היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ
בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש היועמ"ש הקודם, אביחי מנדלבליט, על אישור הסכם פשרה בין תובעים ייצוגיים לבין חברת התעופה הלאומית של ירדן - אליה רויאל ג’ורדניאן. השופטים ניל הנדל, ענת ברון ויוסף אלרון קבעו כי הסדר הפשרה ראוי ומבטא את הערכת הסיכונים והסיכויים של התובעים הייצוגיים. עוד נקבע כי "הערות היועמ"ש בהתנגדות מנותקות מהנסיבות הכלליות של ההליך ודרך התקדמותו". באופן חריג, הטיל בית המשפט הוצאות בגובה של 10,000 שקל על היועמ"ש.
ערעור היועמ"ש הוגש על החלטת השופטת נחליאלי חיאט, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שאישרה הסכם פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו בני זוג, באמצעות עו"ד אדי בליטשטיין. השניים רכשו כרטיסי טיסה וטסו בשנת 2014 מישראל לתאילנד עם עצירה בירדן בדרך חזרה. בשל מבצע "צוק איתן" הודיעה החברה כי אין לה אפשרות לטוס מעמאן לנתב"ג והתובעים נאלצו לשוב לישראל באמצעות מונית.
לאחר הליך גישור ממושך, הצדדים הגיעו להסכם לפיו חברת התעופה תשלם 1.5 מיליון שקל לחברי הקבוצה. נקבע כי חברי הקבוצה יידרשו לפנות לחברה תוך חודש וחצי ממועד פרסום ההודעה וכל חבר יזכה ל-1,100 שקלים "על בסיס כל הקודם זוכה" - מספר חברי הקבוצה נע בין 1,410 ל-1,526 כך שחלק מהמשתתפים לא יקבלו את הפיצוי.
במסגרת ההתנגדות טען היועמ"ש הקודם כי ההסדר על דרך של "כל הקודם זוכה" הוא שרירותי ולא שוויוני. "זכויות משפטיות צריכות להיות מוכרעות על בסיס ענייני ומשפטי ולא בדרך של יצירת תחרות", טען.
למרות דחיית הערעור, השופטים קבעו כי יש טעם רב בעמדת היועמ"ש, אלא שאפשרות זו אינה עילה לביטולו בחלוף מספר שנים לא מבוטל. באשר לגובה הפיצוי, נקבע כי הסדר הפשרה משקף את הסיכונים והסיכויים.
"הלך צעד אחד רחוק מדי"
החוק קובע כי היועמ"ש יביע את עמדתו בהסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות על מנת להגן על הציבור מפני הסדרי פשרה לא ראויים. היועמ"ש נתפס כגורם אובייקטיבי, נעדר עניין אישי ומשקף את אינטרס הציבור.
עם זאת, הגשת ערעור לבית המשפט העליון מצידו של היועמ"ש היא יחסית חריגה והיא נעשית רק במקרים המוצדקים ביותר. חריג עוד יותר הוא הטלת ההוצאות על המדינה, על אף שלא מדובר בהוצאות ריאליות אלא יותר בהוצאות שהוטלו באופן סמלי.
עו"ד עוז כהן-קורן, שותף מייסד וראש מחלקת הליטיגציה במשרד בוסי, נגבי, אביאני, כהן, איל ושות’, מסביר כי התנגדות היועמ"ש היא אמנם מחזה שכיח ונפוץ אך הגשת ערעור אינה נפוצה. "הגשת ערעור על ידי היועמ"ש על הסדר פשרה שאושר הינו אירוע חריג. מדובר בצעד אחד רחוק מדי".
לדבריו, פסק הדין מאותת ליועמ"ש את גבולות הגזרה הראויים והנכונים בכל הנוגע למידת התערבותו: לייעץ ולחוות דעה - כן; להגיש ערעור - לא. "יש טעם לפגם בכך שהיועמ"ש "יתחרה" בשיקול דעתו של בית המשפט האם ההסדר הגון וסביר".