גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדד תשומות הבניה- איך הוא משפיע עלינו?

מדד תשומות הבניה למגורים - כל מה שצריך לדעת ● למה הוא חשוב? ● למי בעצם הוא חשוב? ● איך מתגוננים מפני עלייה במדד? ● למחשבון מדד תשומות בניה

מדד תשומות הבנייה / איור: מרינה זלוצ'ין
מדד תשומות הבנייה / איור: מרינה זלוצ'ין

מדד תשומות הבניה מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים- כמו: בטון, ברזל, צינורות, חלונות וכו'.. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

שינויים אלו במחירי עלות הבניה מודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אשר אוספת נתונים מדי חודש ומפרסמת בכל ה-15 לחודש את השינוי במדד.

מדד תשומות הבנייה בשנים האחרונות עולה בקצב מוגבר כאשר בשנה האחרונה על רקע עליית המדרגה באינפלציה, מדד תשומות הבנייה עולה בקצב העולה על 5% בעיקר בשל עליית חומרי הגלם ושכר העבודה.

כיצד המדד משפיע על רוכשי דירות?

המשמעות של מדד תשומות הבניה היא ענקית לרוכשי הדירות - התשלומים שלהם לקבלנים מתייקרים. איך? כאשר קבלן מתחיל לבנות דירה ישנם מחירי עלות לכל חומר ושירות בבנייה, אבל יכול להיות שהמחירים עם הזמן יעלו וכתוצאה מכך הוא יכול להפסיד מעסקת המכירה שלו. לכן, הקבלנים מצמידים את מחירי עלויות הבניה למדד תשומות הבנייה ובכך אם מחירי הבניה יעלו אנו נצטרך להוסיף על עליית המחירים. חשוב להדגיש כי המדד מוצמד ליתרת התשלומים שהרוכש טרם שילם לקבלן.

לדוגמא- אם יתרת התשלומים שלכם לקבלן עומדת על 1,000,000 ₪ ומדד תשומות הבנייה עלה עד מועד התשלום ב- 0.5%, תצטרכו לשלם סכום נוסף של 5,000 ₪.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לכן, לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים - מדד מחירי הדירות, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

לאחרונה הוגדר תיקון בחוק המכר לפיו מדד תשומות הבנייה -  שלוקח בחשבון את עליית מרכיב הקרקע - לא ישמש להצמדה של התשלומים של רוכשי הדירות. יש בכך הגיון רב שכן על רוכש הדירה לשלם על עליית מחירי התשומות ולא על הקרקע שכבר הקבלן רכש ואינה מייקרת את עלויותיו. כלומר, אם הקבלן רוצה להגן על הוצאותיו מפני התייקרות הוא יכול לעשות זאת, אבל לא בהצמדה למכלול העלויות, אלא רק לעלויות שנותרו - התשומות השוטפות. בכך, צפוי שההוצאות יופחתו בהמשך.

איך מגנים מפני עלייה במדד תשומות הבניה?

אז מה עושים - או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבנייה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

מעבר לכך יש עוד פתרונות שקשורים להתנהלות מול הקבלן - אפשר לנסות ולהתעקש על הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן (עולה פחות ממדד תשומות הבניה - ניתן לבדוק פה את השינויים במדדים: השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן), פה ושם זה מצליח - הרי ההצמדה למדד תשומות הבניה היא לא תורה מסיני. אחרי הכל, לא בטוח שמדד המחירים לצרכן פחות מבטא את עלויות הקבלן מאשר מדד תשומות הבניה.

חשוב לזכור שנכון שמדד תשומות הבניה מבטא את עלויות הבניה, אבל הוא לא מבטא את עלויות הקרקע והוא לא מבטא כמובן את הרווח היזמי, ולכן ההצמדה המלאה אינה ממש צודקת. ונדגים - נניח שרכשתם דירה ב-2 מיליון שקל ונניח שהעלות הכוללת של הקבלן היתה 1.6 מיליון שקל (רווח של 400 אלף שקל), כאשר 800 אלף שקל זה מרכיב הקרקע ו-800 אלף שקל מרכיב של עלויות בניה. במצב זה, יש אכן מקום להצמיד את ה-800 אלף שקל של עלויות בניה למדד תשומות הבניה, אבל מה עם הקרקע? אין תשובה ברורה (אחרי הכל זו הייתה הוצאה של הקבלן והוא יכול לטעון שהוא מממן אותה, כך שהתשלומים צריכים גם להיות צמודים - אבל ממש לא מדד שתשומות הבניה); ומה לגבי הרווח היזמי - כאן זה בעצם רווח כפול - לא מספיק שהקבלן מרוויח הוא גם מצמיד את הרווח למדד שעלה בשיעור הכי משמעותי.

רוכשי דירות רבים מתלבטים עם השאלה - מתי לשלם לקבלן? מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל הרוב - לקיחת משכנתא מוקדם שערכה עולה בהתאם לריבית - השאלה הכלכלית פה היא מי יותר גבוה - מדד תשומות הבניה או הריבית על המשכנתא. כאן, תקבלו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות של כלכלנים לגבי מדד תשומות הבנייה. עם זאת, חשוב להדגיש - היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו רחוקים מלחזות אותו, ועניין חשוב נוסף - עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר.

מדריכים נוספים מאתר הון:

מדריכי דירה ומשכנתא

מחשבון מדד תשומות הבנייה 

* המדריך נכתב על-ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; ואינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

עוד כתבות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות באירופה ובחוזים על וול סטריט; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט יורדת במעל 3% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קופצות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

רשות הספנות והנמלים: לאחסן כלי רכב בנמלים רק לשלושה ימים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות