רוני אלשיך / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: עד במשפט מרכזי, שעומד למסור את עדותו בבית המשפט, מחליט לצאת לתקשורת, למסור את כל גרסתו במטרה להשפיע על הליך תלוי ועומד. לכולם ברור היה שהדבר לא תקין ואף אסור על פי חוק. כעת בחר מפכ"ל המשטרה היוצא רוני אלשיך שהיה אמון על המשטרה בעת חקירת תיקי נתניהו לומר בראיון לתקשורת כי "הכל יכול לקרות" אבל אם הוא יעמוד לדין, הוא מניח שרה"מ בנימין נתניהו יורשע.
סעיף 71 לחוק בתי המשפט קובע כדלקמן: "לא יפרסם אדם דבר על עניין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לוודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור".
מכוח עיקרון זה, נקבע שעד לא יכול לפרסם דבר על עניין פלילי התלוי ועומד בבית המשפט, במטרה להשפיע על ההליך.
עיקרון הסוביודיצה קובע כי אסור לכלי התקשורת לחוות דעה על הליכים פליליים טרם סיומם, העניין נובע מחשש שפרסום שכזה עלול לפגוע בשיקול הדעת של השופט בבואו להכריע בתיק. סעיף 71 לחוק בתי משפט, 1984 מעמיד הגנה לאנשי תקשורת בקובע כי על פרסום אסור להיות "במטרה להשפיע על ההליך ותוצאותיו" כאשר האיסור חל גם כאשר ההשפעה על ההליך ותוצאותיו נצפית מראש כאפשרות קרובה לוודאי.
עיקרון זה הופר לכאורה בצורה גסה, הן על ידי המפכ"ל היוצא, והן על ידי העיתונאים שראיינו אותו, למרבה הצער.
כבוד המפכ"ל ניווט ביד רמה את ההליך המשפטי כנגד ראש הממשלה נתניהו. הוא קיבל את כל החומרים, ובמהלך היותו מפכ"ל, הודלפו, באורח פלא, אינספור תמלולים של חקירות נתניהו, מקטעים שלמים, לעיתים עוד טרם התקבלו חומרי החקירה אצל הסניגורים במהלך השימוע.
יד נעלמה, שיכולה להיות לכאורה, או הפרקליטות או המשטרה, העבירה לכתבים הקלטות ותמלולים שמהווים חומרי חקירה, בשלב החקירתי ובשלב השלמות החקירה.
וכעת, מתראיין מפכ"ל המשטרה לשעבר המכובד, כפרשן מן החוץ, ומביע דעתו על ההליך, ואומר שהוא מניח שהוא יורשע.
מוטב היה כי אלשיך ימנע מכל התייחסות בתקשורת להליך תלוי ועומד. מוטב היה כי לא ינסה להשפיע לכאורה על הליך תלוי ועומד, מוטב היה כי לא הייתה את כל ההתנהלות הזאת שפוגעת דווקא במשטרת ישראל ובתיקים כנגד נתניהו, שכן מהימנותו בין אם יזומן להעיד ובין אם לאו, שעה שיש לו אינטרס ברור, כראש המערכת לשעבר, להצדיק את התנהלות שהייתה בתקופתו, להצדיק את פעולות החוקרים (צודקות או לא צודקות) דווקא נפגעת מאוד כתוצאה מהראיונות בתקשורת.
מצופה היה, ממי שעמד בראש המערכת, שלא להתערב בתיק תלוי ועומד שלא לאפשר לסניגורים בתיקי נתניהו לעשות מטעמים מהראיונות האלו, ולנצל אותם ולאפשר להם בעתיד, לבקש בקשת פסילה עתידית גם כלפי השופטים שהתמנו במשפט נתניהו, בשל השפעת הממונה על המשטרה, בראיונות בתקשורת, על ההליך התלוי והעומד.
שוב זוהי דעתי בהקשר לראיונות, ודעתי הסובייקטיבית בלבד, לו הייתי המפכ"ל לשעבר, הייתי מחכה לסוף ההליך, ואז אם חלילה תקרה התוצאה שאף אחד מאיתנו לא רוצה לראות, קרי: הרשעה חלילה של ראש ממשלה מכהן, יוכל אז להגיד "אמרתי לכם".
כל ראיון בעניין דווקא מצידו, עושה נזק לו, נזק למערכת ותורם לקמפיין שעושה מר נתניהו, בדבר הפעילות הפסולה של החוקרים, השוטרים וכעת גם הפרקליטות, קמפיין שפוגע בשלטון החוק לכאורה, בנסיון לעורר דה לגיטימיציה למערכות אשר חוקרות ומחליטות על הגשת כתבי אישום במדינה ושגם עליו התרעמתי בעבר.
הכותב הוא מומחה ומרצה למשפט פלילי ועבירות צווארון לבן