צילום: shutterstock
סכסוך הגירושים היקר בתולדות בריטניה בין המיליארדר פרחאד אחמדוב לאשתו טטיאנה, חוצה מדינות וימים. בית המשפט בלונדון חייב לאחרונה את אחמדוב לשלם לאשתו מעל 600 מיליון דולר, אולם הוא מסרב לציית לפסיקה ושלח את אשתו לסיבוב בלא פחות משש מדינות במטרה לשים את ידה על כספו, אולם עד כה ללא הצלחה.
בין היתר, מעורב בסכסוך בנם בן ה-27 של בני הזוג אחמדוב, אשר נתבע על-ידי אימו בטענה שסייע לאביו להבריח כספים. הבן טוען מנגד, כי הפסיד סך של 50 מיליון דולר בשוק ההון וכי אמו יודעת היטב על הפסדיו. במסגרת הסכסוך, ולאחר שנתפסו בביתו של הבן לא פחות מ-58 טלפונים ואייפדים, ניתן צו לחברת גוגל לגלות את תכתובת המייל של הבן, על-מנת להוכיח כי קשר קשר עם אביו להבריח רכוש מאימו.
הסכסוך של משפחת אחמדוב תפס כותרות בשל היקפו חסר התקדים, אך מעורבות ילדים בסכסוכי הגירושים של הוריהם אינה עניין נדיר. בסכסוכי גירושים רבים בארץ מוצאים עצמם ילדים בגירים מעורבים, לעתים בעל כורחם ולעתים כחלק בלתי נפרד מההליך. למעשה, ככל שהסכסוך עמוק יותר ומעורב בו רכוש רב יותר, כך גדל הסיכוי למעורבות ילדים אשר תופסים צד של אחד מהוריהם.
יש פעמים שהילדים נוטים ללכת עם הצד החזק יותר כלכלית, ויש אחרים שנוטים להגן על הצד החלש כלכלית. כך לדוגמה, ילדים המעורבים בעסקי הוריהם, יכולים לשתף פעולה עם ההורה המעסיק אותם, או דווקא למסור מידע-פנים להורה שמודר מהעסק - הכל בהתאם לטיב מערכת היחסים של הילדים עם כל אחד מההורים, בהתאם לאינטרסים הכלכליים של הילד עצמו ובמאפייני אישיותו.
מעבר למעורבות ילדים בעסקי הוריהם, אחת התופעות השכיחות בארץ היא רישום נכסי נדל"ן על שם הילדים. לרוב נעשה הרישום במטרה להעביר את הנכסים לידי הילדים, ולפעמים כחלק מתכנון מס משפחתי, על-מנת לזכות בהטבות המס בגין דירת יחיד.
לעת גירושים עלולה להעלות הטענה שהנכס כבר אינו חלק ממצבת הנכסים המשפחתית ושייך לילד, כיוון שנרשם על שמו בעת הרכישה. הרישום על שם הילד הבגיר אכן מעביר אליו את הבעלות ולא בקלות יפעל בית המשפט כנגד רישום זה ויקבע כי הנכס שייך לתא המשפחתי. בנסיבות אלו, כאשר הרישום נעשה רק לצורך תכנון מס ואותו בן "תפס צד" בסכסוך הגירושים של הוריו, הוא עשוי לשתף עמו פעולה ולטעון שהנכס הועבר לו במתנה גמורה.
כדי לבחון האם מדובר בהענקה לגיטימית שלא ניתן לחזור ממנה, או בניסיון להבריח נכסים מהתא המשפחתי, יבחן בית המשפט הן את כוונת הצדדים בעת ההעברה, והן את רמת הידיעה שלהם. כאשר שני ההורים משתפים פעולה עם העברת נכסים או כספים לילדיהם, לא בקלות תתקבל הטענה שמדובר בהעברה למראית-עין או לצורכי תכנון מס. למעשה מדובר בטענה מסוכנת, שיכולה להטיל על בני הזוג אחריות פלילית בגין עסקה למראית-עין. כאשר נכסים או כספים הועברו על שם הילדים ללא הסכמת אחד ההורים או ללא ידיעתו, גובר הסיכוי שיראו בכך הברחה לא לגיטימית.
בכל הנוגע לעסקאות נדל"ן, אם יש חשש, עדיף לספוג את המס ולא לקחת סיכון ולבצע תכנון מס שיכול להוביל לאובדן הנכס. החתמת הילד על מסמכים המאפשרים שליטת ההורים על הנכס, היא אפשרות, אבל היא עלולה לחשוף את ההורים אל מול רשויות המס, ולפיכך אינה מומלצת. במקרים אחרים, כאשר מדובר בהעברת כספים או מניות על שם הילדים, ניתן לערוך הסכמי נאמנות, ובכך למנוע אפשרות של הברחת נכסים לעת גירושים.
הכותבת היא מומחית לדיני משפחה וירושה