צוללת של צה''ל / צילום: דובר צה''ל
יחסי הצוללות בין גרמניה לישראל, שאספקט שלהם יעמוד כעת במוקד ועדת חקירה ממלכתית, התחילו באופן מעשי לפני שלושה עשורים. מאז, הן הפכו לבסיס של "היחסים המיוחדים" בין שתי המדינות, לעסקאות מורכבות המשלבות רגשות אשם וכספים גרמניים, יכולת גרעינית (לפי פרסומים זרים) ישראלית - והרבה מאוד כסף: בין שישה לשבעה מיליארד אירו עד כה.
אז איך הכל התחיל? ישראל רצתה צוללות גרמניות שנים רבות, אך במהלך מלחמת המפרץ הראשונה זה סוף סוף קרה: גרמניה החליטה להעניק לישראל שתי צוללות במתנה. "רגשות אשם" גרמניים שיחקו כאן תפקיד, שכן מדענים וחברות גרמניות סייעו לתוכנית הטילים העיראקית, שהתגלגלה לכדי מטחי הסקאדים ששוגרו על ישראל במלחמת המפרץ הראשונה.
העובדה כי ישראל "התאפקה" ולא הגיבה הייתה גם היא סיבה לתגמול. הגרמנים חשבו שייתנו לנו מסיכות גז, משרד הביטחון דרש צוללות, והקנצלר דאז הלמוט קוהל אישר את המכירה.
הוא גם קבע מנגנון שעומד מאז: הגרמנים לא רק יאשרו מכירת צוללות לישראל, אלא גם יישאו בחלק מעלותן. שתי הצוללות הגרמניות הראשונות הוענקו בחינם. השלישית סובסדה ב-50% על ידי הגרמנים. שלוש הצוללות הבאות בתור, שכבר אושרו ונבנו בממשלה הגרמנית תחת גרהארד שרדר ואז אנגלה מרקל, מומנו ב-33%. כך גם עסקה לבניית ארבע ספינות המגן לחיל הים הגרמני.
העסקים הגדולים משכו שורה של מתווכים, נציגים, מקורבים ואינטרסנטים, והדינמיקה של "פרשת הצוללות" (תיק 3,000) שבמרכזה חשוד מיקי גנור בשוחד לקידום האינטרסים של החברה שבונה את הצוללות - תיסנקרופ, תתברר בקרוב בבית משפט.
בינתיים, היחסים הוכיחו כי הם יציבים יותר מכל חשד לשוחד. ישראל חתמה בשבוע שעבר על עסקה לרכישת שלוש צוללות בשלושה מיליארד אירו, כפול מהמחיר שעליו דובר ב-2017. לא זו בלבד, אלא שבצעד יוצא דופן הממשלה הגרמנית הורידה את הסבסוד שלה ל-20% בלבד.
אז מדוע המחיר של הצוללות התייקר? מהי הרוח החדשה שנושבת מברלין? כיצד ההיסטוריה של יחסי הצוללות גרמה לישראל לשנות את תפיסת הביטחון שלה ומי המרוויחים הגדולים של העסקה? על כל אלה נדבר היום בפרק של "הצוללת של גלובס".