אימוץ מדיניות ESG עשויה להיות מקור הכנסה לארגון ולהוביל לעליית ערכו / אילוסטרציה: Shutterstock, namtipStudio
השיח העסקי והציבורי עוסק זה זמן רב בנושאי קיימות, שמירה והגנה על הסביבה וענייני ממשל תאגידי, או בקיצור מדיניות ואסטרטגיות ESG. חברות רוצות להיתפס על ידי הציבור כאחראיות סביבתית וחברתית, ונוקטות במגוון צעדים להשגת מטרה זו. פיתוח וייצור מוצרים "ירוקים", כגון כלי רכב היברידיים וחשמליים, פעילויות "ירוקות", הפחתת זיהום אוויר ופליטת גז וכן אסטרטגיות "ירוקות" כמו אימוץ תקנים סביבתיים וחברתיים בינלאומיים, הם רק חלק מהדוגמאות בהן פועלות חברות באחריות חברתית ולוקחות בחשבון שיקוליESG בפעילותן.
גם המגזר הציבורי לא נותר מאחור ופועל על מנת להדביק את הקצב. זה מכבר פרסמה רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון חוזר המחייב משקיעים מוסדיים לקבוע מדיניות הלוקחת בחשבון שיקולי ESG להם עשויה להיות השפעה מהותית על ביצועי תיק ההשקעות שלהם. אף על פי שחלק מהאסטרטגיות הללו עשויות להיתפס ככאלה שרק מתיימרות להעניק לחברה תדמית ציבורית חיובית(greenwashing) , רובן עשויות להתקבל בברכה על ידי בעלי העניין השונים בחברה כיוצרים ערך עבור החברה ועבורם.
יתרה מכך, בזמנים אלו רבים מן העובדים והלקוחות הצעירים בחברות גדולות (וקטנות כאחד) מודעים למחירים שהחברה (society) והסביבה משלמות בגין פעילויות החברות במגזר העסקי, ופועלים על מנת למזער אותן. פלח זה של בעלי עניין הקרוי לרוב דור ה-Z ודור ה-Y, מעניק חשיבות גדולה לנושאי חברה וסביבה בבואו לקבל החלטות, ולכן לא מן הנמנע שלתפיסות חברתיות וסביבתיות שלו תהיה השפעה על קידום חברות אחראיות יותר.
לקוחות ועובדים נותנים ערך מוסף חיובי מובהק לאימוץ מדיניות ESG
בעבודת הדוקטורט שלי התבקשתי, בהנחייתו של פרופ' מוסי רוזנבוים מאוניברסיטת בן- גוריון לבחון, בין היתר, את הערך הנובע מאימוץ מדיניות ESG על ידי חברה, ובפרט את הערך הכלכלי עבור בעלי עניין שונים, כמו לקוחות החברה ועובדיה. על מנת להבין את התועלת והערך הטמונים מאימוץ מדיניות שכזו נבנה מודל ייחודי שאפשר לאמוד את הערך של אימוץ מדיניות ESG עבור לקוחות ועובדים, ולבחון באיזו מידה הם נהנים מאימוץ מדיניות מקיימת במקום המספק להם שירותים כלקוחות או במקום עבודתם כעובדים.
בבחינת המודל בסקטור הפיננסיים, מצאו החוקרים כי הערך של אימוץ מדיניות ESG במוסדות פיננסיים מהווה מעל 47% בדמי הניהול שלקוחותיהם מוכנים לשלם. שיעור משמעותי לכל הדעות. בנוסף, קיומה של מדיניות שכזו במוסד פיננסי מהווה מעל 11% מהשכר שיהיו מוכנים עובדי החברה לקבל.
תוצאות אלו מצביעות על כך שלקוחות ועובדים נותנים ערך מוסף חיובי מובהק לאימוץ אסטרטגיות מקיימות במוסד הפיננסי בו הם מנהלים את הפעילות שלהם. הם מעריכים מוסדות פיננסיים הפועלים על פי סטנדרטים ועקרונות סביבתיים וחברתיים ומוכנים לשלם להם דמי ניהול גבוהים יותר או לעבוד בשכר נמוך יותר במוסדות אלו לעומת מוסדות שלא אמצו דרכי פעולה אלו.
המשמעות העמוקה של ממצאים אלו מצביעה על כך שמוסדות פיננסיים המאמצים מדיניות ESG יוכלו למשוך לקוחות חדשים ולגייס עובדים איכותיים בשכר נמוך יותר. לפיכך, אימוץ מדיניות ESG הינה החלטה אסטרטגית, ממנה שואבים בעלי עניין בחברה ערך חיובי. ערך זה ניתן להמרה למונחים כספיים ואנו יכולים למדוד ולאמוד אותו מבחינת השווי הכספי שלו עבור לקוחות ועובדים.
ממצאי העבודה מתארים גידול הכנסות מחד וירידה בהוצאות ובסיכונים מאידך, כך שבסופו של דבר אימוץ מדיניות ESG עשויה להיות מקור הכנסה לארגון ולהוביל לעליית ערכו. בסיכומו של דבר, מעבר לתרומה הברורה לבעלי העניין במוסדות הפיננסים, עצם האימוץ של מדיניות ואסטרטגיות כאלה עשוי להוביל את הדרך לשינוי אמיתי ולהכללה של שיקולים סביבתיים וחברתיים בסקטור הפיננסיים, העשויה להיות גורם משמעותי בשיפור איכות הסביבה והחברה, לדור שלנו ולדורות הבאים.
ד"ר מאיה פינגר-קרן היא חברת סגל בפקולטה למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל ודירקטורית חיצונית בחברות פינטק
פרופ' מוסי רוזנבוים הוא משנה לדיקאן וראש מחלקה, המחלקה לניהול, הפקולטה למנהל עסקים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב