מפעל מימן בבנייה / אילוסטרציה: Shutterstock, Sergio Bertino
תעשיית הברזל והפלדה העולמית נחשבת כיום לאחד מהמגזרים "זוללי האנרגיה" הגדולים ביותר בעולם, ואחראית לפי הערכות ל-7% מפליטות הפחמן הדו-חמצני השנתיות, המאיצות את תהליך ההתחממות הגלובלית ועומדת בדרכן של מדינות שונות למלא את ההתחייבויות להפחית אותן. חלק מהתעשייה אמנם עבר בשנים האחרונות משימוש בפחם - המשחרר לאטמוספירה גם חלקיקים מסוכנים וגזים מזיקים אחרים - לשימוש בחשמל שעשוי להיות "נקי" יותר, אך שלושה-רבעים ממנה עדיין נסמכים על כבשני פחם.
אבל חברה שבדית שהוקמה בשנה שעברה, עם תומכים כמו מייסד חברת "ספוטיפיי" דניאל אק, קרן ההון Vargas Holding ומנכ"ל שעמד עד לאחרונה בראש חברת המשאיות "סקניה", מנסה לשנות את התמונה.
החברה, ששמה H2 Green Steel, מנסה לקדם בשנתיים האחרונות ייצור פלדה "ידידותי לסביבה", ללא שימוש בפחם או בדלקי מאובנים, וללא טביעת רגל פחמנית. לפני כשבועיים הודיעה החברה כי תקים עד לשנת 2024 מפעל פלדה בשבדיה, שמאגרי עופרות הברזל והפחם שלה בצפון המדינה נמצאים בשימוש כבר מאות שנים, שייצר החל משנת 2030 חמישה מיליון טון של "פלדה ירוקה" מדי שנה.
הדרך של החברה להשיג את המטרה תהיה להקים כחלק מהתהליך לייצור הפלדה מפעל גדול לייצור מימן, שנחשב ל"דלק העתיד", ולהשתמש בו בתהליך הייצור במטרה לספק סוגים שונים של פלדה. "משבר האקלים הוא המשבר הגדול של זמננו", אמר מנכ"ל החברה הנריק הנריקסון, "ובהתחשב בהשפעה של תעשיית הפלדה על תעשיות אחרות, שינוי מהיר וחריף בה הוא חשוב מאוד".
מימן דחוס משמש כ"דלק"
לפי החזון של החברה, שינוי זה יתאפשר בעזרת ההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בתחום המכונה "כלכלת מימן" - שהפך מחזון ישן של מדענים לגבי הדרך שבה העולם יתמודד עם קץ עידן דלקי המאובנים, לניסיונות מסחריים של ממש. התפיסה העומדת בבסיס הטכנולוגיה היא להשתמש במימן דחוס כב"דלק" - משום שבחשיפה מבוקרת של הגז עם החמצן שבאוויר נוצרת אנרגיית חום רבה (שניתן לרתום לצרכים שונים) ותוצר לוואי של התהליך הוא אדי מים בלבד.
המימן עצמו יכול להיווצר על ידי תהליך אלקטרוליזה - העברת זרם חשמל דרך מים שגורמת להיפרדותם לחמצן ולמימן. כיום, אם ייצור המימן נוצר על ידי אלקטרוליזה בחשמל שמקורו בשריפת דלקי מאובנים, או כתוצאה מהליך כימי המתבסס על מתאן (גז טבעי), התוצר נקרא "מימן אפור". בעתיד, אם הוא ייווצר על ידי אנרגיה המופקת מתחנות רוח המוצבות בים, למשל, או על ידי אנרגיה סולארית, הוא ייקרא "מימן ירוק".
ממשלת גרמניה, למשל, החלה בפרויקט רב-שנתי לפני כשנתיים, בהשקעה של מיליארדים, לפיתוח שלל האספקטים של כלכלת מימן - מתחנות אלקטרוליזה גדולות שימוקמו בחופי גרמניה וייצרו מימן ממי הים בעזרת אנרגיית הרוח ועד לפיתוח תאי דלק שיוכלו להשתמש בו כמקור אנרגיה.
ניסיונות להחליף את הפחם המזהם
היוזמה השבדית שואפת לייצר שווה ערך של 800 מגה-ואט של חשמל במונחי מימן, ואז לנצל אותם כדי לייצר פלדה "ידידותית לסביבה". ייצור פלדה ללא חתימת פחמן יהיה קשור גם בהפחתת הפליטות הקשורות בבניית כלי רכב והחברה סבורה כי יהיו חברות ש"יעוטו" על האפשרות לרכוש פלדה שיוצרה בהליך ידידותי לסביבה. החברה העריכה כי עלות הקמת הפרויקט תהיה 2.5 מיליארד אירו בשלב ההתחלתי. המפעל יוקם באזור העיר לולאה שבצפון שבדיה, קרוב למקורות הברזל וגם אזור העתיר במקורות מים.
זו גם אינה היוזמה היחידה בתחום זה. פרויקט בשם HYBRIT שהושק על ידי חברת LKAB (המפיקה הגדולה ביותר בשבדיה של עופרות ברזל), יחד עם מדענים מאוניברסיטת שטוקהולם וחברות אחרות, נועד גם הוא להחליף את השימוש בפחם הכרוך ביצירת פלדה כיום בשימוש במימן "ירוק". יחד עם ענקית האנרגיה "ואטנפאל" ויצרנית הפלדה SSAB, מתכננות החברות להשקיע כ-35 מיליארד אירו בתחום זה בעשורים הקרובים, הן הודיעו בשנה שעברה.
רפורמה ירוקה בתעשיית הפלדה נחשבת בשבדיה כאחת מהדרכים להבטיח יתרון בתחום זה בעתיד הקרוב. גם הממשלה בשטוקהולם תומכת בפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום. "אנחנו נאיץ את השינוי הזה ונהפוך את הפלדה השבדית למפורסמת בכל העולם, לא רק בשל האיכות שלה, אלא בגלל העובדה שהיא תהיה ה'ירוקה' ביותר בשוק", אמר הנריקסון.