דניאל בירנבאום, יו"ר סודהסטרים / צילום: רויטרס
"החשדות נגד דניאל בירנבאום ואיילה כהן מבוססים דיים לשלב הזה, ואף מעל לחשד הסביר" - כך קבעה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, ענת יהב, שקיבלה את בקשת מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך להאריך את התנאים המגבילים והערבויות שהוטלו על בירנבאום, יו"ר סודהסטרים והמנכ"ל שלה לשעבר, וכהן המקורבת אליו, החשודים בפרשת מידע הפנים בסודהסטרים. בשבוע שעבר, במהלך הדיון בבקשה, גילתה הרשות כי היא קרובה מאוד להשלמת החקירה בתיק, וכי הוא צפוי לעבור לפרקליטות כבר במהלך החודש הקרוב.
החשד שחוקרת מחלקת החקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך הוא כי בירנבאום וכהן עברו עבירות של שימוש במידע פנים ומרמה והפרת אמונים, סביב האקזיט הגדול של החברה ומכירתה לחברת פפסיקו תמורת 3.2 מיליארד שקל. לפי החשד, כהן רכשה מניות של סודהסטרים בשני מקרים שונים, שהניבו לה רווח כולל של כ-200 אלף שקל.
כהן ובירנבאום חשודים גם בעבירת שיבוש מהלכי משפט. לפי החשד שנחקר, כהן ידעה על בואם של אנשי רשות ניירות ערך לדירתה, והחלה בטרם הגיעם למחוק הודעות מהטלפון הנייד עלה, כשבירבנאום שותף גם הוא למעשה זה.
ההוראות של בירנבאום
בהחלטתה להותיר את התנאים המגבילים שהוטלו מי על בירנבאום וכהן בסיום חקירתם, ניתחה השופטת יהב חלק מהראיות המרכיבות את התיק שחשפו את מודעתה לכאורה של כהן לפסול שבקניית המניות, את ההוראות הברורות לכאורה בקשר לכך שהעביר בירבנאום לכהן, ואת מעורבות השניים בעבירת השיבוש.
כך, לפי חומר הראיות שאספה הרשות בנוגע לביצוע עבירת מידע פנים, כהן ביצעה "קניית מניות חריגה שאינה מבוססת מצידה על הבנה וניתוח שוק זה", ואף הביעה חשש ופחד בעודה עושה כן. עוד קבעה יהב, כי כהן הרחיקה את עצמה ממהות מידע הפנים שנמסר לה לכאורה ושיוותה לכך תיאור זניח, אך זה "אינו עולה בקנה אחד עם העובדות האובייקטיביות". בנוסף, קבעה יהב, מצביע חומר הראיות כי כהן ביצעה את קניית המניות "כאשר כל החלטה שלה מלווה בהוראות של בירנבאום."
על סמך ראיות אלה וראיות נוספות, הגיעה יהב למסקנה כי אלה מספיקים כדי למלא את היסוד של החשד הסביר אותו יש לבסס בשלב מוקדם זה של ההליך, ואף קבעה כי "ישנה תשתית מספקת ונכבדת בדבר עבירת שימוש במידע פנים".
בירנבאום הנחה את כהן למחוק הודעות
בכל הנוגע לחומר הראיות שאספה הרשות בקשר לעבירת שיבוש מהלכי משפט, קבעה יהב כי "אין חולק כי בעת שהבין בירנבאום שהרשות בדרכה לדירתה של כהן, הוא הורה לה להיפטר משיחות כתובות שלהם תחת המעטפת של נימוק אישי פרטי שלטענתם לא רצו שייחשף. עולה מן חומר החקירה כי כאשר ידעה כהן שהרשות מתעתדת לדפוק על דלתה, מחקה במהרה ובחיפזון כל קשר לשיחה כתובה ביניהם."
בשולי החלטתה, העבירה יהב מסר לרשות ניירות ערך בדבר הדלפת חלק מתמלילי החקירה בפרשה. "אינני קובעת או אף רומזת לזהות המדליף, (אך) אפציר בנציגי רשות ניירות ערך כי עליה להפעיל מנגנון הגנה יתרה אשר ישמור על פרטיותם של החשודים. הרשות לא יכולה להעלים עיניים מהדלפות מבזות העלולות להרוס ימים מפרחים (צריך להיות - "מפרכים', מ.ב) של גורמי חקירה וגרוע מכך להפוך על-פיהם חייו של חשוד", כתבה.
בשבוע שעבר נערך כאמור הדיון בבקשת הרשות, במסגרתו אף דיבר בירבנאום, שאמר בין היתר: "30 שנה אני נלחם בשביל המדינה הזאת. הקמתי מפעל בנגב. עצרתי חקיקה נגד ישראל מצד ה-BDS בקונגרס האמריקאי. בתמורה רמסו אותי ודרסו אותי. סימנו אותי כמטרה כי אני מפורסם. הם רוצים אותי כדוגמה. זה לא חזקת החפות. אני מבין משהו בסודה - והחקירה הזו היא בועה שתתפוצץ."
בירנבאום וכהן נעצרו באוקטובר 2019 על-ידי רשות ניירות ערך, ושוחררו למעצר-בית בתנאים מגבילים שאותם כאמור הורתה השופטת יהב להאריך. בירנבאום נדרש להותיר את הערבות בסך של 1.2 מיליון שקל שהפקיד בסיום חקירתו, בעוד שסכום הערבות בו חויבה כהן הופחת מ-350 ל-250 אלף שקל, לאור מצבה הכלכלי.
*** חזקת החפות: דניאל בירנבאום ואיילה כהן הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, בירנבאום וכהן לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.