הטענת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock, guteksk7
בדצמבר 2019 פרסמה רשות המסים מתווה חדש להעלאת מס הקנייה על כלי רכב היברידיים וחשמליים. כמו רפורמות אחרות בתחום הרכב שגובשו בשני העשורים האחרונים, גם המתווה הנוכחי עוצב ב"שיטת הסלאמי" הידועה - החלה הדרגתית של גזירת המס בין 2020 ל-2025 כדי שהציבור לא ירד לעומקו של הנושא, ויקים קול זעקה.
ואכן, הרפורמה עברה מתחת למסכי הרדאר הציבוריים, ועד כה היא גם מילאה בהצלחה את הייעוד הלא מוצהר שלה - הגדלת הכנסות המדינה ממיסוי רכב. אולם על הדרך, היא צפויה לפגוע באופן משמעותי גם בכמה הישגים סביבתיים חשובים שרשם שוק הרכב הישראלי בעשור האחרון, ובעיקר בהמשך המעבר ההמוני מרכב מזהם לרכב "ירוק".
בעקבות הרפורמה, ההיברידיות כבר ספגו מכה אנושה, מכוניות הפלאג-אין איבדו במהירות את האטרקטיביות שלהן, והחל מינואר 2023 שוק הרכב החשמלי ימצא את עצמו על הכוונת של האוצר, כשבשלב הראשון יועלה מס הקנייה מ-10% ל-20% במקביל להפחתת תקרת המס.
שינויים בלתי צפויים שהשפיעו על שוק הרכב
התוכנית להעלאת מס הקנייה על רכב חשמלי גובשה בשלהי העשור הקודם על בסיס מספר הנחות יסוד שאינן רלוונטיות כבר בימים אלה. בשנת 2019 משרד האנרגיה פרסם מסמך שמפרט את יעדי המשק עליו הוא אחראי, כשההנחה הבסיסית בו הייתה שמחירי הסוללות ילכו וירדו במהירות החל משנת 2023, ואיתן גם עלויות הייצור והרכישה הגבוהות של הרכב החשמלי.
בין השאר, במסמך נכתב: "בעוד שרכב חשמלי ממוצע יקר כיום בכ-10 אלפים דולר מרכב בנזין, עד שנת 2025 ישנו צפי לירידת מחירים משמעותית, בעיקר בשל הוזלת עלות הסוללות, שתביא לשוויון בין מחירי כלי הרכב לפני מס. לאחר 2025 יפתח פער לטובת הרכב החשמלי, תודות להמשך ירידת עלות הסוללות".
באותה העת, מתכנני הרפורמה לא יכלו לחזות את הקפיצה האדירה בביקוש לרכב חשמלי ולסוללות הליתיום (עלייה של 680% בשלושת הרבעונים האחרונים) שהתרחשה בעקבות הקורונה. כך גם היה קשה לצפות את העלייה החדה במחירי הדלק וחומרי גלם נוספים, לצד הנסיקה במחירים התובלה הימית. כל זאת מבלי להזכיר את משבר השבבים, שמשבש יותר משנה את הייצור והאספקה הגלובליים של תעשיית הרכב בכללותה.
התוצאות של ההתפתחויות הללו שינו במהירות את שוק הרכב החשמלי. בחודשיים האחרונים היצרנים בסין העלו את מחירי סוללות הליתיום לרכב בכ-20%, וזמן קצר לאחר מכן הודיעו עשרות יצרני רכב סינים על התייקרות דגמים חשמליים רבים באלפי דולרים. גם בישראל העליות הורגשו, כשמחירי רכבי טסלה שמיוצרים בסין, זינקו בחדות. קיימת סברה שהעליות הללו הן רק ההתחלה, ובחודשים הקרובים גם הדגמים החשמליים של כמעט כל יצרני הרכב באירופה, ארצות הברית וקוריאה, יעלו גם הם.
שיעור חדירה נמוך מהמצופה
הביקוש לרכב חשמלי בישראל שובר שיאים, וברבעון הראשון נמסרו כ-4,800 כלי רכב חשמליים - עלייה של מאות אחוזים בהשוואה לשנים קודמות. עם זאת, המשמעות של עליות המחיר ושיבושי האספקה האחרונים בשל המלחמה באוקראינה וסגרי הקורונה בסין, היא ששנת 2022 עתידה להיות עוד שנה של דריכה במקום, ולא של צמיחה.
כבר בשלב זה, רשימות ההמתנה לחלק ניכר מדגמי הרכב החשמלי מתפרסות כמעט שנה קדימה, ונראה שבשנת 2022 שיעור החדירה של הרכב החשמלי צפוי להגיע ל־6% עד 7% בלבד. מדובר בנתון רחוק מאוד מהתחזיות הממשלתיות, שצפו שיעור חדירה של 19% ואף 33% עד 2025 (כ-60 עד 100 אלף כלי רכב בשנה).
חשוב לציין שבשל המחסור בכלי רכב, העלאת מס הקנייה ככל הנראה תשפיע גם על לקוחות שכבר הזמינו בשבועות האחרונים כלי רכב חשמליים, או שצפויים להזמין בחודשים הקרובים. יבואני הרכב לא יכולים להתחייב על מחיר סופי לכלי רכב שצפויים להגיע לישראל במהלך הרבעון הראשון של השנה הבאה, ובמילים אחרות, מי שביצע לאחרונה הזמנה על בסיס מחיר מחירון מסוים, ככל הנראה ידרשו לשלם יותר עד שהרכב יגיע לארץ.
החשמליות בעקבות ההיברידיות
לפי הנחת יסוד נוספת של הרפורמה, גם לאחר העלאת מס הקנייה, החדירה של שוק הרכב החשמלי בישראל תמשיך להתקדם מכוח האינרציה, זאת מכיוון שהלקוחות יהיו מוכנים לשלם עליהם יותר בשל החיסכון בדלק ובשל ההנחה בשווי השימוש. הנחה זו מתבססת על כך שהביקוש לרכב היברידי נותר גבוה לאחר שמס הקנייה עלה בשנתיים האחרונות בעשרות אחוזים. עם זאת, נוכח פערי מחיר של עשרות אלפי שקלים לעומת רכבי בנזין רגילים, גם הביקוש להיברידיות נמצא כעת במגמת דעיכה.
התוצאה היא ששוק הרכב הישראלי חוזר אחורה לתקופה של טרום המהפכה ההיברידית. הלקוחות נוטים להעדיף יותר מכוניות עם מערכות הנעה מזהמות יותר, היבואנים מקטינים את ייבוא הגרסאות ההיברידיות בשל שיקולי עלות, ואחד ההישגים הגדולים של "המיסוי הירוק" בעשור החולף נמחק בהדרגה. יש לציין שמה שקרה להיברידיות מתחיל לקרות גם לדגמי הפלאג-אין - מס הקנייה המוטל עליהם הכפיל את עצמו בשלוש השנים האחרונות, והחל מינואר 2023 יטפס ב-15% נוספים ל-55%.
אין ספק שהתהליך יתרחש בקצב משמעותי יותר בשוק הרכב חשמלי. אמנם מחירי הדלק הגבוהים כיום עשויים לסייע למשרד האוצר לטשטש את השפעת הפעימה הראשונה של העלאת המס על חשמליות, אך בטווח הארוך הצמיחה של שוק הרכב החשמלי ככל הנראה תיפגע.
האוצר שומר על פרופיל נמוך
נכון להיום, הכדור נמצא במגרש של האוצר. רפורמת העלאת המס קיימת ומתקדמת מאז 2020 באופן אוטומטי. אם האוצר ישמור על פרופיל נמוך, יתעלם מהבקשות של המשרדים "הירוקים" לעכב את העלאת המס על חשמליות ויחכה לינואר, העלאת המס תעבור ללא עיכוב.
ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהודיעו שעד סוף העשור הנוכחי לא יימכרו יותר בתחומה כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית, וההודעה הזו העניקה לה הרבה "קרדיט סביבתי" מצד מוסדות בינלאומיים חשובים. אולם כיום, כששוק ההיברידיות לא נהנה משום הטבת מס, רכבי הפלאג-אין נמצא על מסלול חיסול דומה, והמס שחל על כלי הרכב החשמליים צפוי לעכב את התפתחות השוק - "הקרדיט הסביבתי" שישראל זכתה לו מצד גופים רבים בעולם, צפוי להיעלם כלא היה.
ברשות המסים בחרו שלא להתייחס לפרטי הידיעה.