נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ
דוח בנק ישראל על משבר הקורונה מתייחס כמובן גם לבנק ישראל עצמו כאחד השחקנים המרכזיים בהתמודדות עם המשבר ותוצאותיו. פעילותו של הבנק בזירה המוניטרית מתוארת בהרחבה, אך הרבה פחות נכתב על פעילותו של בנק ישראל בכובעו השני - היועץ הכלכלי לממשלה. בנק ישראל, נזכיר, הוא אחד הבנקים המרכזיים היחידים בעולם שהחוק מסמיך אותו לספק לממשלה ייעוץ כלכלי שוטף - עובדה שהנגיד הנוכחי פרופ' אמיר ירון ציין לא פעם בתחילת כהונתו כסוג של אנומליה.
אם היו לירון הסתייגויות מהתפקיד הנוסף שנכפה עליו, נדמה שהן התפוגגו בתחילת המשבר. הנגיד היה מעורב עמוקות בדיונים שהתנהלו בחודשים מרץ-אפריל 2020 בממשלה, ולפחות בהזדמנות אחת אף אירח בלשכתו את הצוותים לישיבה מרתונית. אבל מצב הדברים השתנה מהותית לאחר כניסתו של ישראל כ"ץ לתפקיד שר האוצר. נקודת המבחן הראשונה הייתה הצגת תוכנית כלכלית לממשלה הנכנסת. ירון התכוון להציג תוכנית מפורטת לשלבי המשבר השונים, שכללה גם צעדים להכנת המשק ליום שאחרי.
במקביל הודיע גם חבר הכנסת ניר ברקת, יריבו הפוליטי של כ"ץ, על תוכנית כלכלית משלו, שהציג לראש הממשלה. על רקע הנסיבות האלה הגיב כ"ץ בחריפות גם לתוכנית של בנק ישראל וכינה את שתי התוכניות "רעשי רקע". נתניהו, מצדו, לא הפגין רצון מיוחד לשמוע את דעתו של הנגיד והסתפק בתמיכה הכמעט אוטומטית למהלכיו שקיבל מיועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון.
ירון העדיף להימנע מעימותים והוריד פרופיל, עד כדי שהיה מי ששאל לאן נעלם הנגיד. אבל ירון לא גזר על עצמו שתיקה מוחלטת. הוא השמיע את דעתו גם על מהלכים שראש הממשלה קידם אישית, כמו תוכנית המענקים של נתיהו וכ"ץ שהוצגה ערב הבחירות לכנסת - עליה אמר בנק ישראל כי "חסרים בה פרטים רבים" וכי חלוקת מענקים אוניברסלית "איננה יעילה". האם הביקורת הזו השפיעה? קשה לדעת, אבל בשורה התחתונה התוכנית לא יושמה.