אביגדור ליברמן, שר האוצר המיועד / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
ממשלת השינוי המסתמנת תוכתר כהצלחה או ככישלון על בסיס יכולתה לאשר תקציב. חוק התקציב וחוק ההסדרים הם הכלים העיקריים באמצעותם הרשות המבצעת מבטאת את סדר היום הלאומי. את הנושאים המרכזיים שהיא מבקשת לקדם. את הרפורמות שהיא מבקשת לאשר.
כשכיהנתי כמזכיר הממשלה, הובלנו רפורמה באופן הגשת הצעות המחליטים לממשלה, וקבענו סעיף חובה בדבר ציון הסעיף התקציבי האמור למימון הפעילות שהממשלה מתבקשת לאשר. החלטות שמאושרות ללא הסעיף התקציבי הזה הן הצהרתיות בלבד. לעתים הממשלה משתמשת בטכניקה הזו על-מנת להוריד לחץ ציבורי בנושא מסוים מסדר היום, אך לא על-מנת לפעול ולשנות מציאות.
ממשלת השינוי מורכבת ממספר מפלגות קטנות, שרב בהן המבדיל והשונה אל מול המשותף. אך לאחר שנתיים של מופע הפרידה הדרמטי של בנימין נתניהו מתפקיד ראש הממשלה, נפערו חורים, ונערמו אתגרים שניתן ליצור סביבם מסה קריטית של נושאים מוסכמים לטיפול. וכדי להצליח בניהול הנושאים הללו יש צורך במנגנון - שיפעל להפוך את הנושאים שכל אחד מהם לבדו יכול להוות חומר נפץ פוליטי, להחלטות מוסכמות.
ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד חייבים להקים קבינט כלכלי בראשות שר האוצר אביגדור ליברמן כבר בישיבת הממשלה הראשונה, כמנגנון יעיל לגיבוש פתרונות וניהול אי-הסכמות.
הממשלה תטעה טעות מרה אם לא תקבע מלכתחילה מנגנון שכזה, מכיוון שהפוטנציאל הנפיץ פוליטית וציבורית בעניין חוקי התקציב וההסדרים גבוה מאוד, ואין ספק שהאופוזיציה הלוחמת של הליכוד, שמאבד את השלטון בפעם הראשונה מזה עשור וחצי ומנוסה מאוד ברזי הכנסת והממשלה, יניח על בסיס יום-יומי פתיליות פיצוץ על תהליכים שהממשלה תנסה לקדם.
הקבינט, במובחן מוועדת השרים, הוא ממשלה קטנה. החלטותיו אינן נדרשות לאישור הממשלה כולה, אלא מקבלות תוקף מיידי. כך פועל גם הקבינט הביטחוני. הקבינט צריך להיות מורכב מראשי סיעות הקואליציה ובהרכב מצומצם ככל הניתן. כך, מספר השרים הפונקציונאליים בקבינט יפעלו מתוך חובה למציאת פתרונות מוסכמים בסוגיות שבמחלוקת, ולא יפעלו רק לטובת המשרדים עליהם הם מופקדים.
מדוע יש צורך בפורום של מספר שרים, ואין להסתפק בשר אוצר יעיל? משום שהמבנה הממשלי בישראל השתטח לחלוטין, ואין גורם מכריע בנושאים המחייבים הכרעה.
מי שנושא עיניו למשרד ראש הממשלה כגורם מכריע, יתאכזב. משרד ראש הממשלה הוא לכל היותר משרד מתאם. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אינו יכול להורות או להנחות מנכ"לים של משרדים אחרים. ראש הממשלה מאציל את סמכויותיו לשרים בישיבת הממשלה הראשונה, והוא יכול לקחתם בחזרה רק באמצעות פיטורים של אותו שר.
במציאות זו, הטרגדיה האמתית של החלטות הממשלה איננה באי-יישומן של ההחלטות (אזור בעייתי כשלעצמו), אלא בעיקר בחוסר היכולת להגיע להסכמות על-מנת להניח את הצעת המחליטים על שולחן הממשלה.
הקורונה והמשמעויות הכלכליות שלה, הכשל המשילותי העמוק בן השנתיים ומחצה והעומס העומד לפתחה של הממשלה - כל אלה יחד מחייבים תקציב שהוא מלאכת אומנות. שתי וערב של אלפי פרטים קטנים למרבד אחד שלם. בהיעדר קבינט כלכלי יעיל, קטן, ונקי מאינטרסים משרדיים, אשר מחויב לקיום הממשלה בכל תנאי ובכל מצב, תהפוך מלאכת אישור התקציב לסיוט מתמשך ולכישלון.
הקמת מנגנון כזה הוא תנאי הכרחי להשגת שליטה על התהליך. אך אין די בכך. נדרש עוד פרט אחד חשוב, והוא מנהיגותו של שר האוצר החדש אביגדור ליברמן. ולא, אין הכוונה למנהיגות כריזמטית, סוחפת, שנושאת נאומים חוצבי להבות. המשימה שלו מורכבת הרבה יותר. מבחן המנהיגות של ליברמן הוא היכולת שלו לנהל התנגדויות על-מנת להשיג הסכמות ולאפשר את שינוי המציאות לטובה.
עבודתו כשר במשרדים שכיהן עד עתה מצביעה על פער בין ההצהרות התקשורתיות שלו ובין יעילות יוצאת דופן לחיוב בתפקודו המקצועי. יש לו יכולת להקשיב לדרגים המקצועיים, להעניק להם מקום ענק בתהליך, להישען על עצותיהם של גורמים משרדיים ולהוות שחקן מגשר בתהליך קבלת ההחלטות.
אלה הם גם מאפיינים של בנט ולפיד. לו יקימו קבינט כלכלי ויבחרו בגישת המנהיגות הזו בדבר ניהול התנגדויות על-מנת לייצר הסכמות, תהא מלאכתם אפשרית, ויהא זה הרווח של כלל אזרחי ישראל. מפני שביום שבו יאושר תקציב יהיה זה יום חג לאומי לנושאים, לקהילות, לארגונים ולאנשים, שבשנתיים האחרונות היו בני-ערובה פוליטיים בידיו של מי שסירב להיפרד מקרנותיו של המזבח.
אישור תקציב המדינה יהיה גאולתם.
הכותב הוא יו״ר תארא לייעוץ ומחקר אסטרטגי, לשעבר מזכיר הממשלה