקשה מאוד על משקיעים. כמו כן, השאיפה של השינוי היא שמרכיבי הדוחות הכספיים השונים - מאזן, דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים - 'ידברו' ביניהם. לצורך כך, יהיה שיפור גם באופן הסיווג של נכסים והתחייבויות במאזן, כך שניתן יהיה לדעת בנקל לאיזו פעילות הם משויכים".

● מהו החידוש האמיתי בדוח הרווח וההפסד?

"אני מחלק את זה לשניים. ראשית, סוף-סוף חיבור של דוח רווח והפסד עם הדוחות האחרים ועם הקונספט של הערכות שווי - כלומר הפרדה בין הפעילות התפעולית לפעילות ההשקעה ופעילות המימון. הפעילות התפעולית מוגדרת לצורך כך כדיפולט - כלומר כל מה שהוא לא פעילות השקעה או פעילות מימון.

"שנית, סגירת לאקונות שונות שהיו עד כה, לרבות באופן הסיווג של הוצאות. עד כה למשל, לא הייתה דרישה ב-IFRS להציג את השורה של רווח תפעולי והדבר ניתן לשיקול הדעת של ההנהלות. אחד הממצאים שעלו בבדיקות באירופה היה שמתוך 100 חברות ציבוריות ממדינות שונות ותעשיות שונות, רק 63 דיווחו על רווח תפעולי, תוך שימוש לפחות בתשעה מונחים שונים.

"לאקונה נוספת נוגעת למשל למיקום הסיווג של הפרשי שער, שזה נושא פרוץ כיום. ההחלטה כעת היא שהפרשי השער יסווגו באותה קטגוריה שבה ההכנה או ההוצאה בגינם רשומה. לדוגמה, הפרשי שער בגין יתרת ספקים אצל יבואנים יסווגו במסגרת הרווח התפעולי, בעוד הפרשי שער בגין הלוואה מבנק יהיו בפעילות מימון. כיום הנושא לא מוסדר ויש חברות שרושמות את הפרשי השער בגין ספקים למשל במסגרת סעיף המימון".

מהלכים לא רגילים - ההפרדה חוזרת

● תוכל להסביר את ההבחנה החדשה ברווחי האקוויטי?

"ההבחנה נובעת מהצורך להבחין בין תוצאות הפעילות התפעולית לתוצאות פעילות ההשקעה. רווחי אקוויטי נובעים כיום לא רק מהשקעות בחברות כלולות (בהן קיימת השפעה מהותית) אלא גם מעסקאות משותפות. כעת תתבצע הבחנה האם מדובר בפעילות אינטגרלית או לא לפעילות התפעולית של החברה המדווחת, כדי לסווג את רווחי האקוויטי כפעילות תפעולית או כפעילות השקעה".

● מה השינוי לגבי הכנסות והוצאות לא רגילות?

"יינתן גילוי נפרד על הכנסות והוצאות לא רגילים (Unusual), המוגדרות ככאלו שיש להן יכולות ניבוי מוגבלת ולכן סביר לצפות שהן לא יחזרו על עצמם בעתיד (לפחות למספר שנים). למשל, הפרשה גדולה לארגון מחדש בחברה, שזה משהו שחוזר על עצמו אצלה.

"זה מידע מאוד חשוב למשקיעים. אנחנו יודעים שכבר היום המשקיעים שרוצים לבנות תחזיות, מנסים לנטרל כל מיני פריטים כאלה. אגב, הוותיקים שבינינו זוכרים שבעבר הייתה הפרדה של פריטים יוצאים מהכלל - אז יש משהו בזה שההיסטוריה לפעמים חוזרת, אם כי בתצורה יותר נכונה".

● בוא נדבר על מדדי הביצוע. למה הכוונה?

"ידוע שחברות רבות, כולל בישראל, מציגות למשקיעים מחוץ לדוחות הכספיים מידע על מדדי הרווח בראיית ההנהלה. מצד אחד המידע הזה מאוד חשוב למשקיעים, שהרי מדובר באופן שבו ההנהלה רואה את הפעילות.

"אלא שמהצד השני המשקיעים גם מאוד חוששים מאיכות המידע הזה, מאחר שהגילוי לגביו אינו מוסדר וגם לא תמיד ברור כיצד הוא חושב. ככה שההצעה הנוכחית היא להכניס ביאור לתוך הדוחות הכספיים שיכלול את המידע הזה עם גילוי מתאים, לרבות הסברים לשינויים במדד".

● באילו מדדי ביצוע בדיוק מדובר?

"מדדי ביצוע של ההנהלה הם למעשה מעין סיכומי ביניים של התוצאות, אשר משמשים למצגות ומידע למשקיעים מחוץ לדוחות. ה-IFRS לא נכנס להגדרות של המדדים ומותיר להנהלה שיקול דעת לבחור אותם, כל עוד מדובר בסיכומי ביניים תוצאתיים כמו למשל EBITDA, אבל הוא לא מתיר למשל מדדים תזרימיים כגון תזרים חופשי, או יחסים פיננסיים כמו שיעור תשואה על ההון או מדדים כמו הכנסות מחנויות זהות. אגב, לפי ההצעה אם מדדי הביצוע לא 'מפריעים' לדוח רווח והפסד, הם יכולים להיות מוצגים על גביו, למשל רווח תפעולי מתואם כדי לנטרל עלויות חד פעמיות".

● מהי המשמעות לכך? הרי כבר כיום הם מופיעים בדוחות ההנהלה ובמצגות.

"המשמעות לדעתי היא לא פחות מדרמטית, כי זה מכניס את המדדים לביקורת של רואי חשבון. כלומר, תהיה כאן בקרה משמעותית על איכותם. תחשוב למשל על EBITDA, שאמנם אין לו בהכרח הגדרה רשמית ברורה וה-IFRS לא מגדיר אותו גם עכשיו, אבל ברור שרואה החשבון שצריך לחתום על המדד. הוא לא יוכל להרשות לעצמו לחתום על נוסחה אחת בחברה מסוימת ועל נוסחה שונה בחברה אחרת, מבלי שהדבר יובהר".

● מה קורה עם דוח התזרים - יהיה גם בו שינוי?

"כן. גם דוח תזרים מזומנים עובר מסכת שיפורים, אם כי פחות דרמטית. מה שרלוונטי לדעתי לחברות ישראליות הוא שתשלומי הריבית במרבית החברות יהיו בפעילות מימון. היו לא מעט חברות שבמעבר ל-IFRS פספסו את זה והותירו את הסיווג של תשלומי הריבית במסגרת הפעילות השוטפת ואז 'נתקעו' כי רשות ניירות ערך לא אפשרה להם לבצע שינוי מדיניות, אז כעת תהיה להם הזדמנות לצאת מזה".

עוד כתבות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

כוחות צה''ל בדרום לבנון, ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל נכנס קרקעית ללבנון; דיווחים על תקיפת אתר הגרעין בנתנז

צה"ל צפוי להרחיב את התקיפות נגד חיזבאללה, גם תמרון קרקעי על הפרק • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • בלילה - מטח נרחב מאיראן לעבר ישראל: אין נפגעים בנפש, רסיסים נפלו במרכז • כל העדכונים

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

ענקיות הטכנולוגיה העדיפו את מדינות המפרץ על פני ישראל - עכשיו המציאות מתפוצצת להן בפנים

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר