גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון תקע סיכה בסודיות הבנקאית וקיבל את עמדת גלובס: האשראי שניתן לפישמן ייחשף

זה חודשים ארוכים מנהל גלובס מאבק משפטי להסרת חיסיון מעל תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד ודירקטורים בבנק, בגין אשראי שניתן לאיש העסקים אליעזר פישמן • השבוע קיבל העליון את עמדת העיתון בפסק דין עקרוני, וקבע כי פומביות הדיון חשובה יותר מהאינטרסים של הבנקים והלווים

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

בקיץ 2011 פרצה המחאה החברתית הגדולה שצמחה משדרות רוטשילד בתל אביב, והתפשטה לכל רחבי ישראל. למחאה הזו היו מטרות רבות: היא התמקדה בניסיון להביא לירידה במחירי הדיור וביוקר המחיה בישראל, אבל גם שמה לראשונה במוקד הדיון הציבורי בארץ את הביקורת על היחס המועדף שקיבלו אנשי עסקים עשירים ומקושרים שכונו "טייקונים" - מהמדינה, מהרגולטורים ומהמערכת הבנקאית.

המחאה הצליחה רק באופן חלקי. מחירי הדיור, למשל, האמירו מאז וכך גם יוקר המחיה. אבל אם יש הישג משמעותי אחד שאפשר לרשום על שמה הרי שמדובר בשינוי תודעתי עצום שחל ביחס הציבור הישראלי לכלכלה, ליחסים בין הון לשלטון ולקבוצות אינטרסים. הציבור כבר לא מסכים לשתוק כאשר הוא מרגיש מופלה לרעה ביחס לטייקונים.

השינוי הזה הוביל למחאות המשך בכל פעם שמספיק אנשים הרגישו פגועים ומופלים לרעה ביחס לאותם טייקונים, שניהלו עסקים ממונפים תוך קבלת הלוואות עתק מהמערכת הבנקאית לצד מחיקת חובות כאשר הם נקלעו לקשיים. על הרקע הזה הוקמה ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים (שכונתה גם "ועדת פישמן" או "ועדת הטייקונים").

 

הוועדה הוקמה בעיקר על רקע קריסתו הפיננסית של איש העסקים אליעזר פישמן, הבעלים הקודם של גלובס, שחובותיו הגיעו למיליארדי שקלים - אך בסופו של דבר הוא ובני משפחתו הצליחו להגיע להסדר חוב עם הבנקים. ההסדר, שאושר על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, גילם תספורת של כ־67% מהחוב - שבתחילת הדרך הוערך בכ-4 מיליארד שקל.

באפריל 2019 פרסמה ועדת החקירה לכשלי הקצאת האשראי ללווים הגדולים את דוח מסקנותיה, והיא הפנתה את עיקר הביקורת שלה נגד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. בדוח, שנכתב על-ידי יועצי הוועדה, פרופ’ ניתאי ברגמן, פרופ’ אשר בלס ועו"ד רמי תמם, נכתב כי "מסקנת הוועדה היא שהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי, אשר לא פועל להרתעת מפוקחיו".

גם הטיפול של רשות שוק ההון בנושא האשראי ללווים הגדולים שנותנים המשקיעים המוסדיים - זכה לביקורת חריפה. "תפקוד רשות שוק ההון בכל הנוגע לפיקוח ובקרה על מתן אשראי אינו מספק בעליל, ואינו נותן מענה ראוי לאחריות הרבה המונחת על כתפי הרשות, מתוקף תפקידה המרכזי בשווקים הפיננסיים", נכתב בדוח.

ועדת כבל: ידיים כבולות

עם זאת, ועדת החקירה הפרלמנטרית, ועדת איתן כבל, פעלה בידיים כבולות. כאשר היא הוקמה, הציפייה הייתה שהוועדה תקבל לידיה חומרים מהבנקים על לווים ספציפיים - אליעזר פישמן, נוחי דנקנר ושאול אלוביץ’ - ותחשוף התנהלות שערורייתית במתן האשראי. אלא שהבנקים הצטיידו במיטב עורכי הדין והיועצים, והדפו את הדרישות להעברת המידע, בנימוק שהן חוסות תחת הסודיות הבנקאית.

לא עזרו הלחצים של חברי הוועדה: החומרים לא הועברו, והופעות בכירי המערכת הבנקאית בפניהם היו סתמיות ברוב המקרים. מרגע שהבינו בוועדה שמהבנקאים לא יגיעו הממצאים, עיקר הפוקוס עבר לעיסוק ברגולטורים הפיננסיים, ובראשם בנק ישראל ורשות שוק ההון - ובהתאם, גם המסקנות התמקדו ברגולטורים.

וכך, בהיעדר יכולת אמיתית של הוועדה לבקר את התנהלות הבנקים בהקצאת האשראי, עבר הכדור הזה לכלי התקשורת ולבעלי מניות ועורכי דין, שהגישו תביעות נגד הבנקים בשל יחסם לפישמן ולאחרים. זו גם הסיבה שאנחנו, בגלובס, מנהלים זה חודשים ארוכים מאבק משפטי בניסיון להסיר חיסיון מעל הליך של תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד ודירקטורים בבנק, בגין אשראי שנתן הבנק לפישמן ולגורמים אחרים בערבותו האישית.

ההליך הוא חסוי אך לטעמנו, קיים עניין רב לציבור בפרסום תוכן הדיון וההליכים בתיק, ולא קיימת עילה להפכו לחסוי. בעתירות לבית המשפט כתבנו כי "לציבור ולעיתון, הבא בנעליו, עומדת הזכות ללמוד על הליכים הננקטים במדינת ישראל, וכך גם במקרה זה של תביעה ובה טענה להטבות באשראי שניתנו למר פישמן".

לטענת גלובס, "בעניין בנק אגוד, מדובר בבנק שאינו גדול, ועם זאת התברר מתביעת חוב שהגיש בתיק פשיטת הרגל של פישמן כי הוא חשוף לחובותיו בסכום של כ-270 מיליון שקל, המהווים כ-11% מהונו העצמי של הבנק".

עוד נאמר בבקשת גלובס כי "מדובר בהליך נוסף הקשור בעניינה של פשיטת הרגל הגדולה בישראל, שבה נושים הבנקים המנהלים כספי ציבור, וזכותו של הציבור לדעת כיצד התקבלו ההחלטות הנוגעות להקצאת האשראי לפישמן, גם באמצעות אחרים".

מהמחוזי לעליון: הסרת החיסיון

ההליך שגלובס מבקש כי יהיה פומבי עוסק בבקשה לניהול תביעה נגזרת נגד בנק אגוד וחברי דירקטוריון הבנק על-ידי בעל מניות בבנק, שלמה גולובינסקי. באמצעות עורכי הדין רנן גרשט ואופיר נאור מבקש גולובינסקי מבית המשפט לבדוק אם חברי הדירקטוריון בבנק הפרו את חובות הזהירות והאמונים שלהם, כשלא מנעו מהבנק להעניק הלוואות לפישמן, חרף הסתבכותו הפיננסית.

גולובינסקי טוען כי החובות נוצרו עקב הלוואות שנטל פישמן או הלוואות שהיה ערב להן בשני העשורים האחרונים. לטענתו, אף שמועד הפירעון של ההלוואות שקיבל פישמן חלף, "עמד הבנק כצופה מן הצד, ולא פעל כמצופה מנושה שרואה כי חובו אינו מוחזר".

לטענת גולובינסקי, השיעבודים הרשומים לטובת הבנק נרשמו לכאורה רק לאחר שפישמן הפסיד מאות מיליוני דולרים בעקבות הימור כושל על הלירה הטורקית ב-2006, וגם שיעבודים אלה קיימים על נכסים ששוויים הוערך ב-5 מיליון שקל בלבד. "הנסיבות האופפות את פועלם של הבנק ונושאי המשרה בו חוצות שיאים בחומרתן. הבנק ידע כי חובות של פישמן כלפיו יכולים לגרום לנזק אדיר, וכי פישמן אינו יכול לפרוע חובותיו", נאמר בבקשה.

אחרי שבית המשפט המחוזי קיבל את בקשתנו להסיר את החיסיון, ערער בנק אגוד על ההחלטה לבית המשפט העליון. ואולם השבוע קיבל העליון את עמדת גלובס והח"מ, ודחה את הערעור שהגיש בנק אגוד באופן שמסיר את החיסיון מעל הפרטים מהתביעה הנגזרת שברצוננו לפרסם. עוד התיר לנו בית המשפט לפרסם פרטים מדוח הוועדה הבלתי תלויה שמינה הבנק, והחליטה שלא לתבוע את נושאי המשרה בבנק בתקופה הרלוונטית בשל יחסם לפישמן, ובהם היו"ר דאז, זאב אבלס.

עם זאת, השופט פרופ' עופר גרוסקופף קבע כי הפרסום יעשה בעוד כשבועיים, וכי קודם לכן הבנק רשאי להודיע כי ישנם פרטי מידע מסוימים שלטענתו יש למנוע את גילויים בשל היותם סודות מסחריים. כמו כן, נקבע כי הבנק רשאי לבקש שלא למסור גם פרטי מידע שלטענתו יש מניעה לגלותם, על-מנת להגן על פרטיותו של פישמן. מדובר גם בפרטי מידע הכלולים בדוח הוועדה הבלתי תלויה של הבנק.

לפי החלטת בית המשפט, הבנק ימסור בתוך 14 יום הודעה בעניין זה שתועבר לגלובס, ואליה יצורף עותק עם ההשחרות הדרושות לשיטת הבנק, וכן תצהיר שבו תובהר עמדתו ביחס לטעמי כל אחת מההשחרות הללו. בהמשך, גלובס יוכל להביא את עמדתו ביחס להשחרות, וככל שיתגלו מחלוקות, יכריע בהן בית המשפט המחוזי שדן בתיק.

השופט גרוסקופף פסק כי "עניינה של בקשת האישור שבה עסקינן בנושא שיש לו חשיבות לא רק לכלל בעלי מניות הבנק, אלא גם לכלל לקוחות הבנק ולציבור בכללותו. וכבר צויין כי 'חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בחקירה אודות חברות ציבוריות, בהן משקיעים בעלי מניות את כספיהם'".

במצב דברים זה סבר השופט גרוסקופף כי גילוי הפרטים "אך יגביר את אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו... וזאת נוכח היקפי האשראי שבהם עסקינן, אשר משליכים על כלל הציבור, ולמצער כלל ציבור לקוחות הבנק (וכבר ידענו מקרים שבהם הקופה הציבורית נדרשה לחלץ בנק שנקלע למשבר בשל התנהלות לא אחראית מצד הנהלתו)". נציין בהקשר זה כי תיק פישמן התנהל ברובו באופן שאינו חשוף לציבור, בהליך גישור בפני נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס. גרוסקופף למעשה מותח ביקורת על כך.

טענת הפרטיות: לא עומדת לתאגידים

כאמור, הבנק התנגד לבקשת גלובס, וטען כי יש להטיל חיסיון על המסמכים שאנחנו מבקשים לפרסם. בין היתר, טען הבנק כי עקרון פומביות הדיון לא גובר במקרה זה על זכות לפרטיות שהיא זכות חוקתית, ו"כי הדעת נותנת כי זכות זו עומדת גם לתאגידים".

בהקשר זה ציין הבנק כי זכות הפרטיות של התאגיד אינה מוגבלת דווקא למידע שהוא בגדר "סוד מסחרי", כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, אלא משתרעת על פעולות ומידע שאי חשיפתן לציבור מאפשרת לתאגיד לבצע את הפעילויות שלשמן הוא נוצר.

בפסק הדין נאמר כי במקרה שבו עסקינן, "ברור לבנק ולדירקטורים כי לא קיימת הצדקה על-פי דין לסגירת דלתיים, ובאותה מידה, צריך היה להיות להם ברור כי אין הצדקה להכרה גורפת בזכות הבנק להגביל את פומביות תשובת הבנק לבקשת האישור, כך שתהיה גלויה רק לצדדים הישירים להליך".

עוד כתב השופט גרוסקופף: "אינני מוצא טעם רב בטענת הבנק כי יש להגן על 'זכות הפרטיות של הבנק', באמצעות הגבלה גורפת על זכות העיון לתשובת הבנק לבקשת האישור (של התביעה הנגזרת. ח"מ)".

לדברי השופט, "חוק הגנת הפרטיות אינו מכיר בכך שלתאגיד יש זכות לפרטיות, ואף אם נניח כי ההגנה שמעניק סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו רחבה יותר, וכוללת גם פרטיות של תאגידים, הרי שבוודאי אין משמעותה של הגנה זו הכרה גורפת בהגבלת פומביות תשובת הבנק לבקשת האישור".

לפי פסק הדין, "לאמיתו של דבר, בהינתן שעמדת החברה ביחס לבקשה לאישור תביעה נגזרת היא עניין בעל חשיבות לכלל בעלי המניות בחברה, ולא רק לבעל המניה או הדירקטור שהגישו את בקשת האישור, הטענה כי יש לשמור בסוד באופן גורף את תשובת החברה לבקשת האישור מפני מי שאינו צד להליך, היא טענה שאינה יכולה להתקבל".

השופט ציין כי בהעדר בסיס משפטי להכרה בהגבלה גורפת של זכות העיון בתשובת הבנק לבקשת האישור בכללותה, יש מקום לבחון האם ראוי לצמצם את זכות העיון של צדדים שלישיים בנוגע למסמכים אלה או אחרים לבקשת האישור. הבנק העלה שני טעמים העשויים להצדיק היענות לבקשה חלקית מסוג זה: הראשון הוא הגנה על הסודות המסחריים של הבנק; השני הוא החיסיון הבנקאי, שתכליתו הגנה על מידע פרטי של פישמן.

לפי פסק הדין, "טעמים אלה אכן עשויים להצדיק מניעת חשיפתם של פרטים או מסמכים הכלולים בתשובת הבנק לבקשת האישור, ואולם על-מנת לבחון עניין זה, על הבנק להתכבד ולהפנות באופן ספציפי לאותם פרטים ואותם מסמכים שחשיפתם עלולה לפגוע בפרטיותו של מר פישמן, או לגלות סודות מסחריים של הבנק. ככלל, הנטל הוא על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו".

השופט הוסיף וכתב כי בית המשפט המחוזי הבהיר עניין זה, ואף העניק לבנק ארכה להגשת עותק מושחר של תשובתו לבקשת האישור של אותם פרטים שהוא סבור כי הם מהווים סודות מסחריים, שעומדת לו הזכות למנוע את חשיפתם בפני צדדים שלישיים. "בכך פעל בית המשפט קמא בהתאם למקובל ביחס לטענות מסוג זה, וממילא אין הצדקה להתערב בהכרעתו בהקשר זה.

"ההבהרה היחידה שראוי להוסיף בעניין זה, ואשר הייתה מקובלת על מגיש בקשת האישור ועיתון גלובס, היא כי הסדר מקביל יחול גם ביחס למידע הנוגע לענייניו הפרטיים של מר פישמן".

השופט הבהיר כי "אין דין בקשת מתחרה עסקי כדין בקשת עיון שמטרתה סיקור עיתונאי, ודי לנו בתפקידה של העיתונות כ'מתווכת' בין המתרחש בין כותלי בית המשפט לבין זכות הציבור לדעת, על-מנת להכיר באינטרס הלגיטימי של מבקש העיון".

לסיכום, לאור כל זאת, בכפוף להסדר שנקבע להגנת סודותיו המסחריים של הבנק ופרטיותו של פישמן, קבע גרוסקופף כי בקשת העיון של גלובס עומדת בדרישות שנקבעו בדין.

בנק אגוד מיוצג על-ידי עורכי הדין ישראל לשם, דרור קדם, חן לוי וגל יוגב (רע"א 6624/20).

גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בעיתון גלובס.

עוד כתבות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ