ראשת ממשלת נורבגיה, ארנה סולברג / צילום: רויטרס
לאחרונה התבשרנו בהתפעלות כי ידידתנו החדשה איחוד האמירויות מחזיקה בקרן השקעות ממשלתית ששוויה כ-890 מיליארד דולר. למעשה, הקרן שייכת לממשלת אבו-דאבי ומשקיעה את רווחיה של המדינה מהפקת נפט וגז. ואולם קרן זו הינה "רק" השנייה בגודלה בעולם .
הקרן הממשלתית הגדולה ביותר שייכת לממשלת נורבגיה - שהיא מפיקת נפט וגז טבעי מהגדולות בעולם. שווי נכסיה של הקרן היום הינו למעלה מ-1.1 טריליון דולר. אגב, שלוש הקרנות הבאות ברשימה שייכות לסין (800 מיליארד) כווית וסעודיה (500 מיליארד כ"א).
כל הקרנות הממשלתיות נחשפו כמובן להשפעת מגפת הקורונה, כאשר הקרן הנורבגית הפסידה במחצית הראשונה של שנת 2020 כ-21 מיליארד דולר עקב השיעור הגבוה - 70 אחוז של מניות מסך ההשקעות. לשם ההשוואה הרווח בכל שנת 2019 הגיע ל-180 מיליארד דולר. הצפי למחצית השנייה של 2020 נראה טוב יותר מהראשונה.
מעניין לציין כי החל מתחילת ספטמבר יעמוד בראש הקרן ניקולאי טנגן, איש עסקים נורבגי שהוביל בהצלחה קרן גידור גדולה בלונדון בשםAKO . ניגוד האינטרסים שהיה עלול לצמוח מהצבתו בראש גוף ציבורי ענק בנורבגיה הוביל לוויכוח שבסיומו הודיע טנגן שהוא מנתק את כל קשריו עם AKO ומעביר את כל זכויותיו בה לקרן פילנתרופית.
נורבגיה ידועה כמדינה המקפידה מאוד על שמירת החוק וכללי האתיקה בתחומה ולפיכך פועלת הקרן הממשלתית שלה ע"פ הנחיותיה של ועדה מיוחדת לאתיקה המונעת לשם השקעות בארצות ובתחומים שאינם תואמים את עקרונותיה. גם השקעות בכמה חברות ישראליות נמכרו ע"י הקרן לפני שנים אחדות מנימוקי אתיקה. השיקולים האתיים העיקריים על פיהם פועלת הקרן הינם מניעת סכסוכים צבאיים, הגנה על זכויות אדם ושמירה על בריאות הציבור.
נורבגיה והקרן מגלות עניין רב בהשקעות בחברות ישראליות בעיקר בתחום החדשנות. סך ההשקעות הנורבגיות בחברות ישראליות עמד ב-2019 על כמיליארד וחצי דולר - רובו הגדול במניות.
עד לפני כשלוש שנים הייתה הקרן הנורבגית מושקעת בניירות ערך ישראליים בשווי של שנים וחצי מיליארד דולר והירידה נובעת בעיקר מקיצוץ נרחב באחזקות הקרן באג"ח בעולם כולו לרבות ישראל; רובה המכריע של הקרן מושקעת היום בשווקי המניות הגלובליים. סך ההשקעות הנורבגיות בכל המזרח התיכון לרבות סעודיה והנסיכויות הגיע ל-3.3 מיליארד דולר כך שקרוב למחציתו מושקע בעצם בישראל. זוהי הוכחה ניצחת לכך שישראל הינה המעצמה הטכנולוגית המתקדמת יותר במזרח התיכון.
ברשימת החברות הישראליות שבמניותיהן השקיעה הקרן מובילה כי"ל בסכום של כ-130 מיליון דולר שהם מעל שני אחוז משויה. לנורבגיה זיקה חזקה לתעשיית הדשנים והכימיקלים בעולם המיועדים בעיקר לחקלאות ויצור מזון. מקורם של חומרי הגלם העיקרים ליצור דשנים הוא פועל יוצא של תהליך הפקת גז ונפט שהם ענף היצוא העיקרי של נורבגיה ולכן היא גם היצואנית הגדולה בעולם של דשנים.
השקעות בולטות אחרות הינן חברת טבע - קרוב ל-120 מיליון דולר ומעל אחוז מהון החברה. (חדשנות רפואית מעוררת תאבון רב להשקעות בנורבגיה שמתכוונת להרחיב מאוד את התעשייה הביו כימית שלה).
מניות חברת נייס זכו להשקעה של מעל 60 מיליון דולר ושל ראדוור קרוב ל-30 מיליון דולר- תחום הסייבר נמצא אף הוא בסדר עדיפות גבוה בתכנון העתידי של נורבגיה. השקעות שמרניות יותר של הקרן בישראל נמצאות במגזר הבנקאי כ-300 מיליון דולר שהושקעו בחמשת הבנקים המובילים בישראל.
עידן הקורונה הקפיא ביקורים של משלחות עסקיות נורבגיות בארץ בעיקר בתחומי החדשנות וזאת בהמשך לביקורים קודמים בשנתיים האחרונות שבמסגרתם הגיעו נציגיהם של עשרות חברות ואירגוני ציבור בתחומי הרפואה, האנרגיה (לרבות רפואה דיגיטלית, תחבורה נקייה וחדשנות חקלאית). כאשר יתחדשו ביקורים אלה יוגבר שיתוף הפעולה בין המגזר החדשני בישראל ובנורבגיה, לרבות קשר שהוקם כבר בין הרשות לחדשנות בישראל לבין המקבילה Innovation Norway. פרט לצמיחה הצפויה בסחר חוץ קיימת היתכנות גבוהה להשקעות נורבגיות מחודשות בתעשייה הישראלית.
הכותב הוא איש עסקים ויו"ר לשכת המסחר ישראל נורבגיה