ייפוי-כוח / אילוטסרציה: Shutterstock
מינוי אפוטרופוס - או חלופתו המודרנית: מיופה-כוח בייפוי-כוח מתמשך - כדי לבצע פעולות משפטיות או כלכליות עבור אדם אחר, הופך לתופעה נפוצה יותר ויותר. כתוצאה מכך אנשים רבים טועים לחשוב שהאפוטרופוס או מיופה-הכוח נכנסים בנעליו של האדם המוגבל לכל דבר ועניין, ויכולים לבצע בשמו כל פעולה שהוא היה זכאי לבצעה כאשר היה כשיר לקבל החלטות.
לאמיתו של דבר, החוק מגביל הן את האפוטרופוס והן את מיופה-הכוח בשורה ארוכה של פעולות, אשר לצורך ביצוען חובה לקבל את אישורו של בית המשפט מראש. מדובר בעיקר בפעולות במקרקעין, לרבות קנייה ומכירה, מאחר שתחום זה כרוך בדרך-כלל בעסקאות בסכומים המשמעותיים ביותר עבור אדם פרטי.
בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בערעור על פסק דין שעסק בשאלת דינה של עסקת מקרקעין שבוצעה על-ידי אפוטרופוס ללא קבלת אישור מראש. באותו מקרה בעל מונה כאפוטרופוס עבור אשתו החסויה, וחתם בשם שניהם על מינוי שניים מבניהם כבנים ממשיכים עבור המשק שבבעלותם.
בחלוף מספר שנים הבעל התחרט ועתר לבית המשפט לבטל את המינוי, על אף שהושלם ונרשם כחוק בסוכנות. באופן אירוני הבעל טען כי עילת הביטול היא העובדה שהוא עצמו פעל בניגוד לחוק, משום שלא ביקש את אישורו של בית המשפט לפני ביצוע פעולת המינוי.
הבנים שמונו כבנים ממשיכים התנגדו לביטולו, וטענו כי כבר הסתמכו על בעלותם העתידית הצפויה במשק, ביצעו השקעות בהתאם, וייגרמו להם הפסדים כספיים, אם המינוי לא יתממש.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה וקבע כי אומנם צודק הבעל כי היה עליו לקבל את אישורו של בית המשפט טרם מינוי הבנים הממשיכים, אך למרות זאת מן הראוי כי בית המשפט יכשיר במקרה זה את המינוי בדיעבד, לאחר שהשתכנע כי המינוי תואם את רצונה של החסויה ואת טובתה.
כמו כן קבע בית המשפט כי הבעל אינו זכאי לקבל סעד מבית המשפט, משום שנהג בחוסר תום-לב כאשר ביקש להתנער מפעולה שהוא עצמו ביצע בעילה של חוסר חוקיות, ולכן גם אם לא היה מכשיר את מינוי הבנים הממשיכים על-ידי החסויה, הרי שהמינוי על-ידי הבעל עצמו עבור חלקו במשק נעשה כדין.
ההכרעה התהפכה במחוזי
בבית המשפט המחוזי התמונה התהפכה לחלוטין. בית המשפט פסק כי גם אם הבעל נהג בחוסר תום-לב, אין בכך הכשר לאישור הפעולה הבלתי חוקית בדיעבד. לבית המשפט יש סמכות לאשר פעולות באופן רטרואקטיבי אם לא אושרו מראש, רק אם מדובר בפעולות חירו, שלא ניתן היה להספיק לאשרן.
בנוגע להסתמכות של הבנים הממשיכים על העסקה, בית המשפט המחוזי קבע כי על-פי ההלכה המשפטית, "מי שמתקשר בעסקה עם אפוטרופוס... יודע מראש שאין ביטחון מלא שהעסקה תקוים, שהרי על הצד השני לעסקה לדעת שתוקפה של העסקה, ואף סמכותו של האפוטרופוס לייצג את החסוי לצורך אותה עסקה, תלויים באישורו מראש של בית המשפט".
בנוגע לתוקפו של החוזה ביחס לחלקו של הבעל, בית המשפט המחוזי קבע כי לשם מינוי בנים ממשיכים יש צורך בהסכמה של שני ההורים. נכון שאם היה הבעל פונה לקבל אישור מראש, כנראה שהיה מקבלו, שהרי העסקה תואמת את רצון החסויה וטובתה, אך לא ניתן להכשיר את העסקה כעת באופן רטרואקטיבי. זה נכון גם לגבי מכר של דירה משותפת, שלא ניתן לפצלה. המשמעות היא שהעסקה מבוטלת, ואם נגרם לצד השני נזק עקב כך, הוא רשאי לתבוע פיצויים כספיים מהאפוטרופוס או מיופה-הכוח שפעלו בניגוד לדין.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה