אליעזר פישמן / צילום: איל יצהר
"בית המשפט העליון מעביר מסר חשוב לנושאי המשרה הבכירים בחברות הגדולות ובבנקים - פעולותיכם ומחדליכם עומדים ויעמדו לביקורת משפטית וציבורית גלויה, פומביות ושקופה", כך אומר עו"ד אסף ברם, המתמחה בניירות ערך ובנקאות, בעקבות פסק הדין של השופט עופר גרוסקופף בעתירת גלובס להסיר את החיסיון מעל פרטי התביעה הנגזרת נגד בנק אגוד, בגין מתן אשראי מופרז לאליעזר פישמן.
ברם מוסיף כי בית המשפט העליון, "בהעדיפו את עיקרון הפומביות על טענות החיסיון של הבנק, מחזק את חשיבות מוסד התביעה הנגזרת בכלל, ובהקשר של תביעה כזו, נגד מוסד בנקאי בפרט. נושאי המשרה הבכירים, שהם בדרך-כלל הנתבעים בתביעות נגזרות, לא יוכלו להסתתר מאחורי טענות חיסיון או סודיות.
"בעלי המניות של הבנק, באמצעות מוסד התביעה הנגזרת, יוכלו לברר ולבקר - בהליך משפטי פומבי - את טיב ואיכות פעולות המנהלים הבכירים בחברות. לדעתי, מדובר במסר נכון וחשוב שיתמרץ מנהלים לנהוג בזמן אמת כהלכה, בידיעה שמעשיהם נתונים לביקורת משפטית גלויה, ויאפשר להעניש את מי שפעל שלא כדין או ברשלנות".
לדברי עו"ד שחר בן מאיר, המתמחה בתביעות ייצוגיות, "לפסק הדין יש חשיבות הרבה מעבר למקרה הנדון. כאשר אנו עוסקים בתביעות מסוג זה, מדובר למעשה בהליך קולקטיבי שבו המבקש ובאי-כוחו פועלים שלא עבור עצמם אלא עבור הציבור. לכן, לא די להסתפק בכך שבעלי הדין יראו את כלל המסמכים, אלא שגם הציבור ייחשף אליהם".
עו"ד חיות גרינברג, המתמחה בניהול משברים, הבראת חברות וחדלות פירעון, אומרת כי מדובר ב"פסק דין המהווה פריצת דרך משמעותית, לטובת שקיפות והגנה על אינטרס הציבור לדעת. בית המשפט העליון התיר לעיין במסמכים שבנק אגוד צירף, ובהם דוח הוועדה הבלתי תלויה שבחנה את מתן האשראי שניתן לפישמן. יש באמירות השופטים להשפיע על התנהגות הבנקים - כשהם יודעים שהחלטותיהם יעמדו לביקורת ציבורית".
לדברי עו"ד גלעד נרקיס, מומחה לדיני בנקאות, קביעותיו של בית המשפט עשויות להוות נקודת מפנה משמעותית בכל הנוגע להתנהלות הבנק מול לקוחותיו. "המערכת הבנקאית, שהיא מערכת חיונית, בסיסית ובעלת גוון ציבורי מונופוליסטי, זוכה למעמד ולכוח רב. השוק הפיננסי, הנשלט בידי המערכת הבנקאית רבת-העוצמה, מחייב הטלת חובות מוגברים על מערכת זו, על-מנת לאזן את פער הכוחות בינה לבין לקוחותיה, לאפשר בקרה אמיתית על התנהלותה ולספק ללקוחות כלים להתמודדות מול המערכת הגדולה, מראש ובדיעבד".
נרקיס סבור כי החקיקה בדיני בנקאות, שאמורה להגן על הציבור, אינה מספקת. לגישתו, הלאקונה בחוק יכולה להיפתר בדרך של "ניסוח קוד אתי המחייב את המערכת הבנקאית כולה, וחשוב מכך - שיהא שקוף, גלוי וידוע לכל לקוח המקבל שירות כלשהו מהבנק, וכך יוכל הלה לכלכל את צעדיו מראש ובדיעבד. כך גם יתאפשר לציבור וללקוחות הבנקים לבקר בזמן אמת את המערכת הבנקאית ולקבל סעדים מיידים".
לדבריו, "פרסום נוהלי הבנק וחוזרי המנכ"ל יכול לסייע בפיזור הערפל, חוסר הסדר והיעדר הוודאות בדבר הכללים המחייבים את המערכת הבנקאית כלפי כלל ציבור לקוחותיה, ללא איפה ואיפה. ברמה הציבורית, טוב יעשו בנק ישראל והמפקח על הבנקים אם יחייבו את הבנקים לחשוף את נהליהם הפנימיים, וימנעו הסתתרות של בנק מאחורי העמימות של טענות חיסיון או סודות מסחריים, שאין להן מקום במערכת בעלת סממנים ציבוריים.
"חשיפת נהלים אלה תקדם את מערכת היחסים בין הבנקים ללקוחותיהם, המושתתת בעיקרה על יחסי אמון מתמשכים וארוכח-טווח, ועל ציפייה לגיטימית כי כל צד ינהג בהוגנות כלפי משנהו".