יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר
לגלובס נודע כי ועדת השרים למתן היתרים לפרסומים אישרה הבוקר (א') לפרסום את ספרו של היועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין "היועץ". השרים החברים בוועדה שר המשפטים גדעון סער ושר המודיעין אלעזר שטרן בהיעדר שר הביטחון בני גנץ אישרו את פרסום הספר בכפוף להערות משרד המשפטים שהוגשו לשרים עוד קודם לדיון.
גורמים המעורים בנושא אמרו כי בספר מתייחס וינשטיין בין היתר לתיק החקירה נגד שר האוצר אביגדור ליברמן וליועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט בתקופתו כפצ"ר. לוינשטיין, כך נראה, אין הרבה מילים טובות לומר על מחליפו.
בין היתר מתייחס וינשטיין לחקירת מנדלבליט בפרשת הרפז. כזכר באוגוסט 2013 הורה היועמ"ש יהודה וינשטיין להרחיב את החקירה ולבדוק את החשדות נגד אשכנזי ועוזרו ארז וינר, בהדלפת סוד ביטחוני מסווג ביותר לעיתונאי, אסיפת חומרים נגד שר הביטחון ומעורבות בזיוף מסמך. הפרשה הסתעפה, רשימת החשודים הלכה והעמיקה. ביוני 2014 הצטרף מנדלבליט לרשימה זו. המשטרה חשדה כי מנדלבליט, שכיהן בתקופה הרלוונטית כפרקליט צבאי ראשי, ידע שמשרד המשפטים מנסה לאתר את המסמך, אך שיבש את החקירה והסתיר מעוזר היועמ"ש דאז רז נזרי את העובדה כי הוא יודע שהמסמך המזויף נמצא בידי הרמטכ"ל אשכנזי. עוד נחשד מנדלבליט כי הדליף לאשכנזי ווינר פרטים מתוך החקירה, כדי להגן עליהם טרם זימונם להעיד.
בחודש מאי 2015 החליט וינשטיין לסגור נגדו את התיק, אך הותיר ערפל מסוים בנוגע לעילת הסגירה. בהודעתו ציין וינשטיין שיקולים ראייתיים שהובילו לסגירת התיק, כמו גם שיקול לגוף החשדות. וינשטיין סגר אמנם את התיק נגד מנדלבליט, אך שלח חוות דעת מפורטת במיוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו על מנת שישקול לפטר את מנדלבליט מתפקידו כמזכיר הממשלה. נתניהו התעלם מחוות דעתו של וינשטיין, ואף קידם את מועמדות מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש. ב-2016 אישרה הממשלה את מינויו לתפקיד, ושרי הממשלה גמרו עליו את ההלל וסירבו להתרגש מחלקו בפרשת הרפז.
הערות משרד המשפטים לספר הועברו לשרים לפני מספר חודשים אולם הישיבה נקבעה להתקיים רק הבוקר. בממשלה מעריכים כי הסיבה לעיכוב אישור הספר נוגעת במועד פרישתו של מנדלבליט בניסיון לעכב את אישור הספר עד לעזיבתו את התפקיד. על פי תקנון עבודת ועדת השרים היא מתכנסת לבדיקת בקשות היתר לפרסום ולשם מתן היתר לפרסום היא גם מוקמת. כך עובד הציבור המבקש לכלול ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו בפרסום אותו הוא עומד לפרסם, נדרש להגיש את הפרסום לאישור הוועדה קודם לפרסום ובתנאי שעברו חמש שנים מיום כהונתו, שאין בידיעה פרטים הנוגעים לביטחון המדינה ובמסירתה אין פגיעה בצנעת הפרט.