שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בקבוצת בזק-yes, ובכירים לשעבר בקבוצה יועמדו לדין בפרשת "בזק ניירות ערך" בעבירות ניירות ערך - כך נודע ל"גלובס". ההחלטה התקבלה על ידי המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן ארי, ומנהלת המחלקה לניירות ערך, עו"ד יהודית תירוש. עוד נודע ל"גלובס" כי למרות שלצורך ההעמדה לדין של אלוביץ' בתיק לא נדרש אישור של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הוא עודכן ונתן את הסכמתו.
לצד אלוביץ', יועמדו לדין בנו אור אלוביץ'; מזכירת בזק לשעבר עו"ד לינור יוכלמן; סמנכ"ל בזק לשעבר עו"ד עמיקם שורר; ומנכ"ל yes לשעבר רון אילון. נוסף על כך, הפרקליטות תעמיד לדין את חברות יורוקום, שבאמצעותן שלט אלוביץ' בבזק. נודע כי חלק מהמעורבים בפרשה, בהם יוכלמן, מנהלים משא-ומתן עם הפרקליטות לצורך הגעה להסדר טיעון. מנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר, חשודה גם היא בפרשה, אך עדיין לא ידוע מה הוחלט בעניינה.
בפברואר האחרון נחשף ב"גלובס" כי אלוביץ' החליט לוותר על זכותו להליך שימוע בתיק. ליתר החשודים בפרשה נערך שימוע ולאחר שטענותיהם נדחו על ידי הפרקליטות, הוחלט להעמידם לדין במשותף.
פרשת "בזק ניירות ערך" הובילה בהמשך לחקירת תיק 4000 המכונה גם תיק "בזק-וואלה", שבו מואשמים רה"מ בנימין נתניהו ואלוביץ' בקבלה ובמתן שוחד, בהתאמה.
שלוש פרשות
בתיק בזק מואשם אלוביץ' בשלוש פרשות שונות. לטענת הפרקליטות, אלוביץ' קיבל מיוזמתו הדלפות מתוך דיוני הוועדה הבלתי תלויה של בזק שבשליטתו, שבחנה אם לרכוש את מניות yes, שגם היא נשלטה על ידי אלוביץ'. הוועדה הוקמה על רקע העניין האישי של אלוביץ' בעסקה, תוך שנקבע כי הוא יהיה ממודר מעבודתה.
לטענת הפרקליטות, אלוביץ' ויתר החשודים עשו בחומרים המודלפים שימוש לצורך יצירת יתרון לקבוצת יורוקום במשא-ומתן. לפי הנטען, הם אף חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים. זאת, כאשר מזכירת הוועדה יוכלמן הייתה מודעת לכך.
עוד נטען כי החשודים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדה, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes. זאת, על בסיס מצג כוזב שלפיו הליך המשא-ומתן נוהל באופן תקין, ומבלי שבעלי העניין - שהיו הצד השני למשא-ומתן - נחשפו לדיונים חסויים של הוועדה ולחומרים חסויים שהוצגו בפניה.
בנוסף, מואשם אלוביץ' כי פעל לניפוח תזרים המזומנים החופשי של yes באופן מלאכותי, כדי לשפר את רווחיו בהסכם של yes מול בזק. כתוצאה ממימוש תוכנית מרמתית זו, נטען, יצרו החשודים מצגים כוזבים בנתוניה הכספיים של yes, שלפיהם חברת הלוויין עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם. כמו כן מואשמים החשודים כי הסתירו את דבר קיומה של התוכנית המרמתית ממוסדות בזק שאישרו את תשלומי המקדמות ליורוקום. לטענת המדינה, מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, כ-118 מיליון שקל, במסגרת המקדמות לשנים 2015 ו-2016. בנוסף נטען, כי מצגים כוזבים אלה הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים הציבוריים שורה של פרטים מטעים.
בנוסף, מואשם אלוביץ' בפגיעה בהתנהלות הוועדה הבלתי תלויה שעסקה בהתקשרות חברת yes עם חברת חלל.
תאגיד בחדלות פירעון
לצד הבכירים שיועמדו לדין בפרשה, יועמדו לדין על פי תורת האורגנים גם חברות "יורוקום החזקות" ו"יורוקום תקשורת" שבחדלות פירעון. החלטה להעמיד לדין תאגיד המצוי בחלדות פירעון אינה מובנת מאליה. אולם לפי פסיקת בית המשפט העליון בפרשת הרצת המניות של נוחי דנקנר, חדלות פירעון אינה מקנה פטור מהרשעה בפלילים של החברה.
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בתגובה: "טרם התקבלו החלטות סופיות בעניין".
עו"ד ז'ק חן, עורך דינו של שאול אלוביץ'', מסר בתגובה: "הכבדת היד והקשחת הלב כנגד אלוביץ' חצתה כבר מזמן כל גבול, אם אכן יש ממש בידיעה. אנחנו על כל פנים לא קיבלנו הודעה כזאת. נראה כי הרעיון של ניהול של שני תיקים כאלה במקביל הוא בלתי מתקבל על הדעת ולא ניתן ליישמו מבלי לפגוע פגיעה אנושה בזכותו של אלוביץ' להליך הוגן. לגופו של עניין, אלוביץ' דוחה בתוקף את המיוחס לו".
ניהול שני משפטים במקביל יקשה על הגנתו של אלוביץ' / פרשנות, אבישי גרינצייג
ההחלטה להעמיד לדין את שאול אלוביץ' בתיק "בזק ניירות ערך" בנוסף ל כתב האישום נגדו בפרשת 4000 (בזק-וואלה) - שהינה חלק מתיק רה"מ בנימין נתניהו - מעמידה אותו במצב חריג. מדובר במצב שבו נאשם שאינו עצור נאלץ להתמודד עם שני כתבי אישום חמורים שצפויים להתנהל באינטנסיביות.
בתיק נתניהו ביקשה המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן ארי, כי הליך ההוכחות יתחיל בפרשת 4000, וכי התיק יתנהל שלוש פעמים בשבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים. כעת נראה שאת היומיים הנותרים בשבוע העבודה ייאלץ אלוביץ' להעביר בבית המשפט המחוזי בת"א, שבו יתנהל תיק "בזק ניירות ערך".
אירוע דומה התרחש בפרשת אריה דרעי. תחילה חקרה המשטרה את ה"תיק הציבורי", שבמסגרתו טענה המשטרה כי דרעי העביר בניגוד לחוק תקציבים ממשלתיים ממשרד הפנים שבראשו עמד לרשויות המקומיות ומשם למוסדות ש"ס. מתוך החשדות הללו, נפתח "התיק האישי" של דרעי, שבמסגרתו הואשם בעבירות שוחד ועבירות נוספות. למרות שהתיק הציבורי נגד דרעי נפתח ראשון והיועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין כבר גיבש את עמדתו כי יש להעמיד את דרעי לדין, החליטו רובינשטיין והפרקליטות להמתין עם הגשת כתב האישום בתיק הציבורי עד להכרעה בתיק האישי. בכך עוכב התיק הציבורי במשך שנים לא מועטות.
חוק סדר הדין הפלילי קובע כי "בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועמ"ש, בהודעה מנומקת בכתב לביהמ"ש, לעכב את הליכי המשפט". הפרקליטות לא תבקש מבית המשפט לעכב את הליכי המשפט של אלוביץ' בתיק ניירות ערך, בשל העובדה כי בניגוד לדרעי הוא לא נאשם יחיד בתיק, ואין זה סביר לעכב את ההליך עבור יתר הנאשמים.
לעמדת פרקליטות מיסוי וכלכלה, יש אינטרס ציבורי להביא להכרעה בהקדם את הפרשה הנתפסת בעיניה כחמורה. זאת, מאחר שלפי האישום בעל שליטה (אלוביץ') בחברה פרטית (יורוקם) פעל באגרסיביות נגד האינטרס של החברה הציבורית (בזק) שבשליטתו תוך ביצוע עבירות תרמית. עוד סבורים בפרקליטות כי יש אינטרס ציבורי בפסיקה בהקדם לגבי חובת שמירת האמון של חברי ועדה בלתי תלויה והאיסור המוטל עליהם להדליף פרטים מתוך דיוני הוועדה לבעלי עניין.
מנגד, היכולת של אלוביץ' לנהל יחד עם בני משפחתו שני משפטים מורכבים במקביל נראית קשה במיוחד ועלולה לפגוע קשות ביכולתו לנהל את הגנתו כראוי ואף לדחוף אותו לחתום על הסדר טיעון. הדבר עשוי לעורר תחושה שהפרקליטות מכבידה באופן לא מידתי על אלוביץ'.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, שאול אלוביץ' ויתר הנאשמים בתיק מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.