אביחי מנלבליט / איור: גיל ג'יבלי
אביחי מנדלבליט מסיים היום (ב') קדנציית "רכבת הרים" בת 6 שנים כיועץ משפטי לממשלה. מנדלבליט מסיים את הכהונה בגיל 58 בלבד, כך שמבחינתו אם ירצה, יוכל לכהן לאחר תקופת הצינון בת 18 החודשים כשופט בבית המשפט העליון במשך עשור. אם תשאלו את מנדלבליט, הוא יענה שהוא לא עוסק בכך, אך סביבתו בהחלט מדברת על כך. באוקטובר 2023 יפרשו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון. לא מופרך כלל, שאת המקום של אחת מהן, ימלא מנדלבליט.
את הקדנציה כיועץ משפטי לממשלה ליוו מאורעות מכהונות בתפקידים קודמים של מנדלבליט: הפרקליט הצבאי הראשי בין 2004 ל-2011 ומזכיר ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו בין 2013 ל-2015.
בשנת 2014, בזמן כהונתו כמזכיר הממשלה, נחקר מנדלבליט באזהרה בפרשת הרפז בגין חלקו עת כיהן כפצ"ר. בסופו של דבר התיק נגדו נסגר בחודש מנימוקים מעורפלים קמעא. עתירות נגד מינויו ליועץ המשפטי לממשלה נדחו, והוא נכנס לתפקידו ב-1 בפברואר 2016. יו"ר ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש, השופט אשר גרוניס, התנגד למינויו לתפקיד. לדבריו, חרף היותו מועמד ראוי, זיקתו כמזכיר הממשלה לראש הממשלה בנימין נתניהו תפגע ביכולתו לקבל החלטות באופן עצמאי.
בתחילת הדרך: חקירה נגד ראש ממשלה
איש לא דמיין כי יחלפו בסך הכל 4 חודשים מאז שייכנס לתפקידו ועד שיורה על פתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה שמינה אותו לתפקיד מזכיר ממשלתו ודחף למינויו כיועמ"ש. בפרוטוקול פנימי בהשתתפות בכירי המשטרה ומשרד המשפטים אמר מנדלבליט ביוני 2016: "(בפרשת - א.ג) 2,000 אנחנו מתחילים בפעולה מול ארי הרו (לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה - א.ג), חקירה לא תחת אזהרה... זאת פעולה ראשונה בתיק".
עוד קודם לכן, במרץ 2016 הורה מנדלבליט לפתוח בחקירה נגד השר דאז אריה דרעי בחשד לעבירות שחיתות חמורות. לאחרונה אמר מנדלבליט בנושא זה: "כי מההר הזה לא נולד אפילו עכברון". בשבועות האחרונים סיים מנדלבליט את הפרשה, כאשר הגיע עם דרעי להסדר טיעון על עבירות מס שהתגלו במקרה תוך כדי החקירה. על דרעי נגזר מאסר על תנאי, קנס של מאות אלפי שקלים והוא נאלץ להתפטר מן הכנסת.
נתניהו נחקר לראשונה בתחילת ינואר 2017. למרות שמנדלבליט הורה על חקירתו בשתי פרשות שונות, עדיין במשרד המשפטים היו מי שראו בו כ"שתול" וסוס טרויאני של נתניהו בתוך המערכת. במקביל, בתקופה זו התנהלו הפגנות נגדו ליד ביתו עם טענות דומות. חלף זמן רב עד שהחשדנות הזו כלפי מנדלבליט נעלמה. בד בבד עם היעלמות הביקורת על מנדלבליט מהכיוון הזה, החל לחטוף אש מהצד השני של המפה הפוליטית.
עיקר השיח: סביב החלטות בנושא הפלילי
כהונתו של מנדלבליט אופיינה בקושי לקבל החלטות קשות, והשארתן למועד מאוחר יותר. בחלק מן ההחלטות, המועד הזה לא הגיע עד היום. כך, מנדלבליט יפרוש מתפקידו כאשר טרם התקבלה ההחלטה בעניין התאגידים בתיק 2000 ו-4000, זאת למרות שהמשפט נגד בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ’ וארנון (נוני) מוזס מתנהל כבר מינואר 2020. ההחלטה בעניין התאגידים תצטרך להמתין ליועץ או ליועצת הבאה. אף שעיקר סדר יומו של היועץ המשפטי לממשלה איננו החלטות בעניינים פליליים, הן אלה שתפסו 99% מהשיח הציבורי סביב כהונתו של מנדלבליט.
לקראת סוף כהונתו החל להביע התנגדות הולכת וגוברת להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות אשר לדעתו אינם משרתים את הציבור אלא רק את החברות הנתבעות והתובעים הייצוגיים ועורכי דינם. כך לדוגמה, התנגד באוגוסט 2021 לפשרה בייצוגית נגד יבואנית סמסונג. באוקטובר 2021 התנגד להסדר בייצוגית נגד פסגות. רשימת ההתנגדויות התארכה עם התקרבות סיום כהונתו.
חוות דעת מעניינת נוספת של מנדלבליט בתחום בתובענות הייצוגיות הייתה עמדתו מינואר 2021 כי פרסום סמוי ברשתות החברתיות מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן. "אין במאפיינים הייחודיים של רשת האינסטגרם או פלטפורמות אחרות, ובכלל זה פלטפורמות שאינן מוקדשות לפרסומות בלבד אלא משלבות פרסומים אישיים ופרסומים מסחריים, כדי לגרוע מהאיסור בדבר פרסום סמוי שיש בו להטעות אדם סביר", כתב מנדלבליט והוסיף: "מטרת האיסור חלה ביתר שאת ברשת חברתית שבה משתתפים קטינים, שהם אוכלוסייה פגיעה יותר".
במרץ 2021 הגיש מנדלבליט את חוות דעתו במסגרת תובענה ייצוגית שעסקה בשאלה האם ההוראה בתנאי ההתקשרות של פייסבוק, הקובעת איזה דין יחול על ההסכם ועל פירושו במקרה של מחלוקת (תניית "ברירת דין"), היא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, שבית משפט מוסמך לבטלו. לעמדתו של מנדלבליט, בנסיבות מסוימות עשויה תניית ברירת הדין להיחשב כמקפחת, וזאת אף מבלי שיוכח כי הדין הזר שולל זכויות או סעדים המגיעים ללקוח.
בעמדת היועמ"ש נאמר שבחינת הקיפוח בתנאי המשתמש אינה מתמצה ב"מבחן ההרתעה", וכי היה על בית המשפט המחוזי לבחון פרמטרים ושיקולים נוספים. לשיטתו, קיומו של יתרון בלתי הוגן בתנייה האמורה וקיומם של פערי כוחות גדולים, הם הבסיס לבחינת קיומו של קיפוח, כשפרמטרים חשובים לעניין זה הם טיב ההתקשרות והיקפה, מידת התלות של הלקוח בהתקשרות, ייחודיותה וכיו"ב.
התנהלות מורכבת בזמן מגפת הקורונה
תנאי מסוג זה בנסיבות המתאימות, מקנה לספק שניסח את התנאי הקובע מערכת דינים מסוימת שלרוב מוכרת ונוחה לו, יתרון בלתי הוגן על הלקוח המתקשר עימו, וזאת כבר מרגע כריתת ההסכם. הלקוח, בשונה מהספק, אינו מודע למשמעות החלת הדין הזר על ההסכם ולאור חוסר ההיכרות שלו עם דין זה, הוא אינו מודע לחובות שנטל על עצמו, ובין היתר גם למימוש הזכויות המגיעות לו.
שאיבת הוראות הדין הזר לתנאי החוזה, ובפרט חוזה עם חברה גלובלית עתירת כוח, כאילו אפפו את תנאי החוזה מראשיתם, עשויה להיות מקפחת ולהקנות יתרון בלתי הוגן לספק.
לאור השינוי בטבעו של הדיון הציבורי, בדגש על אופן השימוש ברשתות החברתיות כ"כיכר השוק החדשה", התייצב היועץ המשפטי לממשלה במספר הליכים משמעותיים בתחום המשפט האזרחי הקשורים לעניין זה. בהקשר זה יש לציין כי בית המשפט העליון קיבל את עמדתו כי חוק איסור לשון הרע יחול אף על "שיתוף" ברשתות החברתיות של תכנים מעוולים.
החל מתחילת 2020 פרצה לחיינו מגפת הקורונה שהעסיקה ועודנה מעסיקה את רוב זמנו של מנדלבליט. ניתן לומר שהתנהלותו של היועץ בהקשר זה הייתה מורכבת. מנדלבליט גילה יכולת ניהול של המשבר בכובעו כיועץ משפטי לממשלה, עת אפשר לממשלה להשתמש בתקנות לשעות חירום ובכלים נוספים שלא היו בשימוש במשך עשרות שנים.
מנדלבליט ליווה את שימוש הממשלה באיכוני השב"כ, את חקיקת חוק הקורונה, הסדרת קיום הפגנות, ואף התעמת עם השר לביטחון פנים דאז אמיר אוחנה כשהחליט שחיסונים נגד נגיף הקורונה יוענקו שלא בהתאם להערכת קבוצות הסיכון של משרד הבריאות, אלא לפי תיעדוף אחר שקבע בעצמו.
ההשפעה הדרמטית על אמון הציבור
עם זאת, בכל התקופה הזו המדינה לא הצליחה להרתיע מפרי בידוד ומבצעי עבירות פליליות בהקשר של נגיף הקורונה. לאוזלת היד של מערכת אכיפת החוק בראשה עמד מנדלבליט, הייתה השפעה דרמטית על אמון הציבור, על התפשטות התחלואה ועל הצורך לנקוט בצעדי ריסון קולקטיביים שגרמו לנזקים כלכליים כבירים למשק, בשל חוסר היכולת להתמודד עם מפרי החוק באופן פרטני.
בפועל, התביעה הכללית לא עשתה שימוש בסעיף 218 לחוק העונשין הקובע כי "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים".
שמר על זכויות צרכנים, נזהר מעיסוק במונופולים | ניצן שפיר
מנדלבליט עסק בקנדציה שלו במשפט כלכלי בנושאים עקרוניים. הוא שמר על זכויות צרכנים והגן על קשישים מפני עושק, בנוסף קבע שחוק הגנת הצרכן הישראלי יחול על ישראליים בביצוע עסקאות מול חברות של מלונאות אינטרנטית.
נאבק בעושק הקשישים
מנדלבליט הציג עמדה לפיה תנייה המחייבת מפעילי דפים עסקיים בפייסבוק לפנות לבתי המשפט האמריקאים היא תנייה מקפחת שדינה בטלות. העמדה התקבלה ע"י העליון. דוגמה נוספת היא בהתייצבותו במאבק בעושק הקשישים, באמצעות מתן אפשרות לחברות האשראי לסרב לביצוען של עסקאות שמעלות מאפיינים בלתי הוגנים שכאלה.
לצד זאת, מנדלבליט הגיש עמדה שנויה במחלוקת באחד התיקים החשובים, שטרם הוכרעו בעליון - ערעור על אישור תביעה ייצוגית נגד החברה למשקאות קלים (קוקה קולה) בטענה לגביית מחיר מופרז על ידי מונופול. מנדלבליט הביע את עמדתו לפיה יש להכיר בקיומה של עילת מחיר מופרז שגובה מונופול במסגרת דיני התחרות בישראל: "אך ראוי להחיל אותה בזהירות ובריסון".
הוא תמך בהתערבות מינימלית במנגנון השוק החופשי. "האפשרות לגבות מחיר גבוה מהמחיר התחרותי הוא השמן המניע את גלגלי התחרות", אמר והוסיף שהאיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה "עלול לפגוע בבסיס התהליך התחרותי בשוק ובתמריצי הפירמות השונות". העמדה זכתה לביקורת מצד הנאבקים ביוקר המחייה בטענה שהיא מיטיבה עם המונופולים ותאפשר התערבות רק במקרים נדירים וחריגים מאוד.
קידם את רשות הרגולציה
בתקופתו של מנדלבליט קודמה הרפורמה ברגולציה על ידי המשנה הכלכלי מאיר לוין ואושרה בחוק ההסדרים. הרשות תפעל כגוף מייעץ שאמור להפחית את הרגולציה, לייעל אותה ובכך גם להקל על העסקים וגם לחסוך הוצאת בכספים.
לרשות לא תהיה יכולת לחייב משרדי ממשלה לפעול בהתאם להוראות, אך השרים יאלצו להתייעץ לפני קבלת החלטות בנושאים רגולטוריים, ותהיה לה סמכות לעכב החלטות מתוקף חובת ההיוועצות.
הישג נוסף שקודם על ידי המחלקה למשפט כלכלי ביעוץ וחקיקה תחת מנדלבליט, הוא השקיפות באגודות העות’מניות והתאגידים הסטטוטוריים. המחלקה יזמה את התקנות שעברו בשנה האחרונה, לפיהן גופים ציבוריים, בהם הסתדרות העובדים הכללית, הסתדרות המורים, קופות חולים ונוספים ידרשו לראשונה לדווח על פעילותן.
בתחום הנדל"ן קודמו תיקונים שיאפשרו קידום של התחדשות עירונית. העיקרי הוא הפחתת הרוב הדרוש לקידום פינוי-בינוי ל-66% מהדיירים, אי התחשבות בסירוב של פולשים לרכוש המשותף ועוד. בתקופת משבר הקורונה נמצאו פתרונות בדמות תיקון חוק חדלות הפירעון מחשש לגל פשיטות רגל, כך שאפשרו עיכוב הליכים לחברות כדי להגיע להסדרי חוב במצב שהמגפה הביאה לקריסתן.
*** חזקת החפות: בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ’ וארנון (נוני) מוזס לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.