איך היה נראה התקציב ללא תשלומי המס מהאקזיטים? / צילום: Shutterstock, August_0802
אם נסתכל ממעוף הציפור על התקשורת בשנה האחרונה, נלמד שלצד הדיווחים הצפויים והרבים על הקורונה ועל ממשלת השינוי שנוצרה לאחר 12 שלטון רציפות של בנימין נתניהו, נתגלו לעם ישראל 2 אויבים חדשים, אשר יש להכות בהם ללא רחם, ובכל הזדמנות. האויבים הם (לפי סדר חשיבות משתנה, תלוי באמצעי התקשורת) צה"ל וההייטק הישראלי. כן כן, דווקא הגופים הללו הפכו להיות אויבי האומה.
לצה"ל הפסיקו להתייחס רבים כמגן העם, כור ההיתוך, והמקום שאליו הולכי בני הנוער שלנו בכדי לשרת (אומנם פחות מ-50%, אבל זה סיפור אחר), והכותרות בו עוסקות בעיקר בעלות השכר/רפיון בלחימה/הסללה מעמדית - בחר את הנושא על פי הכותב.
להייטק הישראלי מתייחסים בעיקר, לצד דיווחים טכניים על אקזיטים והנפקות, בקנאה כמי שהורסים את החברה, מגדילים את הפערים וגורמים לעליית מחירים בלתי נשלטת.
אתגרים ובעיות
לשני הגופים יש אתגרים ובעיות. צה"ל אכן סובל קצת "מעודף משקל" ודורש התאמות בלתי פוסקות. ההייטק הישראלי נדרש להיות יותר מחובר לחברה הישראלית, בתרומה חברתית ובהשתלבות במדינה, ולהפסיק עם המשפט "ישראל לא מעניינת" שאומרים הייטקסטים רבים אשר את הכשרתם קיבלו במערכת החינוך הישראלית ו/או בצה"ל.
ועדיין. מהי מדינת ישראל ללא צה"ל? האם יש לנו צבא חלופי? האם אפשר להחזיק את יחידות החוד בחיל האוויר, ביחידות המיוחדות, בלוחמי השטח וביחידות הטכנולוגיות ללא אנשי לוגיסטיקה ונגדים? האם אפשר להשאיר בצה"ל אנשים בגיל מבוגר יחסית כאשר הכלכלה משוועת לידיים עובדות וניתן להרוויח בחוץ יותר כסף ועם פחות סיכון? שאנחנו בילינו את החג בכיף, אלפי אנשים עשו סיורים בכל חלקי הצפון בכדי לאתר את המחבלים הנמלטים... האם באותו הרגע שאלתם את עצמכם על הפנסיות שלהם? על תנאי השירות? ברור שבארגון גדול יש כשלים, אבל כל הגאונים המציצים, ניהלו פעם ארגון בגודל כזה? הם מבינים את המגבלות הנדרשות לשינוי מבלי לשפוך את התינוק עם המים?
מהי מדינת ישראל ללא ההייטק? איך הייתה נראית הכלכלה בלי כל העוצמה של החדשנות? איך היה נראה התקציב ללא תשלומי המס מהאקזיטים? מי היה מניע את כלכלי הצריכה ללא אותם מאות אלפי עובדים שמרוויחים מצוין? האם ההשמצות נובעות מביקורת אמיתית או מקנאה של מי שלא הצליח להיות חלק מאותה ההצלחה?
הרס עצמי
הפתרון למצב מורכב ממספר פעולות אסטרטגיות: 1. צה"ל צריך לדבר יותר עם החברה הישראלית, ולא רק באמצעות פרשנים ביטחוניים, אלא להבין שבעידן החדש ,שום מוניטין הוא לא מובן מאליו. התהליך שהתחיל לפני מספר שנים והגיע לשיאו כעת חייב לקבל מענה אסטרטגי תקשורתי מלא.
2. ההייטק הישראלי חייב כאמור להיות יותר מחובר למדינת ישראל, ,להחזיר לחברה ולתרום לכלכלה בהיבטים רחבים.
3. ממשלת ישראל חייבת לחזק את שני בסיסי הכוח של המדינה: את הצבא לחזק הסברתית, ולוודא שכולם משרתים בכדי שהצבא לא יאבד את הלגיטימציה שלו. היא חייבת להמשיך ולפעול למען חיבור של עוד ועוד אנשים לתוך ההייטק ולא לוותר גם על המבוגרים, לצד תוכניות ארוכות טווח לצעירים
4. התקשורת צריכה להפסיק עם ההרס העצמי הזה כנגד כל מי שחזק ומצליח, הדרך הנכונה לשינוי היא לא לגרום להתקפדות ושריון של הצבא וההייטק ,אלא להפך, שיח מכבד, מתוך מקום של הערכה. במידה ונעשה את הפעולות האלה, ניתן יהיה לעצור את המגמה המסוכנת לביטחון ישראל ולכלכלת ישראל.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי והבעלים של בן חורין ואלכסנדרוביץ'