גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חרקוב המופצצת. למרות הפיתוי, ניתוק מדינתי מרשת האינטרנט הוא צעד מסוכן וחסר תקדים / צילום: Reuters

פעולותיה הצבאיות של רוסיה כנגד אוקראינה בשבוע האחרון גררו שורה ארוכה של סנקציות בינלאומיות כנגד רוסיה שמיועדות לרסן ולעצור את התוקפנות שלה באמצעות פגיעה במקום הכי כואב למדינות ולאוליגרכים - כסף ולחצים כלכליים. רוב הסנקציות שהופעלו נגד רוסיה בזירה הבינלאומית הפכו להיות נשק מקובל במלחמה הכלכלית, כגון ניתוק ממערכת הסליקה הבינלאומית (swift), הקפאת נכסים פיננסים או איסורים על עסקאות מול בנקים רוסים.

עם זאת, בימים האחרונים הופעלו לראשונה "סנקציות דיגיטליות" כנגד רוסיה ברמה המדינתית על ידי ביוזמתן של חברות הטכנולוגיה הגדולות: Google הודיעה על חסימת ערוצים של גופי תקשורת ממלכתיים ברוסיה בפלטפורמות youtube וחברת meta הודיעה כי היא מגבילה את תפוצת התכנים של הממשל הרוסי בפייסבוק עבור כלל המשתמשים בפלטפורמות שלה.

בצד זאת, לראשונה הונח על השולחן לראשונה נשק יום הדין של העידן הנוכחי: ניתוק רוסיה ממערכות ניתוב האינטרנט הגלובליות (DNS), באופן שלא יאפשר לאף אחד בעולם להגיע לאתרים או שירותים הרשומים בסיומת .ru או .рф ומשתמשים ברוסיה יוגבלו מלהגיע לאתרים מחוץ למדינה. בקשה זו נשלחה ביום ראשון השבוע (28.2) על ידי גורמים באוקראינה לארגון ICANN, הגוף האחראי על ניהול שמות המתחם וכתובות האינטרנט ברמה הגלובלית. לדברי אוקראינה, תקיפות הסייבר הרוסיות פוגעות ביכולת של אזרחים אוקראינים ושל הממשלה לתקשר, כך שהעברת רוסיה "למצב לא מקוון" תפחית את תקיפות הסייבר כלפי אוקראינה ותמנע הפצה תעמולה ודיסאינפורמציה על ידי הקרמלין. ארגון ICANN אישר את קבלת הפניה אך טרם הגיב לתוכנה.

כצפוי, בקשתה התקדימית של אוקראינה נדחתה על ידי ICANN, מכיוון שמדובר בגוף טכנולוגי שמטרתו לאפשר חיבוריות אינטרנט גלובלית ואינו רואה עצמו בכל סמכות "לנהל את האינטרנט" במובן של חסימה או ניתוק חיבוריות כסנקציה גיאו-פוליטית. עם זאת, העובדה כי ישנו גוף בינלאומי בעל היכולת המעשית לנתק את רוסיה מהאינטרנט עולמית ובאמצעות כך אולי לעצור את העימות הצבאי מחייבת לבחון את שאלת האחריות החברתית של הגופים המפעילים את תשתיות האינטרנט הגלובליות. הטיעון לפיו "עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה", שהופנה עד כה בעיקר לענקיות האינטרנט המסחריות כגון פייסבוק או גוגל, מופנה כעת לרובד תשתית האינטרנט: אם ניתן לנתק מדינות ממערכת התשלומים הגלובלית כסנקציה גיאו-פוליטית, למה לא לעשות זאת לגבי חיבוריות האינטרנט של המדינה?

אולם, למרות הפיתוי להשתמש בנשק בלתי-קונבנציונלי כדי להכריע מעצמה תוקפנית, ניתוק מדינתי מרשת האינטרנט הוא צעד מסוכן וחסר תקדים. ראשית, ניתוק של רוסיה ממערכת שמות המתחם האינטרנטית לא יפגע רק בפעולות השלטון או בעלי ההון (כמו הניתוק ממערכת swift ), אלא ישבש באופן חמור אספקה של שירותים ממשלתיים ופרטיים לציבור. שנית, הסנקציות הדיגיטליות אותן דורשת אוקראינה כוללות גם ביטול חתימות אלקטרוניות המאמתות שמות דומיינים, מהלך שעלול להשאיר אתרים רוסים וקהליהם חשופים למתקפות סייבר או התחזות.

באופן כללי יותר ומבט צופה פני עתיד, שמירה על אופייה הייחודי של רשת האינטרנט כתשתית גלובלית המחברת את הגולשים לעולם הרחב מחייב להתייחס לשמור על אופיים הניטרלי של גופי התשתית. זאת, לא מתוך אדישות או ניטרליות נוסח-שוויץ, אלא דווקא כדי לשמור על מהותו החופשית והמחברת של האינטרנט. 

הכותב הוא סמנכ"ל רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי