בנק הפועלים / צילום: איל יצהר
בנק הפועלים בדרך להשאיר מאחוריו באופן סופי את פרשת העלמות המס ואת פרשת פיפ"א. הבוקר (ב') דיווח הבנק כי הגיש יחד עם חברות הביטוח שהעניקו לבכירי הבנק ביטוח נושאי משרה הסכם פשרה, לפיו חברות הביטוח ישלמו לבנק סכום של 140 מיליון דולר בגין שתי הפרשות. הסכם הפשרה הוא למעשה אימוץ של המלצת הוועדה הבלתי תלויה שהקים הבנק במרץ 2020 בראשות השופט (בדימוס) יורם דנציגר לבחינת התנהלות בכירי הבנק.
הסכם הפשרה הוגש אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בנושא ההליך הנגזר בפרשת המס סוכם בהסדר הפשרה כי לבנק ישולם סך של 135 מיליון דולר (מתוכם ישולם גמול לבנק והחזר הוצאות ושכ"ט לבאי כוחו על ידי מבטחי אחריות של נושאי המשרה בבנק. הסדר הפשרה יביא לסילוק הדדי של הטענות, הדרישות והתביעות בקשר לפרשה ויביא לסילוק מלא של חבות המבטחים בכל הנוגע להליכים, התביעות והטענות הקיימות והפוטנציאליות.
בפרשת פיפ"א כולל הסדר הפשרה תשלום לבנק בסך של 5 מיליון דולר, מתוכם ישולם שכ"ט לבאי כח הבנק על-ידי מבטחי אחריות של נושאי המשרה בבנק. גם כאן, הסדר הפשרה יביא לסילוק הדדי של הטענות, הדרישות והתביעות בקשר לפרשה ולסילוק מלא של חבות המבטחים.
עוד עדכנו בבנק הפועלים באשר לבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בעקבות חקירת הרשויות האמריקאיות בפרשת המס. כאן הגיש הפועלים בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרתו ישלם הבנק סך כולל של 50 מיליון שקל. הסדר הפשרה הזה יביא למיצוי, ויתור וסילוק של כל תביעה, דרישה, טענה וסעד באשר לפרשת המס.
הפועלים שילם 900 מיליון דולר להשאיר את הפרשות מאחוריו
החקירה נגד הפועלים ונגד שני בנקים ישראלים נוספים - לאומי ומזרחי טפחות, הייתה חלק מחקירה מסועפת בהרבה שהממשל האמריקאי החל בה לפי כעשור נגד שורה של בנקים זרים, בחשד שסייעו לאמריקאים להעלים מסים. החקירה החלה בעקבות שינוי תפיסתי, שקרה בארה"ב בעקבות משבר 2008. הפועלים הודה בעבירות חמורות מאלה שהודו בהן בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות, שהגיעו להסדר עם האמריקאים עוד קודם לכן.
באפריל 2020 הותיר בנק הפועלים בכל הנוגע לרשויות האמריקאיות מאחוריו את פרשות הסיוע להעלמות מס ללקוחות אמריקאים ואת מעורבותו בפרשת השוחד בארגון פיפ"א, בתשלום כולל של 904 מיליון דולר. מתוך הסכום הכולל ישלם הבנק קנסות בהיקף 874.3 מיליון דולר על מנת לסיים את פרשת הסיוע להעלמות המס, כשהיתרה, 30 מיליון דולר, תשולם בגין החלק בפרשת השוחד בפיפ"א.
המעשים של הבנק נעשו בעיקר דרך בנק הפועלים שווייץ, שהודה באשמה בסעיף בעייתי יותר מאלה שיתר הגופים בבנק הפועלים (ובמזרחי טפחות ובלאומי) הודו בהם. כיצד זה קרה? "החל משנת 2002 ועד לפחות 2014", כדברי השלטונות האמריקאים, "הבנק, עובדיו, לקוחות אמריקאים וגורמים אחרים רימו את שלטונות המס בארה"ב, מילאו טפסי מס שקריים וביצעו העלמות מס".
האמריקאים מפרטים שורת אמצעים ומהלכים יצירתיים, בהם "פתיחת ושימוש בחשבונות בנק תחת שמות בדויים, שמות קוד, חשבונות נאמנות וישויות משפטיות זרות".
דרך פעולה אחרת שבה נעשו המעשים כללה פתיחת חשבונות לאמריקאים תוך שימוש במסמכי זיהוי לא אמריקאים. במקביל, הבנק איפשר ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס באמצעות אי-דיווח על רווחים והכנסות לרשויות האמריקאיות, וזאת בניגוד להסכמים של הבנק עם שלטונות המס בארה"ב. זה קרה לצד והודות להספקה של שירותים בתשלום לאי-משלוח מידע על החשבונות האסורים לארה"ב והצעת הלוואות "גב לגב" כנגד חשבונות אסורים שכאלה שנוהלו מחוץ לארה"ב - בשווייץ ובישראל, באופן שאיפשר ללקוחות האמריקאים שהעלימו מס להשתמש בכספים האלה גם בתוך ארה"ב.
לכל האמצעים החריגים והבעייתיים האלה נלווה שירות נוסף שסיפק בנק הפועלים ללקוחותיו האמריקאים שהעלימו מסים ושבגינם נקנס עתה, והוא הספקה וקבלה של תשלומים בסכומים של עד 10 אלף דולר, כך שיעברו מתחת לרדאר ולא יתגלו.
הוועדה בראשות דנציגר: אפשרות מסתברת שציון קינן ויאיר סרוסי הפרו את חובת הזהירות
על מנת לבחון את התנהלות בכירי הבנק בפרשה, החליט דירקטוריון הבנק במרץ 2020 על הקמת ועדת בדיקה, אז נקבע כי בראש ימונה שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר וחבריה הם השופט בדימוס יוסף אלון, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע; פרופ' גדעון פרחומובסקי מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פנסילבניה; וגב' רונית אברמזון-רוקח, דירקטורית חיצונית בבנק.
הוועדה בחנה את אחריותם של נושאי המשרה בקבוצת הבנק בפרשת המס ובפרשת פיפ"א, ובראשם המנכ"ל דאז ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי. היא מצאה כי קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה לשעבר בקבוצת הבנק. הוועדה ציינה עם זאת כי נושאי משרה אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק, לא פעלו מתוך מניע אישי ולא פעלו במצב של ניגוד עניינים, ואף לא פעלו תוך הפרה מודעת של החוק או רגולציה.
באשר לקינן, שכיהן כמנכ"ל הבנק החל מאוגוסט 2009 ועד אוגוסט 2016, הוועדה ציינה כי קיימת אפשרות מסתברת שהוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בקשר להובלת התנהלות הבנק בחקירה האמריקאית. "במהלך השנים 2011-2014 קינן קיבל החלטות ביחס להיקפה ואופייה של הבדיקה הפנימית בבנק על בסיס מידע לא מספק. הבדיקה הפנימית שהתבצעה באותן השנים לקתה בחסר והייתה מצומצמת ומוגבלת בהיקפה ועומקה. זאת, למרות דעות שנשמעו לפיהן על הבנק לבצע בדיקה פנימית מקיפה. האופן שבו ביצע הבנק את הבדיקה הפנימית גם לא עלה בקנה אחד עם הציפיות של ה-DOJ (משרד המשפטים האמריקאי) בדבר קיום בדיקה פנימית מקיפה לא רק בפועלים שווייץ אלא גם בבנק, כפי שאלה מצאו ביטוי בפניות של ה- DOJ שנעשו בשלהי שנת 2011 ובאמצע שנת 2012", נכתב בדוח הוועדה.
עוד עולה כי קינן אישר שהוא לא קיים ולו ישיבה אחת עם צוות עורכי הדין על כל חבריו בשנים 2011-2014, ולא הכיר את הפניות האמורות של ה- DOJ .
באשר לסרוסי, שכיהן כיו"ר דירקטוריון הבנק החל מאוגוסט 2009 ועד דצמבר 2016, גם כאן ציינה הוועדה כי קיימת אפשרות מסתברת שהוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בשל כך שלא דאג לקיום דיונים מספקים ברמת הדירקטוריון בנוגע להתנהלות הבנק ופועלים שווייץ בחקירה האמריקאית, בשנים 2011-2014. נוסף על כך, הוועדה מצאה שדירקטוריון הבנק לא קיים דיון באסטרטגיה שאימץ הבנק להתנהלות בחקירה, שזכתה לכינוי "נחכה ונראה". זאת, במהלך פרק זמן ממושך של כשלוש שנים, החל מפתיחת החקירה נגד פועלים שווייץ בשנת 2011, ולפחות עד לחודש יולי 2014 שאז דרש המפקח על הבנקים מהבנק לקיים דיון באסטרטגיה שאומצה, בדירקטוריון הבנק או ועדותיו.
עוד נמצא כי קיימת אפשרות להפרת חובת אמונים של נושאי משרה לשעבר בבנק הפועלים שווייץ. הוועדה שקלה את סיכויי התביעה נגד נושאי המשרה, ואת מכלול שיקולי הרוחב הנוגעים לטובת הבנק, והמליצה לבנק למצות את זכויותיו אל מול המבטחים בהסדר פשרה שבו ישולם לבנק סך של 140 מיליון דולר, לסילוק סופי ומוחלט כאמור, ולא להגיש תביעות נגד נושאי משרה בפרשת המס ובפרשת פיפ"א. עם זאת, הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי אין מקום לדרוש את השבת התגמול מבכירי הבנק.