השופטים עודד שחם, רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם / צילום: דוברות הרשות השופטת
מערכת המשפט נמצאת באחת מנקודות השפל שלה. לפני שמונו לתפקידיהם הנוכחיים, ביקרו ראשי המערכת בצורה קשה, על גבול המתלהמת, את עבודת הפרקליטות.
הנשיא ראובן (רובי) ריבלין הביא לחיינו את המושג "כנופיית שלטון החוק" והאשים את ראשי מערכת האכיפה בפתיחת חקירות כדי להפיל פוליטיקאים. שופט בית המשפט העליון מני מזוז האשים את פרקליטות המדינה בסימון מטרות בעקבות טיפול הפרקליטות בחקירות נגד ראש הממשלה המנוח אריאל שרון. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט האשים את הפרקליטות בשם המפורש - תפירת תיקים.
לכך הצטרפה התנגדות הפרקליטות לכינונו של מנגנון הביקורת על עבודתה וחוויותיה הקשות של השופטת בדימוס הילה גרסטל בשהותה הקצרה בתפקיד נציבת הביקורת על הפרקליטות. לאחר הדברים האלה הגיעה הפרשה של פרקליטת המחוז רות דוד.
טיפולה הלקוי של מערכת המשפט בחשדות הכבדים נגד רות דוד המחיש את חוסר יכולתה של המערכת להכיל ביקורת על עבודתה. פרשה זו מהווה את קו פרשת המים בהתייחסותם של רבים למערכת המשפט. השבר העמוק באמון הציבור לא נובע מכך שייתכן שפלוני לקח שוחד עת היה פרקליט מחוז. בכל חבית ייתכן שיש תפוח רקוב. השבר האמיתי נוצר מחוסר מוכנותה של מערכת המשפט לחקור לעומק את החשדות נגד רות דוד. במקום להפגין עוצמה ולבצע הליכי חקירה ובדיקה, נעשה כל מאמץ להימנע ממיצוי החקירות וההליכים נגד רות דוד.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, נהג לומר כי אמון הציבור הוא קריטי לעבודתו התקינה של בית המשפט. בהיעדר חרב או ארנק, הרי שללא אמון הציבור צפויה פגיעה קשה במעמדה של מערכת המשפט. כולנו רוצים מערכת משפט חזקה, עצמאית ומתפקדת. בלעדיה אין תקומה למדינה דמוקרטית.
במערכת אכיפת החוק עובדים אלפי עובדים מסורים וחרוצים העושים מלאכה טובה ונאמנה. לצידם יש גם כאלה שלא. זהו טבעו של עולם. מערכת המשפט, כמו כל מערכת, נמדדת גם באופן הטיפול שלה בתקלות ובביקורת נגדה. מן הראוי לעשות כל מאמץ לקיים הליכי ביקורת אפקטיביים שיעזרו לשקם את אמון הציבור במערכת המשפט.
על מערכת המשפט לתת בהקדם את דעתה לסוגיית השמירה על אמון הציבור בראי ניהול התיק נגד ראש ממשלה מכהן. האם על השופטים והפרקליטות להתייחס לבנימין נתניהו כאל נאשם בתיק פלילי רגיל, או שיש להתחשב בכך שמדובר בראש ממשלה מכהן? התשובה לכך אינה פשוטה. מפתה לומר שאין הצדקה למתן יחס מיוחד לאף נאשם. הקושי הוא שכללי הפרוצדורה הפלילית נקבעו כדי להתמודד עם ניהול עשרות אלפי תיקים פליליים בשנה בעשרות בתי משפט שונים ברחבי הארץ.
מה הסיכוי שלא ייווצרו התנגשויות כואבות בין הכללים האלה לבין הנסיבות המיוחדות של ניהול תיק נגד ראש ממשלה מכהן? התנגשויות אלה צפויות להשפיע לרעה על האמון במערכת המשפט. דוגמאות לכך קיבלנו כבר השבוע, כאשר מצד אחד הוטל על נתניהו להתייצב לדיון הראשון על אף הדרמה הכרוכה בכך ועל אף שניתן היה להתקדם בהליך הפלילי גם ללא התייצבות זו - ומנגד הוטלו מגבלות על הייצוג המשפטי של נתניהו, נקבע כי הוא יוכל להיות מיוצג בדיון רק על-ידי סנגור אחד, ואף נמנעה מנתניהו הזכות הבסיסית להיות מלווה לאולם בית המשפט על-ידי בני משפחה, חברים או תומכים פוליטיים.
פומביות הדיון מעלה אף היא סוגיה קשה. בית המשפט המחוזי דחה, ללא הנמקה, את בקשת העיתון "גלובס" לשדר את משפטו של ראש הממשלה. מנגד, בית המשפט המחוזי לא קבע מתווה אחר שיאפשר לקיים את מצוות המחוקק לפיה על הדיון להתנהל באופן פומבי.
מן הראוי שניהול המשפט נגד ראש הממשלה ייעשה בשקיפות הציבורית הגדולה ביותר האפשרית. כל חסימה של הציבור מלהתרשם באופן בלתי אמצעי מן האירועים באולם בית המשפט, צפויה להביא לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.
הכותב כיהן בעבר כבכיר בפרקליטות. כיום הוא שותף מנהל במשרד גרוס GKH.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.