בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: Shutterstock
כבר שנתיים שהזוגיות של צופית גרנט ושולי רנד מייצרת כותרות ומאתגרת לא מעט תפיסות תרבותיות וחברתיות. אלא שעכשיו, לאחר שהשניים הודיעו על כוונותיהם להינשא - הזוגיות שלהם, ובעיקר היותו של רנד נשוי עדיין לאישה אחרת, מאתגרת גם תפיסה משפטית ומציפה סוגיה מורכבת לגבי ביגמיה, שוויון ומעמד האישה. רנד הפקיד את הגט עבורה ברבנות, ועל כן גם קיבל אישור להינשא בשנית. לנשים לא קיים הסדר דומה.
ביגמיה היא מעשה בו אדם הנשוי על-פי חוק לאדם אחר, מתחתן עם אדם נוסף. במרבית מדינות העולם המודרני ביגמיה נחשבת לעבירה פלילית ועשויה לגרור עונש מאסר. בכל אחת ממדינות ארצות-הברית, למשל, העונש על ביגמיה הוא עד 5 שנות מאסר, בבריטניה עד 7 שנות מאסר, ובבלגיה המאסר יכול להגיע גם ל-10 שנים. ישראל יישרה קו עם מדינות המערב ואסרה ביגמיה בחוק. ובכן, בערך.
התופעה אומנם אסורה בישראל ונחשבת לעוולה אזרחית ולעבירה פלילית שעונשה יכול להגיע ל-5 שנות מאסר, אך הדבר לא חד-משמעי - וזאת רק במקרה שאתה גבר. במצב כזה יכול בית הדין הרבני לתת לך "היתר נישואים לפי דין תורה", שמשמעותו בעצם היא מתן תוקף לפוליגמיה חוקית. היתר כזה יינתן במקרה שהאישה איננה בריאה בנפשה או בגופה ולכן לא יכולה לקבל גט, או במצב שהאישה פשוט מסרבת לקבל את הגט על אף החיוב של בית הדין הרבני.
המקרה של שולי רנד נוגע לתרחיש השני. אשתו מסרבת לקבל את הגט, ומה שנדרש לעשות הוא לאסוף חתימות של 100 רבנים שמסכימים לאשר נישואים לאישה נוספת.
איסוף החתימות מכונה "היתר מאה רבנים", אך אין באמת חובה שהמספר יהיה כזה. הרבנים יתנו חוות-דעת הלכתית לגבי פסק הדין, נשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר, ואז הגבר יוכל לשאת אישה נוספת, תוך שהוא מפקיד גט למקרה שהאישה הראשונה תשנה את דעתה.
אם את אישה, לעומת זאת, אל תמהרי להוציא את פנקס החתימות. בעוד שגברים יוכלו להינשא כדת וכדין לאישה נוספת, אישה שתבקש רק להפקיד את הסכמתה, תיאלץ להתמודד עם סנקציות קשות מאוד: הילדים שייוולדו מהקשר החדש יחשבו כממזרים ולא יוכלו להינשא ברבנות, וכך גם הדור שאחריהם, וזאת בשעה שילדים שייוולדו מהקשר החדש יהיו בעלי זכויות שוות לאלה הנולדים בתוך הנישואים.
הסיבה העיקרית לכך שהגבר נהנה מהיתר שאישה לעולם לא תזכה בו, נובע מהחשש לטעות בייחוס האב לצאצאים - טעות שיכולה לעלות בגילוי עריות בסופו של יום. זהות האימהות של ילדי גבר הנישא למספר נשים תהיה ידועה, בשעה ששאלת זהות האב תהיה מסובכת יותר.
מסובכת יותר - אבל בשנת 2021 היא לא מסובכת מספיק בשביל להצדיק פגיעה כל-כך קשה בזכויות הנשים ובשוויון מגדרי. בטח לא כשהטכנולוגיה נותנת מענה מהיר ופשוט לסוגיה. הכלי הזה משמש כמנוף לחץ אדיר שעשוי לשבור צד אחד - את הצד של הנשים כמובן - ולסחוט אותן עד שיסכימו לקבל כל דרישה מהצד השני רק כדי להשתחרר מהכלא הרגשי בו הן נמצאות.
גם אם בידי בית הדין הרבני קיימים כלים שונים להפעלת לחץ על הגבר על-מנת למנוע סרבנות גט, כמו הטלת קנסות, שלילת רישיון נהיגה ואפילו מאסר, נראה כי כל אלה מתגמדים לעומת האיסור להינשא בשנית, המוטל על הנשים בלבד כל עוד הליך הגירושים לא הגיע אל קיצו.
נראה כי שולי רנד הפקיד את הגט והצליח לאסוף את כמות החתימות המבוקשות, והוא יצליח לממש את רצונו ולהינשא לצופית גרנט, אך אל לנו לשכוח שבעוד שהדרך של גבר לקבל את ההיתר ולצאת אל האושר - הדרך של נשים ככל חסומה לחלוטין.
פתרון הקסם לכל הבעיות האלה - כזה שמכניס רגישות, הוגנות ושוויון למשוואה - דורש להוציא ממנה בתמורה את הרבנות. אם שולי וצופית יבחרו להינשא בנישואים אזרחיים, ביטויים כמו "ממזרות" יהפכו ללא רלוונטיים.
בישראל אומנם לא ניתן להינשא בנישואים אזרחיים, כאלו שיקבלו תוקף חוקי על-ידי המדינה, אך ניתן לערוך טקס נישואים שכזה בחו"ל ולאשר אותו רשמית לאחר מכן על-ידי הרשויות בעזרת רישום במשרד הפנים.
הכנסת הנישואים האזרחיים למדינה דרך הדלת הראשית, בלי צורך לטוס לשם כך למדינה אחרת, עלתה לא פעם על שולחן הדיונים בכנסת. רק מתחילת השנה הוגשו כבר שלוש הצעות חוק שונות להתרת נישואים אזרחיים במדינה, על-ידי חברי הכנסת שרן השכל, עודד פורר ובני גנץ, אלא שאז פוזרה הכנסת, והצעות אלה נעלמו ביחד איתה.
ראש הממשלה נפתלי בנט הוא אומנם ראש הממשלה הדתי הראשון, אך הוא עומד בראשות הממשלה הכי פחות דתית שהייתה כאן בשנים האחרונות. המפלגות החרדיות קיבלו שליטה כמעט מלאה בנושאי דת ומדינה תחת שלטון נתניהו, אך נראה כי ההסכם הקואליציוני שנחתם בין בנט לראש הממשלה הבא אחיו, יאיר לפיד, מעגן את שמירת הסטטוס-קוו, אך כולל משב רוח מרענן של שינויים בנושאי דת ומדינה.
משולש האהבה של שולי רנד, אשתו הראשונה וצופית גרנט מעלה שוב על סדר היום את חשיבותם של הנישואים האזרחיים ואת המקום לו הם ראויים: שחור על גבי לבן, בחוקי המדינה. על הממשלה לנצל את ההרכב הקואליציוני הנוכחי על-מנת לקדם את חקיקתם של נישואים אלה ולתת להם לחיות בהרמוניה ליד הדין הדתי, כשהבחירה תהא תלויה אך ורק בבני הזוג עצמם.
ולסיום נקודה נוספת למחשבה: היהדות יכולה להיות דת מתפתחת, שמתאימה את עצמה ביצירתיות למציאות. כך הומצאו והוכשרו מעלית של שבת, פלטה לשבת, שעון שבת ואף הפאה הנוכרית. אם תהיה במדינת ישראל אופציה חלופית של נישואים אזרחיים, יכול להיות שפוסקי ההלכה יישבו עד שימצאו פתרון יצירתי לעגינות, וכך יתאפשר לאזרחי המדינה לבחור כיצד למסד את נישואיהם מתוך בחירה ולא כורח.
הכותבת הינה עו"ד מומחית לדיני משפחה וירושה