גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד משפיעה המערכת הבנקאית על האקלים והמצב החברתי? הבנקים יחויבו לדווח על היבטי ESG בפעילותם

הבנקים יידרשו להציג באופן שקוף לציבור את ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והנוגעים לממשל תאגידי בפעילותם (ESG), כך במסגרת צעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים ● בדוח הדירקטוריון יחוייבו הבנקים להתייחס לסיכוני אקלים והשפעתם על פעילותם הפיננסית ● זהו צעד ראשון, כאשר בשלב זה לבנקים נותרה גמישות רבה באשר למדידת השפעתם והצגתה לציבור

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

ישראל מיישרת קו עם העולם: בנקים יידרשו להציג באופן שקוף לציבור את ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והנוגעים לממשל תאגידי בפעילותם (ESG), כך במסגרת צעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה. בחוזר שפרסם הבוקר (א') המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הוא דורש מתאגידים בנקאיים להרחיב את הגילוי לציבור על החשיפה לסיכונים סביבתיים, לרבות סיכוני אקלים, וכן יהיה על הבנקים לפרט כיצד ההיבטים הללו משתלבים ביעדים ובאסטרטגיה העסקית שלהם.

לאור הנחיות בנושא גילוי על סיכונים הנובעים משינויי אקלים שפורסמו לאחרונה בעולם, המפקח על הבנקים מטיל על התאגידים לבחון את הצורך להרחיב את הגילוי בנושא, כדי לשקף שינויים מהותיים בסיכונים הסביבתיים הספציפיים אליהם חשוף הבנק, לרבות בשל התפתחויות הקשורות לשינויי אקלים ולסיכוני מעבר, ולשקף שינויים מהותיים באופן הניהול של סיכונים אלה.

לפי ההוראות החדשות, גופי ניהול הסיכונים בבנקים ידרשו להביא בחשבון השפעה של הסכמים בינלאומיים הקשורים לסיכונים סביבתיים ואקלימיים (דוגמת הסכם פריז) על פעילותם, התפתחויות חוקיות, טכנולוגיות, פוליטיות והתפתחויות ספציפיות אחרות בקשר לסיכונים סביבתיים, לרבות התפתחויות הקשורות לשינויי אקלים, אשר עשויות לייצר סיכונים חדשים לתאגיד הבנקאי. בדוח הדירקטוריון, יתארו הבנקים את סיכוני האקלים, בשימוש במדדים כמותיים לחשיפה לסיכונים וסקירה של אופן הניהול שלהם.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אומר כי "התיקונים להוראות שפרסמנו היום משפרים את הגילוי לציבור על ידי המערכת הבנקאית על היבטי סביבה, חברה וממשל, בהתאם לאמות-מידה מיטביות שמיושמות על ידי בנקים מובילים בעולם, ומשתלבים היטב בצעדים שלנו לחיזוק תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה, ולשיפור קיימות המערכת הבנקאית והמשק לטווח הארוך. לאור החשיבות הרבה שאנו מייחסים לנושא, ועל רקע ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בעולם בשנים האחרונות, בכוונתנו להמשיך לפעול כדי לשפר את הניהול של היבטי הסביבה והחברה במערכת הבנקאית".

גם דוחות האחריות התאגידית ישתנו

בשנים האחרונות, מרחיבים רגולטורים בעולם את הדרישות מגופים מפוקחים לשקיפות בנושאים הללו, אך הגישה הנוכחית לנושא הינה מרחיבה מאוד, כך שלגופים נותרת גמישות רבה באשר למדידת השפעתם וכך גם הצגתה לציבור. ההתייחסות לזירת ה-ESG תופיע בדוחות הבנקים בשל החלטת הפיקוח על הבנקים כעת, כבר בשנת 2021.

בדוחות הדירקטוריון לא יופי רק היבטי רווח והפסד, אלא גם התייחסות לזירה בה פועל הבנק, והשפעת התנהלותו על אספקטים אקלימיים וסביבתיים, וכן נושאי חברה וממשל תאגידי. לצד סקירת הסיכונים והסבר וניתוח משמעותם לתוצאות ולמצב העסקי, תופיע מדיניות חשבונאית ואומדנים הנוגעים לנושא. בהיעדר כללים אחידים ליישום ההנחיות, הבנקים ידרשו להסביר בדוחות כל אומדן, לרבות האופן שבו נקבע, ההנחות והנתונים ששימשו בסיס לבחירה בו.

מלבד פירוט בדוח הדירקטוריון וההנהלה, גם דוחות האחריות התאגידית ישתנו במידה מסוימת. לפי הנהלים הנוכחיים, הגופים הבנקאיים מפרסמים אחת לשנתיים דוח אחריות תאגידית לציבור, שם הם מפרטים לפי כללים גמישים את פעילותם - מתרומות לעמותות ועד להשקעות בהיבטים סביבתיים. כעת, ישונה שם הדוח לדוח סביבה, חברה וממשל (ESG), ויפורסם אחת לשנה. בדוח, יתבקשו הבנקים לפרט כיצד היבטי סביבה, חברה וממשל מהותיים משתלבים ביעדים שלהם, ולציין תמצית מדדים עיקריים שנקבעו על ידי התאגיד הבנקאי לקידום הנושאים הללו.

הדוח שיפורסם לציבור יכלול התפתחויות מהותיות שהתרחשו במהלך השנה, ובהם מחויבות לאיכות סביבה, ניבול סיכונים סביבתיים ושילוב שיקולים סביבתיים בניתוח סיכון אשראי, לצד ניהול סיכונים והפחתת החשיפה של המשק לסיכונים מערכתיים, מחויבות לרמת שירות והגינות גבוהה ללקוחות ומחויבות לאתיקה בעסקים, הגנה על פרטיות ואבטחת המידע של לקוחות ומחזיקי עניין, מחויבות למעורבות בקהילה, מחויבות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, מחויבות לקוד אתי וממשל תאגידי חזק, קשר אחראי עם ספקים, טיפוח עובדים וסביבת עבודה ועוד.

עו"ד אורלי אהרוני, יועצת מדיניות אקלים ורגולציה, יו"ר הועדה למדדי אקלים להשקעות בארגון "חיים וסביבה", סבורה כי מדובר בהתקדמות משמעותית, שתשפיע על יחסם של הבנקים לתחום שעד היום, אינו נמצא בליבת העיסוק של הבנקים, המדדים באיטיות אחר מקביליהם בעולם. "זה צעד מבורך בכיוון הנכון. במציאות שאנו חיים בתוכה, גם לשינויים והבהרות שנראות טכניות כמו דווח שנתי במקום דו-שנתי, חובת חתימת הדיווח על ידי מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון, וחובת פרסום הדיווח לציבור, יש משמעות מהותית. מעבר לכך, חשובה ההפניה למתודולוגיות גילוי בינלאומיות ביחס לסיכוני אקלים, החובה לגלות בהתאם לאיזו פרקטיקת גילוי מבוצע הדיווח, וההנחיה להביא את סיכוני האקלים בין השיקולים בניתוח סיכוני האשראי.

לדברי אהרוני, "צעדים אלה הם חלק מההתאמות שהרגולציה הפיננסית מחויבת להן היום, לצורך מעבר מתון ויציב לכלכלה מאופסת פחמן. חשוב לציין, שבהגדרה רגולציה מסוג כזה משאירה גמישות למפוקחים, ולכן יש חשיבות גדולה לאופן שהנחיות כאלה בסופו של יום מיושמות ולא פחות מזה - נאכפות. יש גם חשיבות לדרישות אחידות בין הרגולטורים הפיננסיים. בפורום 'כסף נקי' אנו פועלים לטובת נקיטת צעדים אלה ויישומם באופן רוחבי גם על ידי רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך".

אין תקן או פרקטיקות מדידה מחייבות

לאור ההתפתחות המהירה בגילוי על נושאים אלה, צוין בהוראות המתייחסות לדוח על סביבה, חברה וממשל, כי על תאגיד בנקאי לשקול את הצורך לעדכן את הגילוי בתחום זה בהתאם לתקנים ולפרקטיקות גילוי מובילות של בנקים בעולם, ולתת גילוי לתקנים הרלוונטיים לפיהם הוא פועל בתחום זה. כלומר, המפקח על הבנקים לא דורש כעת מהגופים המפוקחים להיצמד לתקנים או לפרקטיקות מחייבות שיאפשרו לציבור להשוות בין הגופים, והתחום נותר בגמישות מרבית עבור הבנקים.

כך למשל, בדוחות של בנקים בישראל, לא נדיר למצוא תחת פרק הסביבה השקעות בתשתיות גז - למרות שמדובר בדלק פוסילי, התורם למשבר האקלים. גם כעת, הבנקים אמנם יחויבו להתייחס לרשימה מוגדרת של נושאים באופן כמותי, אך לא יחויבו לבחון אותם תחת שיטה מקובלת ואחידה, בעוד שלצד הצגת הנושאים באופן שבו בוחר הבנק, תוותר לו אף הגמישות להחליט שלא להציג נושאים מסומים.

בהיעדר פרקטיקות מדידה מחייבות וללא תקן מקובל מחייב, גם כעת, נותרת לבנקים גמישות גדולה, והציבור יתקשה להשוות בין הדוחות השונים אותם יציגו הבנקים, ולגבש באופן מלא תמונה הנוגעת להשפעת הבנקים על הנושאים המדוברים. בעולם, הולכת ומתגבשת גישה שמטרתה לצמצם את שיקול הדעת של הבנקים בנושא הדיווח. בארה"ב ובאירופה נבחנת האפשרות לפרסם הוראות מחייבות לנושא, ולפי ההערכות, מטרת בנק ישראל היא ליישר קו עם המגמה הזו ככל שתתקדם בעולם.

למרות שהחוזר אותו מפרסם בנק ישראל מהווה התקדמות, בדומה לגופים מקבילים בעולם, בבנק ישראל מציינים כי תאגיד בנקאי רשאי שלא לכלול התייחסות לעניינים הללו באם הדבר "עלול למנוע השלמת פעולה או פעילות של התאגיד הבנקאי או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין בה, או להרע באופן משמעותי את תנאיה או את מצב התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא פורסם ברבים על ידי התאגיד הבנקאי מידע בדבר עניינים אלה".

"ההנחיה נעדרת את הפירוט הנדרש"

האם ההנחיות החדשות ישנו את איכות המידע אותו מפרסמים הבנקים לציבור? לא בטוח. לפי ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות ורגולציה סביבתית האוניברסיטה הפתוחה, "הגברת איכות דיווחי הסביבה, חברה וממשל היא צעד מבורך אך ההנחיות החדשה במתכונת שפורסמה לא צפויה להוביל לדיווח איכותי יותר בתחום החשיפה של פעילות האשראי וההשקעות של הבנק לסיכונים סביבתיים ולתרומתם לפליטת גזי חממה. ההנחיה נעדרת את הפירוט הנדרש ואינה מחייבת את הבנקים לכמת את הסיכונים ואת פליטות גזי החממה כתוצאה ממדיניות ההשקעות והאשראי שלהם".

לפי קרסין, "דיווח הבנקים עד כה בתחום זה היה ירוד, ונתן לציבור תמונה רדודה וחלקית ביותר של הסיכונים. הציבור אינו יודע ואין לו כל דרך לקבל מידע על כך שהכספים שמופקדים על ידו בבנק משמשים למתן אשראי זול לתחנות כוח פחמיות או גזיות או למימון של ציי רכב מזהמים בליסינג, ונדמה שההנחיות החדשות לא ישנו מצב זה. בדוחות אחריות התאגידית העדיפו הבנקים לדווח על פליטות גזי חממה מפעילתם המשרדית השולית, ונמנעו מלדווח על פליטות גזי החממה הקשורות לפעילותם בתחום האשראי וההשקעות, ונמנעו מציון השקעות ספיציפיות מזהמות במיוחד. מאחר ופעילות האשראי וההשקעות מבטאת את עיקר השפעתם על הסביבה, הרי שבחינת מהותית מחייבת דיווח על הסיכונים הסביבתיים הנובעים מפעילות זו בצורה הרבה יותר מפורטת, תוך ליווי הדיווח ביעדים להפחתת השקעותיהם של הבנקים במקורות אנרגיה עתירי פחמן ובמפעלים מזהמים".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

האוצר נכנס למלחמה עם תקציב המשכי ולא משוכנע שיעמוד ביעדים שהציב

בור של 55 מיליארד שקל בפער התקציבי, יחס חוב־תוצר שמזנק ורפורמות שמאיימות לנשור מחוק ההסדרים ● באוצר מקווים שהצמיחה תעניק למשק אוויר לנשימה מול העלויות המאמירות

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

האיכון הסלולרי הוכיח: האישה אינה ידועה בציבור ולא זכאית לירושה

באופן תקדימי, בית המשפט החליט באמצעות איכון סלולרי שבני הזוג לא היו יחדיו בשעות מסוימות ולכן הם אינן נחשבים ידועים בציבור ● כמו כן, הוכח כי לא נקבע ניהול משק בית משותף וכי המנוח לא היה מעוניין בשיתוף כלכלי ● גם המסמך שהציגה בת הזוג, בו מתאר המנוח את מערכת היחסים הממושכת איתה, לא הועיל

מיכה שרייר, מנכ''ל טמבור / צילום: הדס דדון

לפי שווי של 2 מיליארד שקל: טמבור רוצה (שוב) לחזור לבורסה

יצרנית הצבע טמבור בדרך לחזור לבורסה בפעם השלישית ● ההנפקה אמורה להתבצע ע"פ הדוחות הכספיים לשנת 2025 וחלון הזמנים להשלמתה הוא עד לסוף חודש מאי

מטוסי F-35 / צילום: Shutterstock, Andreas Zeitler

הישג היסטורי: מטוס F-35 של חיל האוויר הפיל מטוס קרב איראני מעל שמי טהרן

הישג עולמי: מטוס אדיר של חיל האוויר הישראלי הפיל מטוס קרב איראני מסוג YAK-130 מעל בירת איראן ● בפעם האחרונה שבה חיל האוויר הישראלי הפיל מטוס הייתה ב־24 בנובמבר 1985, במהלך קרב אוויר מעל לבנון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; המניה הביטחונית החדשה בבורסה שמזנקת ב-20%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● קבלת פנים חמה ליצרנית הכוונות סמארט שוטר ביומה הראשון בתל אביב ● אלביט הפכה אתמול לחברה השנייה בגודלה בבורסה בת"א ● וול סטריט ננעלה אתמול בירוק, עקב ההפוגה בעליות החדות במחירי הנפט ● הבוקר - מחירי הנפט חוזרים לטפס ● אבן קיסר הישראלית צללה בכ-30% בוול סטריט ● וגם: בוודבוש מסמנים מניות סייבר מומלצות, לאור התגברות איומי הסייבר מצד איראן

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

הטילים הישראלים שמכים בטהרן, וההשראה שלקחה ארה"ב מאיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בת''א שוב שוברת שיאים / צילום: Shutterstock

זינוק של פי 3 בשנים ספורות: מחזורי המסחר בבורסה בשיא

מחזורי המסחר הגיעו השבוע לשיאים יומיים ● הזינוק מגיע כחלק מעלייה עקבית בהיקפי הפעילות בבורסה בשנים האחרונות: "קוצרים פירות של השקעה בנזילות וסחירות בבורסה", אמר יניב פגוט, סמנכ״ל המסחר של הבורסה לניירות ערך

מודעות שפרסמו השבוע מסעדות ברשתות החברתיות

72 שעות של בלבול: למה נאסרו משלוחי המסעדות, ומה קורה עכשיו

עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" אסרו רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף על פתיחת מסעדות, משלוחים וטייק אווי ● לא מעט מסעדנים עברו על ההוראות, לטענתם מחוסר ברירה, ובמקביל פעלו לשינוי הגזירה ● כעת אושרו משלוחים בלבד, ולמרות זאת בתי קפה רבים נותרים פתוחים

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי הירידה במניה: Wix משקיעה ב-AI ומגייסת 250 מיליון דולר

בסיכום שנתי, הכנסות Wix צמחו ב-13% ● חברת ההשקעות Durable Capital Partners תשקיע בחברה 250 מיליון דולר בדיסקאונט של 5% ● Wix: "מצפים לשנה משמעותית" ● ג'פריס: "נשארים בהמלצת 'קנייה' למשקיעים סבלניים"

איך הטייסים של ישראל וארה"ב מתאמים ביניהם?

שנים של אימונים, תכנונים מוקפדים, מכ"מים מתקדמים וניתוחי דאטה: כך נחסך מטייסי הקרב של ישראל וארה"ב הצורך לתקשר אחד עם השני ● שאלת השעה, מדור חדש

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

עליות באסיה; הבורסה בסיאול רשמה את היום החזק ביותר שלה מאז 2008

הבורסה בסיאול זינקה בקרוב ל-10%, אחרי שביום שלישי התרחשה הצניחה היומית הגדולה ביותר שלה אי פעם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות שערים קלות ● מחירי הנפט מטפסים ● מחיר הביטקוין נסחר ברמת שיא של חודש ונע סביב 72 אלף דולר

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

מהשפעות המלחמה המסתמנות: התייקרות של אלפי שקלים בכלי רכב חדשים

חברות ספנות מתחילות להקפיץ את מחירי התובלה הימית במכולות מהמזרח בשל המלחמה ● כך, לגלובס נודע כי MSC העלתה את תעריפי הובלת המכולות מהמזרח לישראל ב-1200 דולר ● יבואנים בענף הרכב: ההתייקרות של אלפי שקלים עשויה לחול גם על כלי רכב שכבר בדרכם לישראל

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

מה עושה מייקל אייזנברג בדיון ביטחוני בקבינט

משקיע ההון סיכון נראה לצידם של שרי הממשלה ובכירי מערכת הביטחון, מה הוא עשה שם? ● הסוכנות היהודית משיקה את "קרן שאגת הארי" לסיוע לנפגעי ירי הטילים מאיראן ● ורשת המזון טיב טעם פונה לאזרחי איראן ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החל מהיום: השינוי בבורסה בת"א שיסייע למשקיעים להתמודד עם חוסר ודאות

הבורסה משיקה פקיעה יומית באופציות על מדד ת"א 35 ● המשמעות: משקיעים מתוחכמים יוכלו להגיב בכל יום לאירועים גיאופוליטיים וכלכליים וגם "לבטח" את עצמם מפני תנודתיות חדה במדד הדגל

רופאים חוזרים לארץ על אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שאלת המיליארדים: מה תעשה המלחמה לעסקה למכירת צים?

בחינה פורמלית לאישור מכירת חברת התובלה הימית ברשות החברות טרם החלה, וצפויה לשקלל את המערכה הנוכחית מול איראן ● הוועד: "מה שקורה מוכיח בדיוק למה אנו נאבקים"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל יפתח בקרוב, אך חברות תעופה זרות ממשיכות להאריך את ביטולי הטיסות לישראל ● מתי כל חברה צפויה לשוב?

אורן קניאל - מנכ''ל AppsFlyer אפספלייר / צילום: איל יצהר

מדוע בוטל אקזיט המיליארדים של אפספלייר הישראלית?

האקזיט המיוחל שמצפים לו המשקיעים באפספלייר ממשיך להתעכב ● מאז תחילת השנה ירדו מניות חברות התוכנה בעשרות אחוזים, וקרן הפרייבט אקוויטי אפולו שביקשה לרכוש את אפספלייר - חששה מירידת שווי ● אפספלייר עומדת מאחורי תוכנה לניהול קמפיינים פרסומיים ברשת, היא חברה רווחית שמייצרת כ-500 מיליון דולר בשנה בהכנסות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הנאסד"ק קפץ בכ-1.3% ● העליות בוול סטריט מגיעות בעקבות הפוגה בעליות החדות במחירי הנפט, לצד נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו בארה"ב ● שר האוצר האמריקאי: המכסים הגלובליים בגובה 15% ייכנסו לתוקף השבוע ● בורסות אירופה סיימו את היום בעליות ● הביטקוין נסחר סביב 73 אלף דולר ונמצא ברמתו הגבוהה מזה כחודש ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים

בורסת סיאול, השבוע / צילום: ap, Ahn Young-joon

מה עובר על הבורסה הכי טובה בעולם: המשקיעים שאחראים לטלטלה בסיאול

בשנת 2025 הוביל מדד הקוספי הדרום קוריאני את מצעד התשואות העולמי והיה היחיד שעקף את מדדי ת"א, אך השבוע הבורסה האסייתית צללה ב־20% - הירידה הגדולה מאז משבר הסאב פריים ● איך המלחמה באיראן מטלטלת את קוריאה ומה הקשר בין מחירי הנפט לשבבים

אתר פולימרקט, היום / צילום: צילום מסך

הקזינו הביטחוני של פולימרקט: מאחורי הטרנד הגדול של המלחמה - שגם חזה אותה

נפח מסחר של חצי מיליארד דולר, דיוק של 94% וזינוק חריג בתנועת הגולשים מישראל: פולימרקט, הפלטפורמה המבוססת על חוכמת ההמונים ולעתים על מידע פנים, הפכה למדד המהיר ביותר לניבוי העימות עם איראן ● אלא שתחקיר חדש חושף ארנקים מסתוריים שגרפו מיליונים רגע לפני התקיפה - ומעלה את החשש למסחר במידע