תיירת עם מסכה בלובר / צילום: Francois Mori, AP
התפשטותו של נגיף הקורונה בעולם זורעת פאניקה בשווקים. בימים אלה, חשוב יותר מתמיד להסתכל על המציאות לא דרך הכותרות המבהילות, אלא דרך העובדות והמספרים הידועים.
העובדה הידועה והמוכחת היא שהמגפה בסין, שהתפשטה מסוף דצמבר עם גידול מהיר במספר החולים בקורונה, הגיעה לשיאה לקראת סוף ינואר. בשיאו עמד מספר החולים החדשים באזור חוביי, שממנו התחילה המגפה, על כ-3,000 איש ביום, ובכל שאר 30 המחוזות האחרים של סין יחד על כ-900 חולים. בסוף השבוע האחרון, מספר החולים בחוביי ירד אל מתחת ל-100 איש, ובכל שאר האזורים יחד המספרים היו חד-ספרתיים.
איך הסינים הגיעו לירידה כה דרמטית במספר החולים בקורונה? במוקד המגפה, בעיקר בבירת מחוז חוביי, הצעדים היו דרסטיים. השלטונות המקומיים הטילו כמעט סגר מוחלט על התושבים. ואולם, בכל שאר האזורים האמצעים היו דומים מאוד לאלה שנוקטות כיום המדינות האחרות במערב: ניטור חולים, בידוד של באים במגע, דילול התקהלויות.
לפי דבריו של ראש המשלחת של ארגון הבריאות העולמית, שחזרה מסין בשבוע שעבר, אלה הצעדים היעילים ביותר שהובילו לירידה דרמטית במספר החולים בכל אחד מ-30 המחוזות בסין. כדאי גם לשים לב כי צעדים דומים כבר הובילו לירידה במספר החולים במוקד אחר של המגפה, קוריאה הדרומית. בשיא, בסוף פברואר, היו שם יותר מ-800 חולים חדשים ביום, כשהנתון האחרון כבר עמד על פחות מ-400 חולים חדשים ביום.
ניסיון זה מלמד כי ניתן להתגבר על נגיף הקורונה בפרק זמן קצר יחסית, באמצעות צעדים שכל המדינות המתוקנות יכולות לעשות - ולרוב הן עושות אותם כבר כיום. לעניין זה מטריד מעט דווקא המצב בארה"ב, המעצמה הכלכלית העולמית, שבה נוצר בינתיים רושם כי השלטונות מגיבות בבלבול ובאיחור להתפשטות הווירוס. יחד עם זאת, אין ספק כי עדיין מדובר במדינה עם יכולת ליישם את כל מה שנדרש כדי לעצור את המגפה, וסביר מאוד להניח כי זה מה שיקרה גם במדינה זו.
פגיעה חזקה בצמיחה, אבל לזמן קצר
הכלכלה הסינית כבר התחילה לחזור לפעילות. במקומות אחרים בעולם המשבר נמצא בינתיים בשלבים מוקדמים, והשיבושים מתרחבים. עם זאת, אם בכל אחד מהמחוזות בסין המעבר משיא המגפה עד לחזרה לשגרה לקח כחודש, ניתן להניח כי גם במקומות אחרים התסריט צפוי להיות דומה.
כמובן שכל אירוע עומד בפני עצמו, ואין אפשרות לדעת בוודאות אם יהיה דומה לקודמיו. עם זאת, כדאי להזכיר כי פגיעה חמורה בכלכלה כתוצאה מאסון טבע, מלחמה או מגפה שהיו במאה הנוכחית, נמשכו לזמן קצר - ולאחר מכן, ההתאוששות היתה בדרך כלל מהירה מאוד. הנה כמה דוגמאות לכך.
• הצמיחה בישראל בתקופת מלחמת הלבנון השנייה, שבמהלכה חצי מהמשק היה משותק למשך חודש, ירדה בחדות ברבעון השלישי של 2006, אבל חזרה במהירות לקצב גבוה לאחר מכן.
• ירידה חדה בצמיחה אחרי רעידת האדמה ופגיעה בכור הגרעיני בפוקושימה שביפן התחלפה כעבור שני רבעונים בקפיצה חדה, בתמיכת תמריצי הממשלה היפנית.
• רעידת האדמה וצונמי שפגעו קשה בכמה ממדינות באסיה ב-2005 וגרמו למוות של יותר מ-200 אלף בני אדם, הובילו לפגיעה חמורה בצמיחת המשק האינדונזי. ואולם, כעבור כשנה אינדונזיה חזרה לקצב הצמיחה שהיה לפני האירוע.
• ירידה במספר הנוסעים בסין בתקופת ה-SARS בשנת 2003 חזרה לרמות שהיו לפני המגפה כעבור חצי שנה.
אם התפשטות וירוס קורונה בעולם והאירועים הנלווים אליה יימשכו חודשים ארוכים יותר, הסיכון לכלכלה כמובן יעלה. פשיטות רגל של חברות ופיטורי עובדים עלולים להפוך את המצב למשבר כלכלי פיננסי קשה יותר. לעניין זה, הירידה החדה במחירי הנפט שראינו באחרונה, מעלה סיכון לחברות האנרגיה, בפרט האמריקאיות, שגם כך נמצאות במצב פיננסי לא פשוט, עם רמת מינוף גבוהה. ואולם, ניתוח המצב מביא למסקנה שזה אינו התסריט המרכזי האפשרי.
מה שנכון למשקים הריאליים - נכון גם לשווקים הפיננסיים. יש דוגמאות רבות מאוד כיצד השווקים מתהפכים, וככל שאנחנו מתקדמים על ציר הזמן, וככל שהירידות הן חריפות יותר ומתרחשות במהירות גדולה יותר - כך גם התיקון.
בשנת 2002 צנחו שוקי המניות וגם שוקי איגרות החוב הממשלתיות בשיעור דו-ספרתי גבוה, ואילו ב-2003 הם עלו ובעוצמה גדולה עוד יותר; כך היה גם ב-2008, ואחריה התיקון החד למעלה שנרשם ב-2009 וב-2010.
וכך היה גם באוגוסט 2015, כשירידות חדות בסין גרמו לירידות בכל שוקי המניות, שתוקנו בתוך חודשיים-שלושה; כך היה בינואר 2016, כששוקי המניות בעולם ירדו בכ-15% עד 20%, ועד לראשית אפריל אותה שנה הם תיקנו את כל הירידות. והדוגמה המשמעותית האחרונה התרחשה בדצמבר 2018 - ירידות חדות שתוקנו, והרבה מעבר לכך, בשנת 2019.
השווקים בפאניקה, הכותרות מבהילות
סטטיסטית, הסיכוי להפסיד במניות, במצבים דומים, בטווח של שנה - נמוך מאוד. השווקים נמצאים בפאניקה, הכותרות מבהילות - והשמועות זורקות את השווקים לתנודות חדות.
ואולם, גם במקרה זה חשוב להסתכל מעבר לכותרות. מדד VIX, הקרוי "מדד הפחד" בבורסות ארה"ב, נמצא מעל לרמה של 40. ב-30 השנים האחרונות היו 168 ימים שבהם ה-VIX היה גבוה מרמה של 40 בסוף יום המסחר. רק בשבעה מתוך 168 ימים כאלה היה מדד המניות S&P 500 ברמה נמוכה יותר כעבור שנה. בכל שאר המקרים, מי שקנה מניות ב-VIX מעל לרמה 40 - הרוויח אחרי שנה 31% בממוצע.
אחד הכללים החשובים בהשקעות אומר שאם יש סטטיסטיקה חזקה, עדיף להסתמך עליה מאשר על המומחים.
ההתאוששות בשוק המניות עשויה להתרחש בפרק זמן של כמה חודשים בודדים, עם היחלשות המגפה - ולהוביל לחזרה מהירה לשגרה, בדפוס שמוכר מהאירועים של פגיעה קצרת טווח בכלכלה שהיו בעבר. הפעם זה יכול להיות אף מהר יותר, כי האלטרנטיבות של הריבית חסרת סיכון ייראו הרבה פחות אטרקטיביות מאשר לפני הנפילות האחרונות בשוק המניות, לאחר הורדות ריבית של הבנקים המרכזיים בתגובה לאירועים האחרונים.
כבר כיום הפער בין התשואה הצפויה של מדד S&P 500, המחושב לפי הרווחים החזויים של החברות, לבין תשואת האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב - עלה לאחת הרמות הגבוהות של העשור. הפער בין תשואת הדיווידנד של S&P 500 לבין תשואת האג"ח ל-10 שנים נמצא ברמה הגבוהה אי פעם.
נוסף על כך, אנחנו כבר רואים, ועוד נראה בהמשך, פעילות אינטנסיבית של הממשלות בכל העולם, שישחררו מגבלות פיסקליות ויזרימו סכומים ניכרים כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלה. ממשלות גרמניה, איטליה, הונג קונג, ניו זילנד וגם ישראל, כבר הודיעו על צעדים מסוג זה. כל זה, כמובן, תוך הרחבת או יצירת גירעונות.
הכלי לטיפול - לא בידי הבנקים המרכזיים
כ-15 בנקים מרכזיים בעולם כבר הספיקו להוריד ריבית מתחילת החודש. הגדולים שביניהם היו הבנק המרכזי של קנדה, עם הורדה של 0.5%, אוסטרליה עם 0.25% וכמובן הפדרל ריזרב האמריקאי, עם הורדה של 0.5%.
השוק מגלם הנחה שהפד יוריד ריבית בפגישתו הקרובה, ב-17-18 במרץ, בעוד 0.5% - ואף בסיכוי מסוים בכ-0.75%. הניסיון מלמד כי הפד עושה בשנים האחרונות את מה שהשוק מצפה ממנו, כך שבעוד כשבוע הריבית במשק האמריקאי צפויה לרדת ל-0.5%-0.75%.
ייתכן גם כי הבנק המרכזי של ארה"ב אף יודיע על חזרה לרכישה של האג"ח הממשלתיות ואף אג"ח מגובות משכנתאות. באירופה, מרווח הפעולה של הבנק המרכזי מצומצם - והחוזים על הריבית מגלמים הורדת ריבית של 0.1% בפגישתו של ECB ב-12 במרץ.
ואולם, הורדות ריבית פחות יעילות להתמודדות עם אירועים מהסוג שמתרחשים כעת. כך כנראה חושבים גם המשקיעים בשוק המניות בארה"ב, לפי התגובה השלילית שלהם בשבוע שעבר להורדת ריבית הפד. מנגד, השוק הגיב בצורה חיובית לאישור התקציב המיוחד בסך 7.8 מיליארד דולר להתמודדות עם הקורונה על ידי בית הנבחרים האמריקאי. זה מראה כי הממשל האמריקאי צריך לקדם תוכנית תמריצים פיסקלית רחבה, במקום להפעיל לחץ על הפד שיוריד עוד יותר את הריבית.
להוריד ריבית הרבה יותר קל מאשר להעלותה. לקח לפדרל ריזרב שלוש שנים להביא ריבית ל-2.5%, וכעת הוא "מבזבז" במהירות ובלי הרבה תועלת את "הנשק" שאליו הוא עשוי להזדקק בעתיד.
לישראל יש יתרון, אבל הפאניקה גדולה
השלטונות בישראל נוקטים צעדים שעליהם ממליצים בארגון הבריאות העולמי להתמודדות עם הקורונה, ואף מחמירים יותר. שערי הכניסה לישראל ידועים ומבוקרים, להבדיל מהמצב באירופה או בארה"ב. לכן, הניסיון של סין וקוריאה הדרומית מלמד כי המגפה עשויה להיבלם בישראל די מהר.
מבחינה כלכלית, הענף שעלול לספוג מכה קשה הוא ענף התיירות המקומי. גם בתסריט האופטימי ביותר, התיירים לא יחזרו לישראל מהר, וגם לישראלים ייקח זמן עד שישתכנעו כי בטוח לטייל בחו"ל.
לפי נתוני ארגון ה-OECD, ענף התיירות מהווה כ-2.8% מהתמ"ג בישראל, ומעסיק ישירות כ-3.6% מסך המועסקים, כשהכללת אלה שמועסקים בעקיפין מעלה את המשקל ל-6%. משקל ענף התיירות בישראל נמוך יותר מאשר הממוצע במדינות OECD. המדינות שצפויות להיפגע בצורה הקשה ביותר בגלל עצירה בתיירות העולמית, הן אוסטריה, צרפת, יוון, הונגריה, איטליה, מקסיקו, ניו זילנד ופורטוגל.
אם נעריך כי תיירות החוץ לישראל תרד ב-80% לתקופה של כשלושה חודשים, אפשר להעריך כי הפגיעה בתמ"ג בישראל תסתכם ב-0.3%-0.4%. סביר להניח כי התיירים שלא יגיעו בתקופה זו, כבר לא יגיעו בהמשך - כך שמדובר באובדן תוצר קבוע, ולא זמני. אם גם הישראלים יחששו לצאת לנופש בישראל בתקופה זו, היקף הפגיעה יוכפל.
מבחינת שוק המניות, ישראל לא אמורה להיות שונה משאר העולם. בסך הכל, המצב הכלכלי בישראל די טוב, ואם המצב יירגע בעולם - גם שוק המניות הישראלי עשוי להתאושש מהר. כרגיל, במצב של פאניקה, הציבור "זורק" את הסחורה בבהלה. כך לדוגמה, הירידות באפיק אג"ח החברות בישראל היו חדות הרבה יותר מאשר בארה"ב או באירופה עד עתה. זה קרה על רקע פדיונות גבוהים מקרנות הנאמנות המתמחות באפיק. כתוצאה מכך, התשואה העודפת שמעניקות אג"ח החברות על פני האג"ח הממשלתיות, שנקראת בשפה המקצועית "המרווח", עלתה לרמות שבעשור האחרון היו בדרך כלל אטרקטיביות להשקעה.
לעומת זאת, האג"ח הממשלתיות בישראל, שנהנו מעליות שערים חדות מאוד בחודשים האחרונים, נראות פחות אטרקטיביות להשקעה. הפלונטר הפוליטי ואי-יכולת לטפל בבעיית הגירעון, הריבית הנמוכה שאין לה יותר מדי לאן לרדת, והתשואה האבסולוטית הנמוכה של האג"ח הממשלתיות - כל אלה אינם מהווים שילוב אטרקטיבי במיוחד.
ספק אם גם בתסריט שלילי, האג"ח הישראליות יפגינו מאפיינים של "מקלט בטוח" למשקיעים, כפי שמציגות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות.
בסיכומו של דבר, ניסיון העבר מלמד אותנו כי בתקופות כמו זו שאנו עוברים כעת, חשוב לשמור על שיקול הדעת, להסתכל על האירועים בפרספקטיבת זמן, להיצמד לעובדות - ולא לכותרות. אלה הכללים שאמורים לעזור לא לעשות טעויות, שאחר כך יהיה ניתן רק להצטער עליהן.